אין סיום באופק לעבודות להכשרת האדמות החלופיות והעברת התקציב הממשלתי להקמת חממות חדשות
במקום השטחים החקלאיים ב'מובלעת צופר' שנאלצו לפנות והוחזרו לממלכת ירדן
עונת השתילה בחממות החקלאיות בערבה התיכונה תפתח בעוד שבועיים, עם תום תקופת החיץ. חקלאי מושב צופר לא יחלו את עונת החקלאות הקרובה וצפויים להפסדי ענק וחוסר יכולת להתפרנס, זאת בשל עיכוב ממשלת ישראל בהכנת השטחים החקלאיים החלופיים, במקום אלו שנמסרו לממלכת ירדן, בתום תקופת הסכם השלום.
אייל בלום, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה: "חקלאי הערבה הם חוד החנית של החקלאות הישראלית והערבה מביאה את בשורת הקדמה החקלאית ב- 60% מהיצוא החקלאי של ישראל, התורם לקופת המדינה. עדיין לא התאוששנו מטראומת פינוי מובלעת צופר לידי הירדנים, וחקלאי צופר נותרו ללא קרקעות וללא פרנסה לעונה הקרובה. הממשלה אישרה תקציב להכשרת הקרקע אותה אנו מבצעים בימים אלו, אך 22 מיליון ₪ לבניית המבנים החקלאיים על הקרקע ופיצוי הפסד העונה הממשלה לא מקדמת. חובתה של ממשלת ישראל לסייע ל- 30 משפחות אלו שהיוו חיילים אזרחיים לאורך 36 שנה, בגבול שבין ישראל וירדן, לשם שלחה אותם הממשלה".
עם סיום עונת גידול הירקות בערבה, מתקיימת עונת החיץ כחודשיים. מחודש מאי ועד יולי. עונת החיץ הינה "צו הגנת הצומח" (ביעור נגעים וצמחים באזור הערבה ורמת נגב), אשר חוקק בשנת 1994 תחת חוקי הסניטציה וההיגיינה של משרד החקלאות. החקלאים מנקים את שטחיהם החקלאיים מכל גידול על פי סטנדרטים של פקחי הרשות להגנת הצומח במשרד החקלאות, בתאריכים קבועים, בהם הגידול אסור לחלוטין בערבה, זאת במטרה למנוע התפתחות של מזיקים וכנימות. מדובר על שיטה בה מנוקות החממות מכל גידול ועל הקרקע מונחים משטחי מתכת ופלסטיק, הקולטים את חום השמש ומחסלים את כלל המזיקים והחיידקים, שיתכן ונותרו, כך שעונת השתילה הבאה, תהייה חפה ממחלות בגידולים. קיומה של עונת החיץ בערבה התיכונה, הינה יזמה ושיתוף פעולה של החקלאים ומשרד החקלאות. החקלאים הם שפנו למשרד החקלאות לפני 30 שנה (!) במטרה למסד את קיומו של הצו, על מנת למנוע מעבר של מזיקים בין עונות הגידול. מדובר בניצול של היתרון היחסי של המדבר ומאחר ושטחים חקלאיים אחרים ברחבי הארץ ירוקים לאורך כל ימות השנה, אין את היכולת הזו וכך נוצר יתרון יחסי לאיכות הגבוהה של הירקות והגידולים בחממות הערבה התיכונה, הנחשבים לאיכותיים ביותר בעולם.
בערבה התיכונה, מגדלים את רוב הגידולים דווקא בחודשי החורף, בהם קר בארצות אירופה ולכן אין גידולים חקלאיים. מחקרי מו"פ ערבה תיכונה וצפונית מאפשרים גידול שנים חדשים שאוקלמו לתנאי הקיצון במדבר, וגידול ירקות דווקא בעונת החורף, תוך ניצול החום במדבר ושעות האור הארוכות ובכך יוצרים יתרון כלכלי משמעותי לתוצרת הטרייה מהערבה בשווקי העולם.
נתוני השנה החולפת מראים, כי בערבה התיכונה והצפונית יחדיו עובדו כ-40,600 דונמים, מתוכם כ- 27,700 דונם ירקות, כ- 11,600 דונם מטעים וכ- 1,160 דונם פרחים, כאשר בהכשרות הקרקע החדשות ניטעו בעיקר תמרים. יחד עם זאת, ענף הפלפל הוא עדיין הדומיננטי ביותר בקרב חקלאי הערבה (12,580 דונם), אחריו האבטיח (כ- 5,300 דונם), מלון (בעונות הסתיו והאביב, כ-3,660 דונם), חציל (כ-1,300 דונם), תבלינים וגידול עלים (כ-1,300 דונם), עגבניות (כ-1,400 דונם), קישואים (כ- 430 דונם), בצל (כ- 490 דונם), דלעת (כ-140 דונם) ומלפפון (כ- 300 דונם). בנוסף, כ- 600 דונם של גידולי ירקות אחרים בהיקפים קטנים (ארטישוק, בצל ירוק, כרוביים שונים, אספרגוס וכד'). כמו כן, נמצאות שלוש חוות חקלאיות חדשות בשלבי הקמה.
