עם סיום המלחמה מול איראן ועשרות אלפי האזרחים שביתם נפגע ממתקפת הטילים האיראנית, בני הנוער מבאר שבע החליטו להתגייס למערכה ולסייע לאותן משפחות.
במהלך השבוע האחרון, בהתאם לצורך בשטח ובשיתוף עם עמותת 'לב אחד', הגיעו תלמידים מבית החינוך מקיף אמית באר שבע ומישיבת אמית באר שבע לזירות הנפילות בעיר – וסייעו למשפחות שביתם נפגע באופן ישיר מהטילים האיראנים; החל בניקוי זכוכיות, דרך ארגון הבית מחדש ועד לאריזת תכולת הבית למי שנאלץ להתפנות.
עדי תורג'מן מנהלת תיכון גימנסיה חזרה השבוע עם הוריה לבית נעוריה בשכונת נווה זאב, בית של שלושים שנה, שנהרס מטיל בודד אחד – וגבה את חייהם של ארבעה קורבנות. למרבה הנס, ההורים נתקעו בחו"ל וכך לא היו בבית בזמן המתקפה. "עם חזרתם ארצה, כל רצונם היה לשוב הביתה, גם אם להרס, לראות בעיניים, להבין, להתחיל לאסוף את השברים", היא סיפרה.
"עמדנו יחד, המומים, בכניסה לבניין ההרוס. שניהם עם מקל הליכה, שניהם אחרי דרך רפואית לא פשוטה. תוך כדי שאנחנו מנסים להסדיר נשימה, מתוך אותו ההרס – מגיחים אלינו שני צעירים, חובשים קסדות אדומות, עם חולצה לבנה ועליה כיתוב אדום: 'לב אחד'. שאלתי אם נוכל לעלות, בחיוך שקט ובעיניים טובות שאין לתאר – הם ענו: 'בטח. בשביל זה אנחנו כאן'. אין לי מילים לתאר את הרגישות. את הסבלנות. את ההכלה. הם עלו איתנו שבע קומות, בקצב מכבד, איטי. ובכל מדרגה, בין המראות, לא הפסקתי לחשוב על הנוער שלנו – כמה טוב יש בו. הם אמרו לאבא שלי "אתה גיבור", וראיתי איך מילה קטנה מרפאה כאב גדול".
מתן דרור, תלמיד מקיף אמית באר שבע שיתף: "בימים האחרונים הייתה לי הזכות לעבור בין דירות ולעזור לדיירים ההמומים בניקוי ההריסות. מרגיש שבלעדינו אין להם אף אחד. ישנם עדיין המון דירות מלאות בזכוכיות מנופצות, חלונות שבורים והמון הרס רב שרק מחכים לנו לבוא ולנקות. אני גר 5 דקות מהזירה, לי זה עוד קל. יש כאלה שבאו מחיפה. אם הם יכולים – כולם יכולים. בואו לעזור לעם היקר שלנו, כולנו לב אחד".
צוריאל רובינס, מנהל מקיף אמית באר שבע: "גאים מאוד בתלמידים שלנו שידעו לא רק להיות מקצועיים אלא גם אנושיים. על אף הזירה הקשה הם לא נרתעו ועזרו ככל יכולתם".