שמואל ירושלמי, משורר ופעיל חברתי תושב באר שבע, שיגר מכתב דחוף אל הנהלת הטכניון בחיפה בעקבות הידיעות כי בכוונת הטכניון להקים במסגרת-פעילותו האקדמית קורס חדש שיעסוק – לא פחות ולא יותר! – בהכשרת מומחים מדופלמים לסחר בנשק ושיווקו ברחבי-העולם.

"ברצוני להבהיר כי אינני פציפיסט ואיני חושב שלא צריך נשק או
צבא" כתב ירושלמי להנהלת הטכניון. "כל המציאות הקשה והמורכבת בעולם בו אנו חייםם מוכיחה פעם אחר פעם, כי עוד לא הגענו למצב כשאפשר בלי צבא, בלי נשק ובלי מערכת-הביטחון בכלל.

יחד עם זאת, כולנו מודעים לאן, לידי איזה כוחות וגורמים הולך נשק שמיוצר בידי
תעשיות צבאיות של ישראל. כולנו יודעים ויודעים, שהנשק ומערכות צבאיות
אחרות מתוצרת תע"ש, תעשיה אווירית לישראל, אלביט מערכות וחברות אחרות לא
מגיע לידי פועלים במפעל כדי שיוכלו להגן על עצמם מפני איזה מעסיק מנצל
ופוגע בעובדיו, גם לא לידי אנשים שנפגעו מהמערכת הבנקאית והפכו לעבדים
של החובות, וגם לא לידי חלכאים ועניים שהיו יכולים להשתמש בנשק כדי שיוכלו להגן עלל עצמם מפני מערכת שרירותית ואטומת-לב שמנצלת ומדכאת אותם.

לגמרי לא! הנשק שמיוצא ממדינת ישראל, בידי המדינה עצמה או בידי סוחרי נשק פרטיים, לא מגיע אל מי שיש לו הצדקה להשתמש בנשק כדי להתגונן בפני עוול. להיפך, הנשק שישראל סוחרת בו עם העולם משמש להגנה על האינטרסים של שלטון-ההון
ברחבי-התבל. בין היתר, הנשק הישראלי – הן צבאי והן משטרתי כאחת – משמש
לפיזור ודיכוי הפגנות-העובדים ומאבקים חברתיים במקסיקו, הודו, סרי-לנקה,,
בורמה וארצות אחרות. הנשק הישראלי משמש לרצח עשרות פעילים איגוד-מקצועיים
מדי שנה בקולומביה.

הנשק הישראלי משמש מאפיות וקרטלים של סוחרי-סמים
בקולומביה, פנמה, הרפובליקותת הבלטיות של ברית-המועצות לשעבר. בסופו של
דבר, הנשק הישראלי שימש אתת משטר-האפרטהיד בדרום אפריקה ואת הדיקטטור
סמוחסה ששלט בניקרגואה עד 19799 והופל במהפכה סוציאליסטית ומתקדמת של החזית הסנדיניסטית בראשות דניאל אורטגה. כמו-כן, הנשק ואמצעי-דיכוי
נוספים מתוצרת-ישראל שימשו את משטרו של השאה האיראני לדיכוי מתנגדיו
ועינויים של קומוניסטים וסוציאליסטים בבתי-הכלא של איראן.

לכן, הקמת-קורס מיוחד להכשרת הסוחרים בנשק ואמצעי לחימה במסגרת-הטכניון –
(מוסד אקדמי שאני מאוד מעריך ורואה בו אחד מעמודי התווך של מדינת העובדים
עתידית שאני שוקד על הקמתה כאן בארץ) זהו לא פחות מאשר שיתוף-הפעולה עם
הפשעים שנעשים ברחבי העולם באמצעות-הנשק הישראלי (וגם ביחס לאוכלוסייהה הפלסטינית בשטחים).

שימו לב, ראשי הטכניון! אתם, מוסד אקדמי אחד המכובדים בארץ ובעולם, מוסד
אקדמי שכמה מחוקריו זכו בפרס-נובל, הולכים לתת גושפנקא אקדמית רשמית
לסחר בנשק ישראלי עם משטרים וגורמים מפוקפקים ביותר. אתם, על-ידי
פתיחת-הקורס הזה נותנים למעשה הכשר אקדמי לרצח של כל פעיל איגוד-מקצועי
נוסף, רצח כל מפגין וכל חסר-בית שיהרג בעתיד מהנשק שמדינת-ישראל מספקת
לצבאות, למשטרות ולמאפיות ברחבי-העולם. האם אתם, עובדי ולומדי-הטכניון המכוןן הטכנולוגי לישראל באמת מעוניינים להכתים את שמו של המוסד האקדמי
שלכם על-ידי הקמת-הקורס המיותר ומזיק הזה?

אני קורא לכם, לא להיעתר לדרישתו של המוסד לתפקידים מיוחדים אשר פנה בבקשה שתקימו את הקורס לסחר בנשק אצלכם בטכניון. אני קורא לכם שפשוט תסרבו לתת את ידכם להקמת-הקורס הזה, שאינו אלא עוד מכשיר בידיו של ההון הישראלי והעולמי כאחת לעידוד
מלחמות וסיכסוכים צבאיים בעולם – מלחמות שעיקר הקורבנות בהם אלה פועלים, איכרים
סטודנטים ותושבי שכונות-העוני.

בברכה!
שמואל ירושלמי – משורר ופעיל חברתי באר-שבע"

"להפתעתי, תוך שעות ספורות מרגע משלוח המכתב קיבלתי תגובה אישית מסגן-נשיא הטכניון לענייני מחקר, פרופסור קפלן" אומר ירושלמי. "במכתב שכתב לי הוא טוען, ש"העיתונות הצהובה" הטעתה אותי ורבים אחרים. לדבריו, לא מדובר בקורס של סוחרי-נשק, אלא בקורס שמלמד אנשים במסגרת חוקיה של מדינת-ישראל והחוק הבינלאומי.

לדעתי, הדבר לא משנה את העובדה שישראל באופן רשמי לגמרי סוחרת בנשק עם משטרים שמדכאים עובדים ומחאות חברתיות. אפילו אם מבחינה פורמלית הלימוד נעשה במסגרת החוק, אף אחד לא יכול להבטיח שבוגרי-הקורס הזה לא ישתמשו בידע שרכשו בטכניון לצורך מכירות-נשק למאפיות, קרטלים של סוחרי-סמים ומשטרים דכאניים ביותר. כי הרי ידוע היטב לאן מגיע הנשק שיוצא מישראל. אם זה במסגרת החוק, אז על דברים כאלה נאמר הפתגם 'כשר אבל מסריח'."