בפאנל שנערך בכנס השנתי של ארגון הקבלנים והבונים באר שבע והנגב דנו בכירי הענף בתקנות שייכנסו לתוקף ב־16 באוקטובר וירחיבו את אחריותם של יזמים, קבלנים ובעלי תפקידים נוספים. יו״ר הארגון, אלי אביסרור: "איפה בכלל מוצאים היום ממוני בטיחות? אי אפשר להעמיס את כל האחריות והעלויות רק על היזמים והקבלנים"
האחריות לבטיחות באתרי הבנייה צפויה להשתנות באופן משמעותי עם כניסתן לתוקף של תקנות הבטיחות החדשות ב־18 באוקטובר 2026. התקנות מרחיבות את שרשרת האחריות ומטילות חובות גם על מזמין העבודה, מבצע הבנייה ובעלי תפקידים נוספים באתר, ולא רק על מנהל העבודה כפי שהיה נהוג עד כה.
השינויים עמדו במרכז הפאנל ״בונים באחריות״, שנערך במסגרת הכנס השנתי של ארגון הקבלנים והבונים באר שבע והנגב בסוף השבוע האחרון בירושלים. ב
פאנל השתתפו: חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה; תא״ל במיל׳ יגאל סלוביק, מנכ״ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ; איציק סימון, מנכ״ל ובעלים של הסוכנות לביטוח בענף הבנייה; ואלי אביסרור, יו״ר ארגון הקבלנים והבונים באר שבע והנגב וממלא מקום נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. את הפאנל הנחתה עופרה חדד, סמנכ״לית חברת יורו ישראל.
עופרה חדד אמרה בפתיחת הפאנל: "האחריות לבטיחות מתחילה כבר בשלב התכנון וקבלת ההחלטות. האתגר של הענף הוא להפוך את התקנות משורה של דרישות לשגרת עבודה ברורה ואפקטיבית, שתשפיע בפועל על הבטיחות באתר".
מסגרת התקנות החדשות יידרש היזם לוודא שהוכנה תוכנית בטיחות, להגדיר עם מבצע הבנייה את המשאבים הדרושים ליישומה ולמנות בקר בטיחות מטעמו. באתרים גדולים יחויב מבצע הבנייה למנות מנהל אתר, שיבצע בקרה תקופתית על הטיפול בסיכונים ובמקרים שנקבעו בתקנות יוכל להורות על הפסקת עבודה.
חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, אמר כי:
"בתקנות החדשות אנחנו מכניסים גורמי מקצוע נוספים לאתר, בהם בקר בטיחות וממונה בטיחות, ומגדירים אחריות ברורה לכל גורם. המטרה היא להוריד את שיעור התאונות לאפס. מעבר למחיר בחיי אדם, לליקויי בטיחות יש גם מחיר כלכלי, ואנחנו פועלים גם מול רשם הקבלנים באמצעות השעיות וקנסות. יש כאן אמירה ברורה של המדינה: לא תהיה סובלנות לתאונות ולליקויי בטיחות".
לצד התמיכה במטרת התקנות, המשתתפים התריעו מפני הקשיים הצפויים ביישומן, ובהם המחסור בבעלי תפקידים מוסמכים, העלויות הנוספות שיוטלו על הפרויקטים והצורך בהכשרות, במשאבים ובהנחיות ברורות.
אלי אביסרור, יו״ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר: "עם כל הכבוד לדרישות החדשות, צריך לשאול מי ישלם את העלויות האלה ואיפה בכלל מוצאים היום ממוני בטיחות. בחמש השנים האחרונות הסטנדרט בענף הבנייה השתנה לחלוטין, ואנחנו בעד בטיחות ובעד העלאת הסטנדרטים, אבל אי אפשר להמשיך ולהעמיס את כל האחריות והעלויות רק על היזמים והקבלנים".
תא״ל במיל׳ יגאל סלוביק, מנכ״ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הוסיף: "אסור שיהיה לנו אפילו הרוג אחד באתרי הבנייה, אבל כשבחנו את מספר ההרוגים ביחס להיקפי הבנייה, ראינו ירידה של כ־50% בתאונות העבודה. זה הישג שראוי להערכה. לקבלנים אכפת מהבטיחות ואכפת להם מהעובדים שלהם. ככל שמוסיפים עוד ועוד בעלי תפקידים שאחראים על הבטיחות, יש סכנה שמפספסים את האחריות עצמה. מנהל העבודה צריך להיות המאסטר של הבטיחות באתר. עלויות הבטיחות מגיעות ללמעלה מ־10% מעלויות הבנייה, לא הגיוני שהמדינה תדרוש במכרזים עוד בעלי תפקידים ועוד דרישות, אבל לא תתקצב אותן. לפחות בפרויקטים של המדינה והרשויות המקומיות, המדינה צריכה לתקצב את דרישות הבטיחות שהיא עצמה קובעת".
איציק סימון, מנכ״ל ובעלים של הסוכנות לביטוח בענף הבנייה, אמר: "השינוי מחייב את כלל הגורמים בפרויקט לבחון מחדש את החשיפה המשפטית והביטוחית ולהתאים את החוזים ואת הכיסוי הביטוחי למציאות החדשה."
עו״ד אייל פלטק, שהתייחס בפאנל להשלכות המשפטיות של התקנות החדשות, אמר: "התקנות מרחיבות את מעגל האחריות לבטיחות העובדים ומחייבות כל אחד מבעלי התפקידים להבין היטב את חובותיו. מעתה, האחריות לא תיעצר רק אצל מנהל העבודה, וכל גורם בפרויקט יידרש להוכיח שפעל כנדרש למניעת סיכונים".
כניסת התקנות לתוקף תעביר את ענף הבנייה למודל רחב יותר של אחריות משותפת. המבחן המרכזי יהיה ביכולת לתרגם את השינוי הרגולטורי להיערכות מעשית באתרי הבנייה, תוך מתן מענה למחסור באנשי מקצוע ולעלויות הנוספות, במטרה לצמצם סיכונים ולהגן טוב יותר על חיי העובדים.
