12 שנים לאחר זיהום הנפט הגדול ולאחר שניסיונות השיקום באמצעים ביולוגיים בתוך השמורה הוכחו כלא מספיק יעילים, רשות הטבע והגנים מתחילה עבודת שיקום נרחבת באמצעות הוצאת הקרקע המזוהמת.
רשות הטבע והגנים החלה בשבועות האחרונים עבודות סימון בשטח שמורת הטבע עברונה, כהכנה להתחלת עבודות שיקום השמורה הצפויות להתחיל באמצע חודש אפריל. כזכור, בשנת 2014, שמורת הטבע עברונה נפגעה כתוצאה מזיהום, כאשר בתקלה בצינור של קצא"א זרמו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לתוך שמורת הטבע עברונה שבערבה, וזיהמו שטח של כ-140 דונם של ערוצי נחל באורך כולל של כ-6 ק"מ. לאחר אירוע הזיהום, הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה, נעשו מספר פעולות לנסות לשקם ולתקן את הנזק הנגרם לשמורה. פעולת השיקום האחרונה שנעשתה במקום באמצעות חיידקים מפרקי נפט, לא השיגה תוצאות משביעות רצון – על אף שנחלה הצלחה בפיילוט המקדים. לכן, הוחלט ברשות הטבע והגנים על סילוק זיהום הנפט מהשמורה על ידי הסרת שכבת הקרקע המזוהמת המכסה את השמורה, שעומקה בין 20-40 ס"מ.
ד"ר ניצן שגב, אקולוגית הערבה ברשות הטבע והגנים, אשר מלווה את פרויקט השיקום מסבירה: "מיד לאחר גילוי הדליפה בשנת 2014, בוצעו פעולות חירום לסילוק הנפט הגולמי באמצעי ספיגה שונים, ויצרו סכרים מקומיים לאצירת הנפט, אשר נשאב והורחק מהשמורה. קרקע מזוהמת שפונתה מחוץ לתחומי שמורת הטבע בסמוך לכביש הערבה, הועברה לטיפול באתר הפסולת נמרה. בנוסף, נאספו תרמילי עצי השיטה המזוהמים מהקרקע כדי למנוע את אכילתם על ידי צבאים. במקביל, פתחו בתוכנית ניטור לבדיקת השפעת הנפט על הקרקע, הצומח והחי. הסתבר, כי בסמוך לאתר הדליפה האחרונה, התרחשה דליפה קודמת בשנת 1975 אשר לא הייתה מוכרת בה לא בוצעו שום תהליכי שיקום, ושכבת הקרקע העליונה עדיין רוויה בנפט. תוצאות המחקרים הראו כי גם לאחר שעברו יותר מ-40 שנה, הקרקע אינה יכולה לשקם עצמה ללא התערבות. עקב כך הוחלט לטפל בקרקע באמצעות טיפול ניסיוני – תהליך פיזיקלי-ביולוגי שמטרתו להוריד את ריכוז מרכיבי הנפט מהקרקע על ידי חיידקים מפרקי נפט. תוצאות הניטור לאחר סיום הטיפול בשטח המזוהם, הראו שפירוק הנפט שבקרקע היה נמוך מהרצוי, והעיד על המורכבות של הטיפול בשטח גדול והטרוגני עם שונות גבוהה של ריכוזי נפט בקרקע. בסיום העבודה ריכוז הנפט הממוצע בקרקע ירד בפחות מ-50%. בשל חוסר שביעות הרצון מן התוצאות – הוחלט להתקדם עם הליך השיקום המאסיבי של הוצאת הקרקע העליונה מהשמורה".
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העבודות ימשכו כשישה שבועות, בהם יכנסו כלים כבדים אל השמורה, ויסירו את הקרקע המזוהמת, שתועבר לאתר ההטמנה נמרה. הקרקע תעבור תהליך לטיפול בשאריות הנפט בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, ולאחר מכן תיטמן במטמנה ייעודית לכך.
שמורת הטבע ערבת עברונה הינה בית גידול ייחודי בשולי מלחה, בה הצמחים ובעלי החיים למדו לשרוד בתנאי מליחות ותנאים אקלימיים קשים ביותר של מדבר צחיח-קיצון, בו ישנן שנים שחונות עם פחות מ-25 מ"מ מים בשנה, ואף שנים ללא גשם כלל. על-אף התנאים הקשים הללו, בערבת עברונה התפתחה מערכת אקולוגית עשירה, שבה מאות עצי שיטה וצמחים, ושלל בעלי חיים הניזונים מהם, כגון אוכלוסייה גדולה של כמאתיים צבאי נגב, אשר מסתפקים למחייתם בנוזלים המגיעים מעלוות העלים, ואינם חייבים לשתות מים באופן קבוע. בשמורה צמחים ובעלי חיים נדירים בדרגות סיכון שונות, אשר ניתן למצוא רק בערבה הדרומית – כגון הנחשים עכן גדול וזעמן יפהפה, השממית ישימונית תמנע ועוד. קיימים בה קינונים של עופות דוגרי קרקע נדירים כגון אלימון, ואף נמצא בה, במהלך הניטור, מין של עכביש חדש למדע, שחי במחילות בקרקע, לכן תפוצתו הושפעה מאד מדליפת הנפט. בתקופה הקרובה ייקבע ע"י מליאת האקדמיה ללשון העברית, אם שמו הרשמי יהיה "סַהֲרנִית ערבה" (Sahastata aravaensis Ganem et al., 2022). בשמורה ניתן למצוא גם את הצמח שמותאם לחול ומלח – זוגן לבן, וכן מתקיימת בה קבוצת עצי דקל דום הטבעית, הצפונית ביותר בעולם.
