השיתופיות שנהוגה בחברה של היום בעיקר במדיה החברתית מסתירה חרדתיות שמתבטאת בהסתגרות של אנשים שלוקים בחרדה חברתית ואינם משתתפים בחגיגה
מרוב שיתופיות בכל מקום ומרוב ידידותיות שאנחנו נתקלים בה בכל אירוע, אנחנו לא שמים לב לאנשים שאינם משתתפים בחגיגת החברה הפתוחה וחסרת הגבולות שלנו – כל אותם אנשים שמתקשים להיפתח ולהשתלב בגלל חרדות חברתיות. אותם אנשים אולי לא תמיד מודעים לכך שהם מתקשים להשתלב בגלל חרדות שאפשר לטפל בהן אפילו ללא תרופות, אבל בשלב מסוים הם יעברו מתסכול שקט וכניעה למצב לשלב שבו הם יבינו שחרדה חברתית כמו שלהם עלולה לגרום להם להחמיץ חוויות רבות שהיו יכולים ליהנות מהן.
מהן חרדות חברתיות?
זוהי הפרעת התנהגות שהולכת ומתרחבת ככל שהחברה הופכת להיות בוטה יותר וחסרת גבולות, משום שהם מגינים על עצמם מראש מפני השפלות צפויות, לפי תפיסת עולמם. בעיני אנשים שמסתגרים בגלל חרדה חברתית, העולם המאיים לא צופה להם עתיד בהיר וכל ניסיון שלהם להתנהג כמו כולם ייתקל בדחייה קשה, בשיימינג פומבי ובדימוי עצמי ירוד עוד יותר.
הם מגיעים אמנם עם דימוי עצמי נמוך ותפיסות לא רציונליות בנוגע לעצמם ולמשקל האמיתי של תכונות האופי שהם אינם אוהבים בעצמם, ובכך מוציאים מפרופורציה את התמונה האמיתית ומגיבים בהתאם לכך בחרדה. הם לא מוכנים לראות בשלב זה שזה לא כך באמת ושאין סכנות אמיתיות שאורבות להם בחוץ. הם גם מתקשים להאמין שהם יוכלו להתמודד עם זה בהצלחה, ולכן הם מוותרים מראש על המאבק.
כיצד מתבטאת חרדה חברתית?
ההסתגרות המדוברת שמאפיינת את הלוקים בחרדה חברתית אינה סממן לביישנות בלבד. היא מבטאת חרדה אמיתית מפני התייצבות בפומבי מחוץ לבית בסיטואציות שונות שכולנו עומדים בהן בהצלחה בדרך כלל. זה יכול להיות השתתפות בכיתה ובלימודים, זה יכול להגיע למצב של הימנעות מיציאה למקומות בילוי ולחנויות, זה מקצין לעתים לכל מצב שבו יש צורך באינטראקציה אנושית. זוהי בדיוק ההתחככות שמאיימת על הלוקים בחרדה זו והם מתקשים להתמודד אתה ולשלוט בה.
חרדה חברתית מתבטאת הן בחששות מסיטואציות מוגדרות ביותר כמו התייצבות בפני קהל או הכיתה או ישיבות בעבודה, והן מפני חרדה כללית ממקומות שבהם ברור להם כי יהיו אנשים שיקשו עליהם להיות רגועים ולתפקד כהלכה. בכל המקרים החרדות אינן רציונליות, גם אם למתמודדים עימן הן נראות מנומקות מאוד ומשכנעות. הדרך להילחם בהן, אם כך, היא בדיוק באותו מקום שבו הן תוקפות אותם – במישור הקוגניטיבי שבו מתבצע עיבוד נוני המצב ומתקבלת תמונת המציאות המסולפת שמובילה אותם לתגובות רגשיות מוקצנות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
הטיפול הזה הוא טיפול שתפס תאוצה בשנים האחרונות משום שהוא מציע פתרון קצר מועד, ממוקד ויעיל לחרדות כגון אלה. במקום להתרכז בעבר ולנסות להגיע ממנו להווה, מטפל CBT משתמש בכלים שונים כדי להתמקד בבעיה הנוכחית ולפתור אותה בעזרת שינוי התפיסה והגישה למציאות.
מכיוון שכל הסיבות לחרדות חברתיות נמצאות למעשה בדרך שבה הוא תופס אותן כשהן משתקפות לו כמאיימות, הכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשרים לו להחזיר יותר שליטה לידיו ולשנות את התפיסות האלה שברור שאינן מציאותיות. ברגע שהגישה של המטופל משתנה והתמונה שמתקבלת במוחו אינה מעוותת עוד והיא בפרופורציות המציאותיות באמת, הוא גם יכול להתחיל לשנות את התגובה שלו ואת הדרך שבה הוא נוהג להתמודד אתה בדרך כלל. מכאן, הדרך לשליטה בחרדה שלו יותר ברורה לו ויציבה לאורך שנים. בדרך זו אפשר לחזור לשגרה או לבנות אותה נכון יותר בתוך כמה חודשים.
המאמר נכתב ע״י ד״ר עפר בר נחום מטפל בדיכאון ע״י CBT 054-6258872