מודל ה"סימביוזה התעשייתית" הראשון מסוגו בישראל, עצמאות אנרגטית מבוססת גז טבעי ותוכנית לימודים ייחודית המשלבת את המפעלים: פארק נ.ע.ם מגדיר מחדש את המושג "פארק תעשייה" ומציג חזון עתידי הכולל בי"ס לטיסה, מעונות יום וגני ילדים, גנים מדעיים ומלון עסקים בוטיקי.
סיפורו של פארק התעשייה נ.ע.ם (נתיבות, עזתה, מרחבים) מתחיל באמצע שנות ה-80, מתוך חזון שבפועל עיצב מחדש את פני האזור. מה שהחל כמחלוקת מקצועית בין המועצות האזוריות "שער הנגב" ו"עזתה" (שדות נגב של היום) סביב אופי ואופן השותפות בהקמת אזור תעשייה מקומי, הפך למאבק עז על עתיד התעסוקה בדרום. בעוד שמדיניות משרד התמ"ת באותם ימים דחפה להקמת אזורי תעשייה מרחביים גדולים על פני נקודות תעשייה קטנות, נדרשו ראשי הרשויות להוכיח ראייה ארוכת טווח וחזון להקים את נ.ע.ם.
בניצוחו של מר שמעון כלפה ז"ל, אז ראש מועצת עזתה, ובשיתוף פעולה עם נתיבות, אופקים, שדרות ומרחבים, גובשה יוזמה עצמאית להקמת פארק תעשייתי שייתן מענה לצורך הדחוף בתעסוקה איכותית. הצורך הפך קריטי לאור השינוי במאזן הדמוגרפי באזור, זרימה מסיבית של זוגות ומשפחות צעירות שהחלו לקבוע את ביתם ביישובי הסביבה והעיר נתיבות. לאחר סדרת סקרים יסודיים שכללו בחינת כדאיות כלכלית, היבטים אקולוגיים ותשתית תחבורתית, השתכנע משרד התמ"ת בחשיבות הפרויקט. כך נולד נ.ע.ם – פארק תעשיות, עדות חיה לחזון שהפך למציאות לאחר חבלי לידה ארוכים, וכיום מהווה עמוד תווך כלכלי וגשר תעסוקתי לדור העתיד של המרחב.
כיום, פארק התעשיות נ.ע.ם, המשותף לערים נתיבות ואופקים ולמועצות האזוריות שדות נגב ומרחבים, מציין 15 שנות תנופה תעשייתית עם חשיפת אסטרטגיה המשלבת תעשייה מתקדמת, קיימות וחינוך. הפארק, המאכלס גם את מפעל "טרה" כעוגן מרכזי, עתיד להפוך בשנים הקרובות למעבדה חיה של תעשייה מתקדמת וירוקה שלה קשר הדוק עם הקהילה והחינוך המדעי – טכנולוגי.
יוסי אנגלר-שר מנכ"ל הפארק, מתאר תפיסת עולם המבוססת על שני עקרונות ליבה: אקו-תעשייתי וחינוך-מדעי. "אנחנו לא רק מייצרים מוצרים", אומר אנגלר-שר, "אנחנו שואלים את עצמנו כל יום, איך לתת ערך מוסף לפארק תעשייה וחושבים תמיד איך לשלב את ה'הארדקור' התעשייתי עם ערכים סביבתיים וחינוכיים."
אחת מגולת הכותרת של הפארק היא חזונו של אנגלר-שר לבלוק "סימביוזה התעשייתית" המתוכנן על פני 50 דונם. מדובר במודל שקיים במקומות ספורים בעולם, שבו קבוצת מפעלים מתכננת את הייצור כך שתוצרי הלוואי (פסולת) של מפעל אחד הופכים ישירות לחומרי הגלם של המפעל השכן. כך למשל, ברמת סימביוזה נמוכה יותר מפעל משטחים לצורך העניין מספק משטחי עץ למפעל שכן בשינוע פנימי קצר, תוך חיסכון אדיר בזיהום אוויר ושינוע בכבישים.
פארק נ.ע.ם מוביל את המעבר לאנרגיה נקייה גם באמצעות – גז טבעי: חיבור של מפעלי הפארק (טרה, מובילק, אינופק ועוד) לרשת הגז הטבעי התבצע, מה שמפחית משמעותית את השימוש במזוט וסולר מזהמים. במקביל, קיבל הפארק אור ירוק להקמת תחנת אגירה לחשמל בשיתוף חברת החשמל והרשויות, בהשקעה של כ-12 מיליון ש"ח. כמו כן כל מפעל חדש מחויב בתכנון התקנת פאנלים סולריים על הגגות כתנאי להיתר בנייה.
אנגלר-שר, שרואה עצמו גם כ"מנהל מרחב תעשייתי – חינוכי מדעי" במובן הרחב, יצר חיבורים יוצאי דופן עם מערכת החינוך: תוכנית מצוינות למורים מהאזור הלומדים את עולם התעשייה כדי להנחיל ערכי ניהול וחדשנות לתלמידים. תוכניות לימוד עתידיות המשלבות עבודה מעשית במפעלי הפארק כחלק מתוכנית הלימודים וחיבורים לקהילה כמו מסיק זיתים במטע הפארק לכיתות מצטיינות וביקורים לימודיים במפעלים שהפכו לחלק בלתי נפרד מלוח השנה האזורי.
החזון של פארק נ.ע.ם לא עוצר ברצפת הייצור. הפארק מקדם ומתכנן לעתיד הקמת מלון בוטיק שישרת אנשי עסקים ואורחים מחו"ל המבקרים במפעלים, לצד תיירות פנאי של רוכבי אופניים בנחל גרר. בנוסף, בשיתוף עם רשות התעופה האזרחית וחיל האוויר, מקודמת תוכנית להקמת בי"ס לטיסה כולל מנחת למטוסים קלים ורחפני ענק, ומכוניות מעופפות שיהווה מוקד לתחבורה אווירית מתקדמת ולימודי תעופה.
שיתוף הפעולה ההדוק עם התאחדות התעשיינים מרחב דרום תרם רבות להצלחת הפארק, הן בהיבט של משיכת מפעלים והן בקידום יוזמות שמחברות בין פיתוח תעשייתי לקהילה. הקשר בין הנהלת הפארק לתעשיינים מסייע גם לקדם מודלים דומים באזורים אחרים בארץ. בכלל בנ.ע.ם נוצרה קהילה עסקית. יש פה פארק תעשייה עם קהילה עסקית מחוברת ברמה הגבוהה ביותר וכאשר החיבור ברמה גבוהה, כך ההירתמות והמחויבות הינן גבוהות.
דנה אופיר שדה, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, מוסיפה על השפעת שיתוף הפעולה: "פארק נ.ע.ם ממחיש את הערך שבחיבור בין תעשייה לקהילה. התאחדות התעשיינים רואה בפארק הזה דוגמה מצוינת לדרך שבה אזור תעשייה יכול להפוך למוקד צמיחה משמעותי, חשוב לנו להמשיך ולתמוך במודלים כאלה ברחבי הדרום."
