חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
פינת הנצחה חדשה נחנכה לזכרם ולכבודם של 27 בוגרי קריית החינוך "בן גוריון" בנס ציונה.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נערך טקס...
חגיגת שבועות בקניותר מגוון פעילויות וסדנאות מיוחדות לכל המשפחה
לרגל  חג השבועות ובמהלך חודש מאי, יערוך עופר קניותר בנס...
מהפיכה בציר המרכזי של באר שבע: אורון נדל״ן נבחרה לקדם פרויקט פינוי־בינוי במתחם רגר - בן מתתיהו בעיר
חברת אורון נדל״ן ממשיכה להעמיק את פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית...
מאוחדת פורצת דרך בנתיבות: נחתם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם שלוחת "הדסה הלמסלי" בעיר
במסגרת שיתוף הפעולה ייהנו לקוחות מאוחדת בנתיבות והסביבה משירותי MRI,...
יוני והמארזים: סיפור ההצלחה של השף מעמותת "יחדיו"
בלא מעט אירועים בנגב בולטת באחרונה חברה שמגישה מארזי כיבוד...
לקראת יום העצמאות תשפ"ו משרד העלייה והקליטה מפרסם: מעל 2,000 עולים חדשים הגיעו לאזור הדרום מיום העצמאות אשתקד
אופיר סופר, שר העלייה והקליטה: "אלפי העולים שבחרו להגיע למדינת...
רשות הטבע והגנים: הבז שברח מהבזיארים - והקים משפחה במדבר יהודה
במהלך סקר דורסים במדבר יהודה אותר בז מדברי נדיר, שעל...
מעומק השבי למאהל הגבורה: איתן מור ומשפחת זמורה במפגשים פתוחים לקהל הרחב
ימים ספורים לאחר יום השואה, כשהלב הישראלי עובר מזיכרון העבר...
להקת המחול קמע יוצאת לגרמניה עם "כרמינה בורנה 2.0" מאת תמיר גינץ ותציג השבוע את Gray בבאר שבע
להקת המחול קמע תצא בשבוע הבא לסיור הופעות בגרמניה, במסגרתו...
בין אזעקות לעשייה: קהילת תיכון רגר בבאר שבע התגייסה למען החיילים
עם פרוץ המלחמה והשבתת מערכת החינוך, הפך תיכון רגר בבאר...
דילוג לתוכן