פתיחה חלקית של שמורת הטבע עין גדי

לאחר שיקום והסדרה של נזקי השיטפון הגדול במסלולים שייפתחו החל מיום חמישי 3/7/25

בשורה משמחת המגיעה במיוחד עם פתיחתו של החופש הגדול –רשות הטבע והגנים פותחת חלקים משמורת הטבע עין גדי, לאחר חודשיים מאירוע השיטפון העוצמתי ביותר שפקד את השמורה ולאחר שצוותי רשות הטבע והגנים הצליחו לשקם, להסדיר ולבצע בדיקות בטיחות בחלקים שייפתחו בצורה מסודרת ובטוחה.

ציבור המטיילים הישראלי שמרבה לטייל בשמורת עין גדי, כמאות אלפי מטיילים מידי שנה, יוכל לחזור אל חלקי השמורה שייפתחו בשלב הראשון, החל מיום חמישי הקרוב 3 ביולי 2025, ברישום מראש באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

הפתיחה החלקית בשלב זה כוללת את המסלולים הבאים בלבד:

• נחל דוד – מסלול קצר המגיע עד הבריכה הראשונה (האולימפית) מסלול מונגש
• נחל ערוגות – מסלול קצר עד הבריכות התחתונות
• בית הכנסת העתיק בעין גדי

הרשות פועלת בימים אלה לשקם את החלקים הנוספים בשמורה שנפגעו מאחר ומדובר בהליך שיקום מורכב וארוך. עד לסיום העבודות לא ניתן יהיה לטייל במסלולים הנוספים בשמורה.

ברשות מדגישים כי כדי לנהל חוויית ביקור טובה בשמורה, הכניסה למסלולים שנפתחים בשלב זה תהיה מותנית בהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים. הרשות  תאפשר ביקור בשלושת המסלולים שנפתחו בעלות הכניסה ובהנחה של 25% מאגרת הכניסה. בכניסה לנחל דוד הוצבו שירותים חלופיים עד לתיקון השירותים הקיימים. מרכז השירות של קיבוץ עין גדי יפעל באופן חלקי.

עדן אוליאל, מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים: "הנזק שהשאיר אחריו השטפון על תשתיות הטיול, ערכי הטבע הנוף והמורשת  בשמורה היה אדיר, בזכות העבודה הקשה של צוותי המחוז שעבדו מסביב לשעון, הצלחנו לפתוח לציבור מחדש שלושה מסלולים מהשמורה האהובה. ייקח עוד זמן עד שנצליח לפתוח את השמורה כולה – אבל אנחנו עובדים במלוא המרץ כדי שזה יקרה״.

מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי: "ב-04/05/25 נמדדו באזור עין גדי עוצמות גשם חריגות מאוד. העוצמות באגני הנחלים דוד וערוגות היו חריגות גם ביחס לאירועי עבר: מעל 30 מ״מ בפרק זמן של 10 דקות בלבד. עוצמות הגשם המקסימליות שנמדדו באירוע במכ"ם הגשם של השירות המטאורולוגי נצפו בדיוק מעל מצוק ההעתקים באזור נחל דוד, שזרם עקב כך בעוצמה אדירה ביחס לאגן הניקוז הקטן שלו. ההסתברות להתרחשות עוצמות כה גבוהות בנחל ערוגות נעות בין 0.5-1%, כלומר אחת ל-100 עד 200 שנה. כתוצאה מעוצמה זו נחל ערוגות הגיע אף הוא לספיקה לא שכיחה של מעל 200 מ"ק לשנייה, על אף שגשם ירד רק מעל חלקו התחתון ובמעל מ-90% משטח ההיקוות שלו כלל לא ירד גשם."

הנזקים לשמורה

אירוע הגשם החריג בעוצמתו גרם לשינויים גיאומורפולוגיים משמעותיים מאוד בכל רחבי נאת עין גדי. עוצמות הנגר השפיעו על חברת הצומח בערוצים ובמדרונות כולל פגיעה בשטחים בהם נעשה שיקום צומח והשבות של מינים אדומים. השמורה כוסתה בטונות רבות של בוץ, אבנים וצמחייה שנעקרה. בית הכנסת העתיק של עין גדי הוצף במים, כלל תשתיות הטיול – החל משבילים, דרך מדרגות וגשרים נפגעו וחלקם נהרסו כליל וכן תשתיות החשמל והשירותים ניזוקו. הרשות הגישה בקשה לקרן לשיקום שטחים פתוחים לסיוע בשיקום השטחים הפתוחים שעדיין סגורים בנחל ערוגות ודוד בשל עוצמת הנזק ותהליך השיקום המורכב והממושך שנדרש לשמורה. תהליך השיקום של כלל מרכיבי השמורה ארוך ואנחנו רק בראשיתו.

ייחודיות שמורת הטבע עין גדי:

מבוא אזור ים המלח הינו חבל ארץ המבודד ומובדל באופן טבעי מסביבתו. הבידוד הפיזי הטבעי של אזור זה ע"י ים המלח ממזרח ומצוק ההעתקים ממערב, גרם להתפתחות של מגוון ביולוגי ייחודי. שמורת עין גדי, המשתרעת על כ-14,350 דונם, היא אחת משמורות הטבע המיוחדות בישראל, ממוקמת בלב בקע ים המלח ומהווה בית גידול ייחודי. בנווה המדבר שבין הנחלים דוד וערוגות, התקיים בעבר בית גידול נדיר של צומח מעוצה ממוצא סודני בית גידול סוואני יובשני, שבו עצים, שיחים ומטפסים טרופיים היוצרים נוף יוצא דופן במדבר הקיצוני. מרבית הצומח המעוצה שבו הושמד במהלך הכשרת השטח לחקלאות המודרנית ובשל תפיסת מי המעיינות. לצורך הכשרת הקרקע לחקלאות מודרנית, נבנו בשנות ה-50 טרסות מדרום לנחל עין גדי אך בהמשך ננטשו.  במטרה להשיב לנוף את המגוון הביולוגי האבוד ולבסס מחדש את המינים הנדירים שאפיינו את האזור, ניטעו בעשורים האחרונים עשרות מיני צמחים נדירים – חלקם נכחדו מישראל, חלקם בסכנת הכחדה וזאת כחלק מתוכנית שיקום אקולוגי ייחודית, המבוססת על שחזור הצומח הסודני ששלט באזור עד מחצית המאה ה- .20 בהיותו עין גדי נווה מדבר, הוא גם אתר בעל היסטוריה ענפה ובו פעילות אנושית החל מהתקופות הפרהיסטוריות. מיוחד שבהם הוא הכפר היהודי ובית הכנסת החשופים לביקור בגן הלאומי הסמוך לשמורת הטבע. הטרסות המהוות את ליבו של הפרויקט מכילות כיום מינים כמו מלוכיה משולשת, אבוטילון קהה, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, מרואה עבת־עלים, גופנן המדבר, גרויה שעירה, ומינים נוספים מהפלורה הסודנית. רבים ממינים אלו מצויים בישראל בקצה גבול תפוצתם הצפוני.

מטיילים בשמורה

יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ-318 אלף מבקרים, וכ-700 אלף מבקרים בשנת 2019 שנת שיא מבקרים כולל תיירות נכנסת.