בדצמבר 2025 פקדו את אזור אשקלון הצפות שחייבו הפעלת כוחות חילוץ והצלה. ביקורת המעקב של מבקר המדינה קובעת כי למרות מיליוני שקלים שהושקעו בתשתיות ובפתרונות חדשניים, תשתיות הניקוז בעיר עדיין לא ערוכות לאירועי גשם קיצוניים.
בדצמבר 2025 נרשמו באזור אשקלון עוצמות גשם חריגות של כ־20–25 מ״מ בתוך כחצי שעה בלבד. כתוצאה הוצפו אזורים בעיר והופעלו כוחות חילוץ והצלה באשקלון ובסביבתה. כעת קובע דוח המעקב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי למרות שורת צעדים שננקטו בעיר, תשתיות הניקוז עדיין אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות הגשם הצפויות.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע המבקר בחן את היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות במסגרת ביקורת מעקב לדוח שפורסם בשנת 2021. ברקע הביקורת עומדים אירועי השיטפונות שהתרחשו בחורף 2019–2020, שבהם נספו שבעה בני אדם ונגרמו נזקי רכוש בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
במסגרת הביקורת נבדקו שלוש רשויות מקומיות – אשקלון, נהריה וג׳סר א־זרקא – ונבחנו בין היתר תוכניות הניקוז, ההשקעה בתשתיות, הנהלים להיערכות לחורף והיכולת להתמודד עם תרחישי הייחוס המעודכנים.
מיליוני שקלים הושקעו, אך התשתיות עדיין לא מספיקות
מיליוני שקלים נגבו מתושבי אשקלון באמצעות היטלי תיעול, שנועדו לממן את פיתוח ותחזוקת מערכות הניקוז, והעירייה אף השקיעה מעבר לכך בשדרוג התשתיות. לפי הדוח, בשנים 2022–2024 גבתה העירייה בממוצע כ־3.3 מיליון שקל בשנה מהיטלי תיעול והשקיעה בממוצע כ־5 מיליון שקל בשנה בתשתיות הניקוז. במסגרת ההשקעות קודמו גם פתרונות חדשניים, ובהם הקמת ה״אקו פארק״, שנועד לסייע בניהול מי הנגר ובהפחתת הסיכון להצפות.
אלא שלמרות ההשקעות הללו, קובע מבקר המדינה כי תשתיות הניקוז בעיר עדיין אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות הגשם הצפויות. המבקר מזכיר כי כבר בדוח הקודם התריע שמערך הניקוז בעיר אינו מותאם לתרחישים אלה, ובביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה בלבד.
עוד מצא המבקר כי לעירייה עדיין אין תוכנית עבודה שנתית או רב־שנתית סדורה ליישום תוכנית האב לניקוז. כלומר, אף שקיימת תוכנית אסטרטגית, עדיין אין תוכנית ביצוע המגדירה את סדרי העדיפויות ואת לוחות הזמנים לשדרוג התשתיות. לצד זאת, חל שיפור במיפוי תשתיות הניקוז בעיר, אולם גם בתחום זה ההתקדמות עדיין חלקית, ולעירייה אין עדיין תמונה מלאה של כלל התשתיות ומוקדי הסיכון להצפות.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן קבע כי ״על הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים ללמוד את ממצאי דוח זה, להפיק את הלקחים הנדרשים ולפעול, בתיאום ביניהם, לשיפור היערכותם לאירועי שיטפונות והצפות ולצמצום נזקיהם. כי בנפשנו היא!״
מבקר המדינה: ליקויים בחלוקת התמיכות לתנועות הנוער בדימונה: מבקר המדינה קובע כי העירייה תמכה בתנועות הנוער בעיר שלא בהתאם לנוהל התמיכות, ובסניפי תנועת בני עקיבא והצופים בעיר נמצאו ליקויי תחזוקה ובטיחות הפוגמים באיכות פעילות החניכים ואף המהווים סכנה לחניכים.
תנועות הנוער בישראל מפעילות מאות אלפי חניכים ומדריכים צעירים ברחבי הארץ, ומהוות חלק מרכזי ממערך החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, שבהן כ־350 אלף חניכים ומדריכים צעירים בכ־1,882 סניפים.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את קידום פעילות תנועות הנוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות. במסגרת הביקורת נבדקו לעומק חמש רשויות, ובהן דימונה, ונבחנו בין היתר התמיכות העירוניות, מצב המבנים ונגישות הפעילות. בנוסף הביקורת נערכה, בין היתר, במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ב-13 תנועות הנוער שפעלו במועד הביקורת ואשר הוכרזו לצורך הביקורת כגופים מבוקרים, וכן במשרד האוצר – באגף תקציבים ובאגף החשב הכללי. במסגרת זו נבחנו, בין היתר, רכיבי מקורות המימון של תנועות הנוער, מוגנות החניכים, סבסוד חניכים ופריסת פעילותן של תנועות הנוער ברשויות המקומיות.
מהדוח עולה כי עיריית דימונה בחרה לתמוך בתנועות הנוער באמצעות התקשרויות של המתנ״ס עם כל אחת מהתנועות, ולא באמצעות נוהל התמיכות הקבוע למוסדות ציבור. המבקר מדגיש כי דרך פעולה זו אינה מותרת ופוגעת בעקרונות השקיפות והשוויון, וכן במינהל התקין וביכולת להבטיח חלוקה הוגנת של כספי התמיכה.
על פי נתוני העירייה שהובאו בדוח, תנועת הצופים קיבלה באמצעות המתנ״ס 140 אלף ש״ח בכל אחת מהשנים 2022 ו־2023 ו־100 אלף ש״ח בשנת 2024; בני עקיבא קיבלה 70 אלף ש״ח בשנת 2022 ו־90 אלף ש״ח בכל אחת מהשנים 2023 ו־2024; והנוער העובד והלומד קיבל 60 אלף ש״ח בכל אחת מהשנים 2022 ו־2023 ו־30 אלף ש״ח בשנת 2024, בעקבות ירידה ניכרת בהיקף הפעילות. בנוסף, העירייה העניקה לתנועות תמיכות נוספות בסך כולל של 25 אלף ש״ח לשנה.
ליקויי תחזוקה בסניף בני עקיבא בעיר
לצד הביקורת על אופן חלוקת התמיכות, הביקורת בחנה גם את מצב המבנים המשמשים את תנועות הנוער. נמצא כי חלקו של סניף בני עקיבא בעיר כולל מטבח המשמש גם את בית הכנסת, והוא נמצא במצב תחזוקה ירוד, מלוכלך וכולל מקררים שאינם בשימוש וכן פחי זבל וחפצים נוספים המגבילים את יכולתם של החניכים לעשות שימוש במרחב. יתר על כן, חלק משקעי החשמל ובתי התאורה היו מנותקים חלקית מהקירות והתקרה, כמו גם לוח חשמל ללא כיסוי וחוטי חשמל חשופים, המהווים סכנה לחניכים.
ליקויי תחזוקה בסניף הצופים בעיר
נמצא כי המרחב המוגן עמוס בציוד רב, לרבות ציוד החוסם את הכניסה אליו ומצמצם מאוד את יכולת התנועה ממנו, אליו ובתוכו. כתוצאה מכך נפגעת בצורה משמעותית ביותר יכולתו לתת מענה בעיתות חירום. כמו כן, קירות רבים וכן דלתות פנים בסניף נמצאו שבורים, ונצפו גם כתמי רטיבות וקירות מלוכלכים, פרטי ריהוט ישנים ובלויים, ספות קרועות וציוד ישן. נוסף על כך, בשירותי הנכים מכסה האסלה היה חסר ובכניסה לסניף חלק מאבני הריצוף היו שבורות ונצפו לכלוך ואי-סדר בחצר. במספר מקומות נראו כבלי חשמל תלויים מהקירות והתקרות, ונמצאו גם כבלי חשמל חשופים המסכנים את החניכים והמדריכים הפועלים בקרבתם.
עוד עלה מהליכי שיתוף הציבור שנערכו, בין היתר, עם הורי חניכים מדימונה, כי ישנם הורים שנמנעים מהגשת בקשות להנחה, מוותרים על השתתפות ילדיהם במפעלים או נמנעים מלכתחילה מרישומם לפעילות בתנועות נוער. זאת, בין היתר, בשל הליכי סבסוד המאופיינים – לפי תפיסתם – בבירוקרטיה סבוכה, משך טיפול ממושך בבקשות, וחשש לפגיעה בפרטיות או פגיעה בפרטיות מעבר לנדרש. לכך מצטרפים הדרישה להגשת בקשות חוזרות עבור מפעלים שונים בטווחי זמן קצרים יחסית, והיעדר מנגנונים הנשענים על מידע קיים בדבר מצבה הכלכלי של משפחת החניך.
ברמה הארצית: מחסור במבנים וחשש לדיווח חסר על אירועי פגיעה בביטחון החניכים
לפי מענה הרשויות המקומיות לשאלון המבקר, 79% מהרשויות דיווחו על מחסור במבנים עבור סניפי תנועות הנוער, ו־23% מהמבנים המשמשים לפעילות התנועות מתקשים להכיל את כלל החניכים.
מבקר המדינה מצביע על כך שחלק גדל והולך מתקציב תמיכות משרד החינוך בתנועות הנוער מקורו בתוספות שנתיות, קואליציוניות או אחרות, שאינן מעוגנות בבסיס התקציב ואינן נשענות על תכנון רב-שנתי ועל מדיניות תקציבית סדורה ומתמשכת של משרד החינוך.
המבקר מצביע גם על ליקויים בתחום מוגנות החניכים בתנועות הנוער. נמצא כי במועד הביקורת לא קיימת אסדרה נורמטיבית מפורשת, מקיפה ומלאה, המחייבת את תנועות הנוער לעמוד באמות מידה סדורות בתחום המוגנות, בדומה לאלה שהוחלו על מסגרות החינוך הפורמאלי.
בנוסף, משרד החינוך טרם קבע נוהל מסודר לדיווח על אירועים שבהם נפגעה בטיחותם או רווחתם של ילדים ובני נוער במסגרת פעילות התנועות, ומהנתונים עולים פערים חריגים בין התנועות בדיווח על אירועים כאלה. כך למשל, בתנועת הצופים דווח בממוצע על כ־86 אירועים לכל 10,000 חניכים בשנים 2023–2025, בעוד שבנוער העובד והלומד דווח על כאירוע אחד בלבד ובבני עקיבא על פחות מאירוע אחד לכל 10,000 חניכים.
לדברי המבקר, הפערים המשמעותיים בין התנועות מעלים חשש כי חלקן מסרו דיווח חלקי בנושא, ולכן אין בנתונים כדי להעיד בהכרח על היקף האירועים בפועל.
עוד עולה מן הממצאים כי אף שלמשרד החינוך מדיניות כללית, הבאה לידי ביטוי במבחני התמיכות, לקידום הפיזור הארצי של פעילות תנועות הנוער, תוצאות היישום בשטח מלמדות כי אין בה די כדי להביא לפריסה כמותית מאוזנת של סניפי התנועות בין ששת מחוזות המשרד באופן מתכלל, סדור ומכוון.
כך למשל נמצא של יותר מ-40% מסניפיה של תנועה בודדת במחוז יחיד, כפי שמתקיים בתנועות הנוער עזרא, אריאל, המכבי הצעיר, היכלי ענ"ג, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, ותנועת הצופים הערבים. עוד נמצא כי בתנועות הנוער עזרא, המכבי הצעיר, הצופים ואריאל ניכרת נוכחות נמוכה או אפסית בצפון, הגם שמחוז זה מכיל 27% מסך כל הסניפים של כל התנועות. כמו כן, היעדר נוכחות מוחלט תנועה במחוז שלם- כפי שנמצא למשל בתנועת המכבי הצעיר, לא מאפשר לאוכלוסיית המחוז ליהנות מפעילות התנועה, אף אם היא נמנית עם קהל היעד הפוטנציאלי שלה.
