בימים בהם בחלקים רבים ברחבי הארץ מתמודדים עם חוסר יציבות מתמשך, מצפה רמון הופכת עבור משפחות למקום מפלט בתוך הסערה. הריחוק הגיאוגרפי והאופי הייחודי של מצפה רמון הופכים אותה בימים אלה לאזור שקט יחסית, אליו הגיעו גם משפחות שהתפנו מבתיהן בעקבות המצב. אבל גם בתוך השקט היחסי, המציאות היומיומית לא נעלמת. היעדר מסגרות לילדים ושגרה ברורה מציב אתגרים חדשים להורים בין הצורך לעבוד, לתפקד, ולמצוא רגע אחד של יציבות בתוך התקופה.
מתוך המציאות הזו, ועם ההקלה בהנחיות שאפשרה חזרה ללימודים באזור, חניכי הפנימייה למנהיגות והתיכון החברתי של דרור בתי חינוך שבו למצפה רמון. לצד החזרה לשגרה שלהם, הם נחשפו גם לצרכים של המשפחות שהתפנו למקום, ובעיקר למחסור במסגרת יומיומית לילדים. הם החליטו להקים מרחב פתוח שמאפשר לילדים להיות בעשייה ולהורים לקבל רגע של שקט, לעבוד או פשוט להתאוורר, ניסיון לייצר שגרה בתוך חוסר הוודאות.
המרחב משלב בין אזור עבודה שקט להורים לבין מסגרת פעילה לילדים. במקום הם מפעילים כיתה עם משחקים, ספרים וחומרי יצירה, לצד פעילויות מודרכות שמובילים החניכים לאורך היום: יצירה, סיורים ופעילויות קבוצתיות שמכניסות סדר ורצף לשעות היום. כבר ביום הראשון הגיעו למקום כ־20 ילדים וכ־14 מבוגרים, והמרחב התמלא במה שקשה לפעמים לייצר בתקופה כזו: קולות של משחק, שיחות, תנועה, ורגעים קטנים של יחד.
מאחורי היוזמה עומדים כעשרה חניכים שמפעילים את המרחב בפועל, מליווי הילדים ועד ניהול אזורי העבודה למבוגרים, הכול מתוך בחירה להיות שם. עבורם, זו לא יוזמה רגעית, אלא ביטוי ישיר לתחושת האחריות שלהם כלפי הקהילה, במיוחד בתקופה כזו.
נועם תירם, מחנכת בתיכון החברתי דרור מצפה רמון, מרשת דרור בתי חינוך, אומרת:
"זה לא מובן מאליו מבחינתנו שאפשר להחזיר את החניכים לפעילות כזאת. זו תמיד הייתה מסגרת שהיא הרבה מעבר ללימודים ובגרויות, יש כאן תשתית של עשייה חברתית שהיא חלק בלתי נפרד מהמערכת, ובמצבים כאלה היא פשוט מתעוררת. אני מוצאת את עצמי שואלת אותם אם הם צריכים חילוף או הפסקה, אבל הם לא רוצים, הם מבקשים להמשיך ולהיות שם".
עבור המשפחות שמגיעות למקום, לא מדובר רק בפתרון טכני ליום יום. זה מרחב שמאפשר רגע של נשימה בתוך התקופה המורכבת, לילדים לשחק ולהיות יחד, ולהורים לקבל לרגע תחושת יציבות, גם אם זמנית.
