בבוקר יום שישי ה- 21.3 התקיים טקס חנוכת רפת 232, בבעלות משותפת של קיבוץ ניר יצחק וקיבוץ סופה.
בטקס נכחו ראש המועצה האזורית אשכול – מיכל עוזיהו, יו"ר מועצת החלב- יצחק שניידר, יו"ר מנהלת תקומה – אביעד פרידמן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל – דגן יראל, מזכ"ל התנועה הקיבוצית – ליאור שמחה, יו"ר דירקטוריון קבוצת תנובה- חיים גבריאלי, תושבי הקיבוצים ומכובדים נוספים. הרפת, ששוקמה והתאחדה מתוך החורבן של ה-7 באוקטובר, מסמלת את רצונם של הקיבוצים להיבנות מחדש ולהמשיך לצמוח, לקראת החזרה הביתה של תושבי ניר יצחק וסופה.
בטקס נערכה מחווה מרגשת לזכרו של אופק ארזי ז"ל, עובד רפת ניר יצחק, שיצא להילחם ולהגן על הקיבוץ ב-7 באוקטובר ונהרג בקרב. אחיו, נוריאל ארזי, שעובד כיום ברפת, הקדיש לזכרו שיר מרגש.
עלות שיקום הרפת מוערכת בכ-10 מיליון ₪, במימון הקיבוצים ניר יצחק וסופה ובסיוע מנהלת תקומה, מענקים של משרד החקלאות והקרן לשיקום רפתות העוטף שהקימה תנובה. בנוסף, משרד החקלאות הגדיל את מכסת החלב לרפת המשותפת ב-2 מיליון ליטרים לשנה, דבר שיקל על ההוצאות השוטפות.
רפת 232 נקראת על שם כביש 232, ששימש במשך שנים כעורק החיים של עוטף עזה, אך ב-7 באוקטובר הפך לזירת טבח אכזרי שביצעו מחבלי חמאס. הכביש, שהיה סמל לחיים ולתנועה, הפך לסמל לכאב ולחורבן. על רקע זה, נחנכה היום הרפת המשותפת בטקס חגיגי בהשתתפות תושבי הקיבוצים ומכובדים נוספים. השותפות החדשה בין קיבוצי ניר יצחק וסופה, שנולדה בעקבות המתקפה, מסמלת את נחישותם להמשיך קדימה, לשקם את המשקים ולבסס מחדש את חייהם, תוך שמירה על מסורת החקלאות וההתיישבות בעוטף.
מ-7.5 מיליון ליטר חלב ל-10 מיליון
עד לאוקטובר 2023, רפתות קיבוץ ניר יצחק וקיבוץ סופה פעלו בנפרד והפיקו יחד כ-7.5 מיליון ליטר חלב בשנה. ב-7 באוקטובר, המחבלים הציתו את חדר החשמל ומשרד רפת ניר יצחק, מה שהביא להשבתה מוחלטת של החליבה. במשך למעלה מ-20 יום הרפת לא שיווקה חלב לתנובה, החלב שנחלב נשפך בהיעדר קירור, ונגרם נזק כלכלי של
מיליונים. בנוסף, בשל הנזקים שנגרמו לרפת ובשל אי יכולת לחלוב את הפרות, נאלצו עובדי הרפת להמית פרות ועגלים, מה שהעצים את האובדן והפגיעה בענף. לאחר השיקום הארוך, ב-1 בינואר 2024 חזרה הרפת לפעילות מלאה, והקיבוצים החליטו על צעד משמעותי נוסף – איחוד מלא של הרפתות. כיום, לאחר ההשקעות והשדרוגים, הרפת מייצרת 10 מיליון ליטר חלב בשנה – יותר מבעבר.
"אחרי השביעי לא נותר לנו אלא לבחור בדרך של צמיחה", אומר יאיר בלברמן, מנהל רפת 232, "מאז צוק איתן התקיים שיתוף פעולה בין רפתות ניר יצחק וסופה, אך לאחר 7.10 קיבלנו החלטה היסטורית – לאחד כוחות וליצור רפת משותפת, יציבה וחזקה יותר. זו הדרך שלנו להסתכל קדימה ולצמוח מתוך ההרס".
"הקמת רפת 232 היא עדות לכוחן של קהילות האזור, שבחרו לא רק להשתקם, אלא גם להתרחב ולצמוח," אמרה ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו: "חקלאות
היא לא רק פרנסה – היא שורש עמוק של ההתיישבות בנגב, והיום הזה הוא הוכחה לכך שהרוח של עוטף עזה חזקה מכל ניסיון לפגוע בה".
נתנאל כהן, יו"ר קיבוץ סופה: "ב-7/10 איבדנו בניר יצחק וסופה 11 חברים: אורן, אופק, ירון, בועז, אופיר ואלה מניר יצחק, עידו, ברנרד, ואופיר מסופה שהובאו כולם למנוחת עולמים. יחד עם כל 59 החטופים שאנחנו מחכים ומתפללים לשובם, אנחנו מחכים גם לטל וליאור מניר יצחק שעדיין מוחזקים ברצועת עזה וכולנו מצפים להם כאן ודורשים שיוחזרו לקבר ישראל בהקדם. היום הקיבוצים ניר יצחק וסופה בוחרים להמשיך, בציונות האמיתית והפשוטה שעליה חונכנו כולנו, להיאחז בטוב, בעשייה, במקצועיות, בהגשמה ובתקווה. היום, בהקמת הרפת המשותפת לשני הקיבוצים , אנחנו אומרים לאויבנו, אנחנו נשארים כאן, כבר נולדו כאן עוד ילדים ויהיו עוד הרבה, אנחנו בונים כאן עוד שכונות, ומקימים פה עוד עסקים מצליחים ומשגשגים אפילו יותר ממה שהיה כאן לפני כן".
חיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון קבוצת תנובה, מסר: "לתנובה מחויבות עמוקה ורבת שנים לחקלאות הישראלית, ושותפות זו באה לידי ביטוי במיוחד בתקופת המלחמה. הרפת בניר יצחק, שנפגעה קשות, הצליחה לשוב לפעילות בין היתר בסיוע הקרן שהקמנו לשיקום רפתות העוטף, שמימשה בימים אלה את מלוא 15 מיליון השקלים שהקצנו. אנו נרגשים להיות חלק מאירוע זה ולחזות בשיקום הרפת שיסייעו בשיקום שני הקיבוצים יחד".
לאחר הטקס, ערכו המכובדים ומשתתפים נוספים, סיור ברפת וביונקיה המחודשת, שם נחשפו למערכת האכלה רובוטית ראשונה מסוגה בישראל, שהוטמעה כחלק מתהליך ההתחדשות והשדרוג של הרפת. ב-7 באוקטובר, כשהעובדים לא יכלו להגיע לרפת, היונקים נותרו ללא מזון, דבר שהוביל לתמותה, מחלות ותחושת חוסר אונים קשה בקרב צוות הרפת. בעקבות האירועים, התקבלה החלטה להטמיע מערכת חדשנית המספקת חלב לעגלים באופן אוטומטי, שומרת על בריאותם, ומשפרת את ההתנהלות התפעולית ברפת גם במצבי חירום. "המערכת הרובוטית מאפשרת לנו לא רק לייעל את העבודה ביונקיה, אלא גם להבטיח שהרפת תוכל להמשיך לפעול ולדאוג לרווחת בעלי החיים גם בשעת חירום," הסביר יאיר בלברמן, מנהל הרפת.
