אורי בניטה בן ה-13 משדרות, תכנן לחגוג את הבר-מצווה שלו עם החברים על יאכטה בים. המלחמה שפרצה, טרפה את הקלפים והובילה אותו לבית מלון בתל אביב הרחק מחבריו. הצוות החינוכי של מקיף אמית בשדרות בו הוא לומד, גייס את תלמידי אמית כפר בתיה ברעננה לשמח אותו ביום הגדול.
בבוקר השביעי באוקטובר התעוררו אורי ואמו שולי לקול אזעקות 'צבע אדום'. הם מיהרו לתוך הממ"ד שנמצא בביתם בשדרות. לפתע הרגישו זעזוע, התברר שקסאם פגע בקומה העליונה בבניין בו הם מתגוררים. "פניתי למרכז חוסן של הצבא והם אמרו שמטפלים בארוע אחר ושיגיעו בהמשך", משחזרת שולי. "יצאתי החוצה לתעד את הפגיעה. בזמן הצילום פתאום שמעתי קולות ירי ודיבורים בערבית. ברחתי חזרה לממ"ד בבהלה. התברר שמחבלים הסתובבו בגינה שלנו, אך למרבה הנס הם לא נכנסו אלינו הביתה".
במשך שעות ארוכות התחננה שולי לחילוץ, עד שאנשים טובים הגיעו להוציא אותם וחילצו אותם לבית של חברה בראש העין. רק אחרי כמה ימים, פונו לבית מלון בתל אביב, שם הם מתגוררים לעת עתה. כל התכניות הגדולות לבר מצווה נגדעו באיבן ואילצו אותם לחשב מסלול מחדש. באמצעות משגיח הכשרות של בית המלון, נוצר הקשר עם רב בית הכנסת על שם רבי מאיר בעל הנס בתל אביב. מתפללי בית הכנסת שמחו לארח את החגיגה ואף לימדו את אורי לקראת הבר מצווה.
"הכל היה מאורגן, כבר קניתי כיבוד בשפע ופתאום התברר שאין מוזמנים", מתארת שולי. "אין לי משפחה גדולה. רוב החברים שלו משדרות נמצאים בבתי המלון בים המלח ובאילת. גם מתוך אלו שהיו בבית מלון בתל אביב, חזרו לשדרות או עברו לים המלח. נשארו רק שני חברים טובים. פניתי לעדנה, יעל, עפרה ודפנה ממקיף אמית שדרות בו אורי לומד. תוך יומיים הם ארגנו אוטובוס שלם של בני נוער מאמית כפר בתיה שהגיעו ושימחו אותנו מאוד. הם היו מדהימים וממש הרימו את הארוע".
במשך שעה ארוכה התלמידים שרו, רקדו ושימחו את אורי. "זה מאוד ריגש אותי. עד הרגע האחרון לא ידעתי אם יהיה מי שיגיע", הוא משתף. "תכננתי לעשות את המסיבה עם החברים משדרות על יאכטה ופתאום הכל השתבש. הייתי גם אמור לעלות לתורה בירושלים – וגם זה התבטל בגלל המלחמה. היה שמח, זה נתן לי קצת לשכוח מהתחושות הקשות שאנחנו מפונים. למרות שהיה טוב, אנחנו רוצים לחזור הביתה לשדרות".
יאיר נדל, תלמיד כיתה י2 באמית כפר בתיה שיתף: "פגשנו את אורי שמפונה מהדרום שהגיע לתל אביב וזכינו לשמח אותו בבר מצווה שלו. נורא שמחתי, זה נתן לנו משמעות מיוחדת. אני קצת מכיר את ההרגשה, גם ההורים שלי אירחו אצלנו בבית למשך חודש וחצי מפונים, עשינו את זה בשמחה וגם הכרנו משפחה חדשה. שמחנו לעזור ומחכים לפעם הבאה".
הרב יוני שרביט, מנהל נתיב המדעי באמית כפר בתיה: "זכינו בזכות גדולה לשמח את אורי ביום בר המצווה שלו, להכיר את משפחת בניטה שפונו משדרות לפני כמה חודשים, ולחנך את תלמידינו לנתינה והתנדבות. נזכה בעזרת ה' שהשמחה הזו תשפיע שפע טוב – עליו , על משפחתו ועל כל עם ישראל".
