תערוכה חדשה בחצרים מציגה את זכרונותיה של האמנית – הצופה מובל דרך נופי הנגב ונופי עמק חפר בקפדנות ציורית של אוירה וזמן ולעיתים נדמה כי מדובר באותו המקום. שם התערוכה מתייחס ל "דרך" שעשתה ציפי (חברת חצרים לשעבר) מהבית בחצרים עד לביתה הנוכחי באליכין. דרך רוויה בזיכרונות העבר וההווה.
"כשאני פוסעת בדרך בשבילי חצרים, אני מרגישה שחזרתי הביתה" אומרת ציפי, סיפורה האישי שזור שתי וערב בציוריה – כאלמנת צה"ל לחזי, גם הוא חבר חצרים, עם ארבעת ילדיה הצליחה ליצור משפחה גדולה ופועמת וכיום חובקת יחד עם בן זוגה-דויד, שבעה ילדים ו-20 נכדים.
ציפי פותחת דלת ומזמינה את הבאים להיכנס למקום האהוב עליה-הבית. הבית מלא בחפצים, ברקעים מקושטים באורנמנטיקה ובדפוסים ביתיים אחרים -בדי ריפוד שטיחים וטאפטים בין כל אלה נטוע הכיסא/הכורסא הוא הריק המתמלא כל העת בחיים שמסביב. הצבעוניות העזה שכבות הצבע והטקסטורות הממלאות את המשטח הן תמצית הדרך כולה
התערוכה מוצגת במועדון לחבר ובגלריה "יין בלול"
אוצרת: רינה בן סימון