ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, בעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה: "לכולנו גורל אחד – ורק יחד ננצח"
"בנוסף לאיומים הקיימים – נוצר לאחרונה ריב אחים שאנו חווים בתוכנו. כל אלה יחד, מזכירים לנו שוב שכוחנו באחדותנו, ועל אף המחלוקות כולנו עם אחד, לכולנו גורל אחד – ורק יחד ננצח" – כך אמר ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה אשר נערכה ביום שני בהיכל התרבות בעיר. את האירוע ארגנה מחלקת התרבות במתנ"ס אופקים, בשיתוף עיריית אופקים ובית הספר התיכון הרב תחומי עמל אמירים. העצרת, אשר עמדה השנה בסימן ההתנגדות היהודית בתקופת השואה ו-80 שנה למרד גטו ורשה – כללה בין היתר הדלקת נרות זיכרון בידי ניצולי שואה, טקס ממלכתי בביצועם של תלמידי עמל אמירים, תפילות קדיש ויזכור, את ההצגה "חנה סנש" ותערוכה לזכרם של הקרבנות.
"גייסות-השריון הגרמניות הפעילו את מלוא עוצמתן נגד קומץ אנשים", אמר דנינו בטקס, "לקבוצת הלוחמים היהודים האמיצים לא היה שום סיכוי לנצח במרד זה. הם היו רעבים, חלשים וחסרי אמצעים מול מכונת ההשמדה הנאצית. כל כוחם לא היה אלא בגבורתם העילאית. לא בכדי נקבע יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתאריך סמוך לפרוץ מרד גטו ורשה, אשר השתלב בימי חג הפסח, חג החירות היהודי, ושילוב זה, לא מקרי".
דנינו הוסיף והתייחס לנושא המרכזי בסימנו עמד השנה יום הזיכרון לשואה ולגבורה: "כל שורדי השואה – אלו החיים עמנו ואלו שכבר אינם – כולם עמדו בגבורה במציאות בלתי נתפסת. לשרוד באותם ימים הייתה גבורה כי גרמניה הנאצית עשתה הכול כדי שלא יישאר מאתנו זכר. המרד היה ניצחון הרוח, והפך לסמל בחייהם של יהודים רבים שאבדה תקוותם, אולם נותרה אחדותם".
"ליהודים לא היה להיכן לברוח, וכמובן שלא היו להם אמצעים למרוד", המשיך דנינו. "העונש על סיוע ליהודים היה מוות, ואילו הסגרתם תוגמלה בפרסים. בריחה – משמעותה הייתה להותיר מאחור בני משפחה – זקנים או ילדים, חולים או נכים, ולהסתכן במעשי נקמה קשים של הגרמנים, כלפי מי שנותרו. התקוממות בנשק הייתה מרשם בטוח למוות, בעוד שהתקווה הייתה לשרוד עד תום המלחמה".
"חשוב שנזכור את הרבים ברגעים אחרונים לפני מותם, על סף המשרפות", סיכם ראש העיר. "יש שזעקו, אחרים מלמלו וכולם התפללו – אך בלב כולם פיעמה התחושה שגם במותם ניצחו. את האמונה לא הצליחו לקחת לנו. ויחד כולנו נאמר בערב הקדוש הזה לזכרם – שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".