למרות החלטת הממשלה להפוך את צפון ים המלח מאזור מוכה אסון למוקד תיירות ופיתוח, רוב הפרויקטים (11 מ-12) באזור עדיין תקועים. במקביל, הממשלה טרם גיבשה מדיניות להתמודדות עם ירידת מפלס ים המלח, הצפוי להמשיך לרדת בכ־1.15 מטר בשנה.
ים המלח, אחד מנכסי הטבע החשובים של ישראל מהבחינה הסביבתית, התיירותית, ההיסטורית והכלכלית, ממשיך לסבול מירידת מפלס מתמשכת. אף שהמדינה הכירה כבר לפני יותר משני עשורים בצורך לגבש מדיניות להתמודדות עם התופעה, הממשלה טרם קיבלה החלטה בנושא. כך עולה מדוח חדש שמפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, שבחן את ההתמודדות הממשלתית עם ירידת מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח והשפעותיה.
במסגרת הביקורת קיים משרד מבקר המדינה גם הליך של שיתוף ציבור, שכלל סקר וקבוצות מיקוד בקרב תושבים ובעלי עניין נוספים באזור ים המלח. מטרת ההליך הייתה לקבל תמונת מצב בלתי אמצעית על השפעת ירידת מפלס ים המלח על חיי התושבים ועל מידת האפקטיביות של המענים שניתנו להתמודדות עם השלכות התופעה.
על פי הדוח, אם לא ינקטו פעולות לריסון הירידה המתמשכת, צפוי מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח להמשיך לרדת בקצב של כ־1.15 מטר בשנה, בהתאם להערכת המשרד להגנת הסביבה משנת 2022. אף שטיוטת המלצות שגיבש צוות בין משרדי כבר בשנת 2022 המליצה לאמץ מדיניות להתערבות במאזן המים ולפעול לייצוב המפלס, עד פברואר 2026 לא הוגשו ההמלצות לממשלה, בניגוד להחלטת הממשלה שקבעה כי הדבר ייעשה כבר עד סוף שנת 2020.
מבקר המדינה מציין כי ככל שההכרעה נדחית, מפלס המים ימשיך לרדת, וגם אם בעתיד יוחלט על השקעה באותם פתרונות, הם יביאו לייצוב המפלס בנקודה נמוכה יותר. לפי הדוח, עלות מערך לייצוב מפלס ים המלח באמצעות הזרמת מים הוערכה בכ־150 מיליון עד כ־2.1 מיליארד שקל בשנה, אולם רק בשנת 2025 החל המשרד להגנת הסביבה לבחון באופן סדור את התועלות הכלכליות של האטת ירידת המפלס.
למרות תקציב של כ־98 מיליון שקל, רוב הפרויקטים התיירותיים תקועים
מבקר המדינה מצא גם כי המדיניות שנועדה לממש את הפוטנציאל התיירותי הייחודי של האגן הצפוני של ים המלח לא יושמה. בהחלטת הממשלה משנת 2018 הוכר האזור כאזור עדיפות לאומית, מתוך תפיסה שהתיירות תהיה מנוע הצמיחה המרכזי ותסייע למועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר ולתושביהן להתמודד עם הפגיעה הכלכלית שנגרמת מירידת המפלס. לשם כך תוכננו מרחבי תיירות, מרכז מבקרים, חופי רחצה, מתקני לינה ונופש, שיקום אתרים היסטורים ואתרי מורשת ובנוסף הומלץ לשקול לפתח תיירות גיאולוגית סביב תופעת הבולענים בכפוף להסדרת הביטוח והבטיחות באזור.
ואולם, שבע שנים לאחר החלטת הממשלה, 11 מתוך 12 הפרויקטים התיירותיים טרם הושלמו, אף שעשרה מהם תוקצבו בכ־98 מיליון שקל. בין היתר מתעכבים הקמת מרכז החוויה ״שער לים המלח״, פיתוח מרחב ״ארץ המנזרים״, מיזמי התיירות בנווה עין גדי והקמת כפר הנופש במצפה שלם.
בין סכנה להזדמנות: המדינה לא הסדירה את תיירות הבולענים
המבקר מצביע גם על כך שהבולענים, שנוצרו בעקבות ירידת מפלס ים המלח, הפכו לאחת מתופעות הטבע הייחודיות בישראל ובעלי פוטנציאל משמעותי לפיתוח תיירות גיאולוגית. ואולם, למרות המלצות של גורמים מקצועיים שניתנו לאורך השנים, ובהיעדר פתרון ביטוחי כנגד נזקי בולענים, לא ניתן היה לתכנן ולהקים מסלולי הליכה, או נתיבי שייט בטוחים לצפייה בבולענים באזור ים המלח. במקביל, באזור מתקיימת תיירות בולענים פיראטית, תוך סיכון חיי אדם, בעוד פעולות האכיפה אינן מצליחות למנוע כניסת מטיילים ומורי דרך לאזורים מסוכנים.
המדינה לא הסדירה את סוגיית הביטוח:
הדוח חושף כי היעדר מענה ביטוחי והחרגות נזקי בולענים בפוליסות הביטוח, סוגיה קריטית המתגלגלת בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה כבר 25 שנה (מאז 2001), מהווה חסם לפיתוח ותחזוקת האזור. נוצרה מציאות שבה עובדי רשויות באזור (רשות ניקוז ורשויות מקומיות) לא יכולים לבצע עבודות תשתית בהעדר כיסוי, והמועצות האזוריות מנועות מלבצע בדיקות קרקע, לסלול דרכים או לפתח תיירות באזור למשל משבר הביטוח מהווה חסם להקמת חופי רחצה בטוחים.
עשרות ימי חסימות בשנה: כביש 90 נותר חשוף לפגעי שיטפונות
הדוח מתייחס גם לכביש 90, המשמש עורק התחבורה היחיד לאורך האגן הצפוני של ים המלח. וציר אסטרטגי מזרחי של מדינת ישראל. למרות החלטת הממשלה לקדם פרויקטים שנועדו לצמצם את הפגיעה בכביש כתוצאה מהבולענים והשיטפונות, נכון לאפריל 2026 שניים מארבעת הפרויקטים המרכזיים טרם הסתיימו, וחמישה מתוך 13 מפגשי הנחלים עם הכביש עדיין לא טופלו. כתוצאה מכך, הכביש ממשיך להיחסם בעשרות ימי שיטפונות מדי שנה, באופן הפוגע בתושבים, בתיירות, בכלכלה המקומית ובנגישות לשירותים חיוניים.
מבקר המדינה מציין כי בשנים 2018 עד 2022, כאשר פעלה ועדת ההיגוי בראשות משרד ראש הממשלה, נרשמה התקדמות בקידום הפרויקטים שנכללו בהחלטת הממשלה. ואולם עם סיום פעילות הוועדה, בשעה שרוב המשימות עדיין לא הושלמו, לא נקבע גורם שימשיך לרכז את הטיפול בנושא. המבקר קובע כי בעקבות זאת נוצר פער ניהולי, קצב קידום הפרויקטים הואט באופן משמעותי והפוטנציאל התיירותי, התחבורתי וההתיישבותי של האזור נותר ברובו בלתי ממומש.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: ״ירידת המפלס מייצרת בולענים ונזקים לתשתיות אך גם הזדמנויות. ממצאי הביקורת מצביעים על פער גדול בין החזון והתוכניות שהממשלה קבעה ותיקצבה לשיקום האזור ולשימורו – ובין מימושם בפועל״.
״על השרה להגנת הסביבה להגיש את המלצות משרדה לדיון בממשלה ובכלל זה באשר להכרעה בממשלה לגבי ההתערבות בירידת המפלס, פיתוח תיירות, שמירה על רציפות תחבורתית בכביש 90 ופיתוח ההתיישבות באזור״.
״על הגופים האחראים לפיתוח ולשימור התיירותי של אזור האגן הצפוני של ים המלח, ובראשם משרד התיירות, המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי, רשות שוק ההון, ומשרד האוצר – כל אחד בתחום אחריותו, במסגרת סמכויותיו ובכפוף למגבלות הביטוח והבטיחות – להשלים את תהליכי הפיתוח וההסדרה שהוטלו עליהם לקדם. נוסף על כך, מומלץ למשרד ראש הממשלה לבצע בקרה על יישום החלטת הממשלה לעתיד ים המלח״.
