חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
פורים שמח וצבעוני בקניותר! אירועים לכל המשפחה הכניסה חופשית – ללא תשלום
קניון עופר קניותר, מקבוצת קניוני עופר, יערוך במהלך חודש מרץ...
כך מאמצים עובדי פלקסטרוניקס עובדים עם מוגבלות המלווים ע"י עמותת "יחדיו" באופקים
מי שמעוניין להבין כיצד נראית קליטה מיטבית של אנשים עם...
שותפות שמצמיחה מנהיגות: שיתוף הפעולה בין חברת "אדמה" למרכז המצוינות של "חינוך לפסגות" בבאר שבע
חניכי מרכז המצוינות של עמותת "חינוך לפסגות" בבית ספר היובל...
אזביון מדברי -אביב במדבר- קרדיט צילום: עדי מטמון, מורה דרך, הערבה התיכונה
טיול אביבי אל הפריחות בערבה
למרות מיעוט הגשמים, החורף שאכזב ומעט השיטפונות בנגב, הערבה התיכונה...
יוזמה ייחודית באופקים
בשנים האחרונות רכישת דירה בישראל הפכה עבור משפחות רבות לצעד...
"מהחממה לצלחת" – סופ"ש קולינרי בערבה
אירועי שף וחקלאות בלב החממות, ארוחות זוגיות מתוצרת מקומית, מטבחי...
בונים עתיד משותף בנגב
המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב אירחה השבוע את יו״ר מרכזי...
"קוראים בעקבות גיבורים" - תלמידי תיכון ''יוצר עתיד באר-שבע'' פגשו את כלת פרס ישראל מרים פרץ באירוע שיא לתוכנית חינוכית ייחודית
התוכנית המקורית ''קוראים בעקבות גיבורים'', שהתקיימה זו השנה הראשונה, בתיכון...
מעל 24,000 תושבים: הנתונים חושפים חוסן תעסוקתי יוצא דופן בדרום
מעל 24,000 תושבים - הנתונים חושפים חוסן תעסוקתי יוצא דופן...
טעמים מהמדבר: חדש בערבה התיכונה: סיור קולינרי-חקלאי מודרך
סיור בין מוקדי הקולינריה והחקלאות בערבה מפגש עם חקלאים, יצרנים...
דילוג לתוכן