מסר של אהבה ושלום ממרוקו

המכללה האקדמית אשקלון קיימה השבוע (יום שני) כנס אקדמי בין לאומי משותף לישראל ולמרוקו. אורחי הכבוד היה שגריר מרוקו בישראל, מר עבדרחים ביוד, השר הבכיר ד"ר עבדל ווהב אלאלי ושר הביטחון לשעבר עמיר פרץ ובמעמד אקדמאים מישראל וממרוקו

נשיא המכללה האקדמית אשקלון, פרופ' אליקים רובינשטיין: "הכנס הזה משמיע את קול המתינות ובא להעמיק את שורשי ההיכרות ההדדית ולתרום ליחסי השלום"*

*פרופ' מילוד לוקילי מאוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאת שבמרוקו: "המסר שלי הוא מסר של אהבה ושלום"

המכללה האקדמית אשקלון קיימה השבוע כנס אקדמי בין לאומי לחיזוק הקשרים והשותפות האקדמית בין ישראל למרוקו, כחלק מרוח הסכמי אברהם ושותפים לו גם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אוניברסיטת בר אילן ומרכז דהאן. הכנס עסק בסוגיות בוערות ומרתקות של דו-קיום וחיים משותפים בין יהודים למוסלמים, בהיסטוריה המשותפת, בלשון ובשירה וכן במרחבי החברה והתרבות. האירוע הפגיש חוקרים, מרצים ואקדמאים בכירים מאוניברסיטאות מובילות בישראל וממרוקו.

מנהל הכנס, ד"ר שמעון אוחיון, ציין שהכנס מתקיים בתקופה מורכבת ומאתגרת מאוד באזורנו ו"דווקא בימים שנדמה שהרוחות סוערות ויחסים דיפלומטים רבים חווים טלטלות עזות – יחסי ישראל מרוקו מוכיחים פעם נוספת את חוסנם ואת עומקם האסטרטגי. על אף האתגרים המורכבים בזירה האזורית, הקשרים בין המדינות המשיכו לפעול ברציפות. עדות לכך היא השגריר ביוד והשר הבכיר ד"ר אלאלי, שנמצאים כאן איתנו ולא עזבו את הארץ ונציגויות המדינות המשכו לתפקד כסדרן. הקשרים הביטחוניים והכלכליים בירושלים ורבאת לא רק המשיכו להתקיים, אלא גם חלקם אפילו התרחבו והעמיקו מתוך הבנה הדדית ששיתוף הפעולה הוא נכס חיוני ליציבות האזורית. אני רוצה להודות לחברי המשלחת המרוקנית היקרה, הגעתכם לכאן היא הצהרה חזקה של ידידות שותפות ואומץ אקדמי".

עוד ציין כי "תחת הנהגתו של המלך, מרוקו הפכה למדינה הערבית הראשונה שמשלבת באופן רשמי וממוסד את היסטוריה היהודית ובעיקר את פרק השואה ומלחה"ע השנייה בביה"ס הממלכתיים במרוקו מתוך תפיסה ערכית ועמוקה שההיסטוריה היהודית היא חלק בלתי נפרד ממרקם הזהות המרוקנית הרחב. מעבר לכך, בשנים האחרונות בהוראת המלך מיושם פרויקט לאומי חסר תקדים לשיפוץ ותיעוד בתי העלמין היהודיים ומקומות קדושים ברחבי הממלכה. השימור המלכותי נעשה מתוך כבוד עמוק לעבר המשותף והכרה מלאה לחשיבות הזיכרון לכן אחד המוזיאונים החשובים של הקהילה היהודית נקרא בית הזיכרון".

נשיא המכללה האקדמית אשקלון, פרופ' אליקים רובינשטיין, סיפר שעוד בשנות ה-50' התנהלה מערכת יחסים חשאית בין מלכי מרוקו וישראל. "למרוקו היה לה חלק בלתי נפרד בהתנעת תהליך השלום עם מצרים, כאשר ב-1977 אירחה את תחילת הדיאלוג בין הצדדים. הייתי עוזרו של משה דיין בעת הביקור במפגש החשאי במרוקו, טסנו למרוקו מתחת לרדאר. דיין תהה: 'מה מניע את המלך לכך?' והתשובה היתה: 'רצונו לעשות טוב'. מנחם בגין הכין בזמנו גם תכנית לסוגיה הפלסטינית וגם אוטונומיה ביהודה ושומרון, אבל זה לא הבשיל".

עוד ציין נשיא המכללה: "בשבעה באוקטובר ישראל הותקפה לא הרחק מהמקום שבו אנחנו נפגשים היום בטרור ברוטאלי של חמאס שלא נרתע נרצח סיטוני מסיבי של זקנים, נשים וילדים ועבירות מין קשות בשם האיסלאם. אנחנו מאמינים שלא זה האסלאם האמיתי, אלא זה המתון שנמצא בעיקר במרוקו. ישראל נאלצה לצאת להגנתה במלחמה בחזיתות רבות שהמשותף להן זה ראש הנחש האיראני. הכנס הזה משמיע את קול המתינות והחיפוש אחר השלום שמלכי מרוקו, כיום המלך מוחמד השישי מייצגים ובא להעמיק את שורשי ההיכרות ההדדית ולתרום ליחסי השלום".

שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, כיום יו"ר בהתנדבות של עמותת בית הגלגלים (לילדים עם מוגבלות פיזית), פנה במילת ברכה במרוקאית לנוכחים ואמר: "מדי פעם אני משרבב מילה במרוקאית, בכל זאת נולדתי במרוקו ואני גאה להיות מרוקאי, שיהיה לכם ברור…תמחקו את כל הסטיגמות למיניהן, מדובר במדינה עם תפיסה מתקדמת, מאוד ליברלית מאוד פלורליסטית, נותנת מרחב קיום לכל עמדה ומרחב קיום לכל אדם באשר הוא אדם. אנחנו מתמודדים עם הגדרות ועובדות הרבה פעמים וראשת הממשלה המרוקאית הגדירה מה זה האיסלאם, כשאמרה 'אנחנו מרוקאים מוסלמים אבל לא איסלאמיסטים'. המלך הכריז שאישה תעמוד בראש הממשלה ותרכיב אותה והממשלה מינתה שבע שרות, אלה דברים שאנחנו לא רואים במדינות המתקדמות ביותר".

עמיר פרץ סיכם כי באווירה הבין לאומית הקיימת, להיות ישראלי ולעשות כנס שלום באירופה זה עניין מורכב ומסובך. "פעם עשינו את זה, היום זה בלתי אפשרי, תראו מה קרה בפריז. מה הקשר שלנו להפגנות? ובכל זאת, כשראו בית כנסת הפורעים הרגישו צורך להשחיתו. ולכן בכל פעם שמתקיים כנס כזה, יש לכך חשיבות רבה".

פרופ' מילוד לוקילי מאוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאת שבמרוקו פתח את דבריו בברכת "שלום חברים" בעברית והמשיך באנגלית: "אני מרגיש בבית וגאה ביחסי ישראל מרוקו, שמהווים קרקע פורייה לדיאלוג, תרבות, ידע ומחקר. אני מגיע ממרוקו, מדינת עושה שלום. הכנס שלכם היום הוא כמו ציפור שמבשרת את האביב של יחסי ישראל מרוקו ודו קיום בין יהודים ומוסלמים וזה מדגיש את דו הקיום בין התרבויות השונות שיכולות להתקיים. אני גאה להיות מרוקני וגאה בתושביה היהודים של מרוקו".

הוא ציין כי לפני מספר ימים נחנך במרוקו מוזיאון למורשת הקהילה היהודית בעיר פאס. זאת, לצד שימור הקברים של היהודים שם והכל בחסות המלך מוחמד השישי. "יחסי ישראל מרוקו צריכים להילמד ויש חשיבות בקיום כנסים וועידות, כמו זו היום. כמו שמכניסים פתק עם מסר לבקבוק ומשליכים אל הים הסוער, המסר שלי הוא מסר של אהבה ושלום".

גב' הדר שטיינמץ, חשבת המשרד לשיתוף פעולה אזורי: "אנו שמחים לתמוך בכנס זה, אנו רואים באקדמיה שותפה לקידום שיתוף פעולה איזורי, יש לה יכולת ליצור שפה מקצועית משותפת, להעמיק את ההיכרות בין חברות ולהעמיד ידע שיכול לשרת גם את הציבור וגם את מקבלי ההחלטות. אני מתפעלת מההיקף ומההעמקה שהכנס משקיע בנושא דו קיום ומציג לנו לא פחות מ-18 פרזנטציות של חוקרים מהארץ וממרוקו ואנו צופים להמשך שיתוף פעולה בכנסים הבאים".

ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון אמר בתום הכנס: "ידידות וידידים יקרים, מעבר להרצאות המרתקות ולדיונים המעמיקים, החשיבות הגדולה ביותר של היום הזה טמונה במפגש האנושי הבלתי אמצעי. היכולת לשבת יחד, לדבר בשפה של כבוד, לשתף במורשת ולהביט קדימה – היא הלב הפועם של הדו-קיום. המורשת של יהדות מרוקו והקשר החם עם הממלכה הם חלק בלתי נפרד מהזהות של החברה בישראל. אנו במכללה האקדמית אשקלון גאים להיות החממה שבה הקשר הזה מכה שורשים וממשיך לפרוח. תודה לכל העוסקים במלאכה, וברכת שלום וידידות לכל אורחינו".