כשמדברים על הפלה יזומה מתכוונים להפלה שאינה נגרמת באופן טבעי. הכוונה כאן על הפלה שנעשית בהליך רפואי שמטרתו הפסקת ההריון.
נושא ההפלה בכלל ובישראל בפרט נתון למחלוקות רבות, הוא מעלה שאלות דתיות, אתיות, משפטיות ומוסריות. אך למרות כל המחלוקות והשאלות כיום זכות הבחירה הראשונה היא של אם העובר. האישה, ורק היא, יכולה להחליט האם לבצע הפלה.
סיבות לביצוע הפלה
את רוב הסיבות ניתן לחלק לשתי קבוצות, הראשונה הינה סיבות בריאותיות, בין אם מדובר על בריאות האישה ובין אם מדובר על בריאות העובר. במקרים רבים מתגלים במהלך בדיקות ההריון מומים בעובר אשר יגרמו לפגיעה משמעותית באיכות ומשך חיי הולד ולכן האישה בוחרת למנוע את הסבל העתידי. אופציה נוספת היא זיהומים וסכנות רפואיות אשר עשויות לפגוע באם במידה וההריון ימשך.
קבוצת הסיבות השנייה הינה החלטה ריגשית של האם שהיא אינה רוצה לשמור את ההריון הזה. ההחלטה הזו יכולה להתבסס על גיל צעיר מדי של האם או על מצב סוציואקונומי קשה של המשפחה. להחלטה מהסוג יכולות להיות סיבות רבות והן בדרך כלל אישיות ומורכבות.
ועדה לאישור הפסקת הריון
אומנם ציינו מקודם שבמדינת ישראל ניתן לבצע הפלה לפי רצון האישה, המשפט הזה אינו מדויק מבחינה משפטית. במדינת ישראל ניתן לבצע תהליך של הפלה בתנאי שהוא מתקיים על ידי רופא מוסמך ובמרכז רפואי מוכר כשנוסף לשני תנאים אלו כל הפסקת הריון מחויבת באישור של ועדה להפסקת הריון.
הועדה הזו כוללת בתוכה שני רופאים ועובדת סוציאלית והיא יכולה לאשר את הפסקת ההריון רק בתנאי שהוא עומד באחד מהמקרים הקבועים בחוק. המקרים הללו כוללים את האפשרויות הבאות:
- גיל האישה הוא נמוך מ-18 או גבוה מ-40.
- האישה אינה נשואה או שמא ההריון הוא מחוץ לנשואים.
- ההריון נובע ממעשה פלילי כאונס.
- העובר עשוי להיוולד עם מומים (נפשי או פיזי).
- ההריון עשוי לפגוע (פיזית או נפשית) בבריאות האישה.
ועדת האישורים הזו יכולה לאשר הפסקת הריון עד גיל 24 שבועות. לאחר מכן העובר נחשב לבר קיימה ולכן נדרשת וועדה מיוחדת.
טיפולים להפסקת ההריון
ישנם מספר טיפולים שניתן לבצע להפסקת ההריון, התאמת הטיפול תלויה בראש ובראשונה בגיל העובר. חשוב לציין שככל שגיל ההריון הינו גדול יותר כך ההליך הוא פולשני יותר ובעל תופעות לוואי רבות יותר.
הפלה באמצעות כדורים – עד גיל 7-9 שבועות (תלוי במוסד הרפואי), ניתן לבצע הפלה יזומה באמצעות טיפול תרופתי. במסגרת זו האישה מקבלת שני כדורים שתפקיד הראשון הוא ניתוק העובר מרירית הרחם ובפועל הפסקת ההריון. יומיים לאחר נטילת הכדור הראשון האישה חוזרת לקבל כדור נוסף אשר גורם לכיווץ הרחם ובכך לפליטה של העובר ותוכן הרחם. תהליך זה אינו פולשני אך תהליך פליטת תוכן הרחם עשוי לקחת זמן ולהיות מלווה בדימומים חזקים וכאבים.
גרידה/שאיבה – מדובר בתהליך בו מוציאים את תוכן הרחם באמצעות ואקום (שאיבה) או גרידה. התהליך עצמו דומה בין שני סוגי הפרוצדורות. תחילה מתבצעת הכנה של צוואר הרחם (במידת הצורך), זאת על ידי פתיחה מכנית או תרופתית. לאחר מכן תוכן הרחם נשאב החוצה או מגורד החוצה.
שאיבה נעשית בדרך כלל בהריון מוקדם יחסית, עד סוף השליש הראשון ואילו גרידה נעשית בשלבים מתקדמים יותר. תהליך זה נחשב לפולשני ועשוי לגרום במקרים נדירים לפגיעות בדפנות הרחם.
לידה שקטה – בשלבי הריון מתקדמים, בדרך כלל אחרי שבוע 24, אין אפשרות לבצע גרידה ולכן יש לבצע לידה שקטה, בה תחילה מוזרקת תרופה ללב הוולד אשר גורמת להפסקת פעילותו ולאחר מכן האישה מקבלת טיפול תרופתי אשר מזרז לידה. בדרך כלל הפלה מהסוג נעשית כשישנו חשד למום בוולד.
חשוב לזכור שלכל הטיפולים הללו ישנן תופעות לוואי בריאותיות, אך מעבר להפלה יש גם השלכות נפשיות ולכן מומלץ מעבר למנוחה רבה, להיעזר בבני משפחה, בן זוג או איש מקצוע בכדי להתמודד עם ההליך.
את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן, גינקולוג מומחה.
