רס"ב ו', קצין רפואה בחיל האוויר ותושב אופקים במסר לעיר

רס״ב ו׳ התגייס בגיל 18 לגדס״ר גבעתי ובמהלך המסלול יצא לקורס חובשים- שם נחשף לראשונה לעולם הרפואה המבצעית בצה"ל.

לאחר תקופה בגבעתי עבר לשירות קבע ביחידת מגל״ן ובהמשך לגדס"ר 585. בגדס"ר 585 רס"ב ו' החל להכשיר לוחמים וקצינים לבניין כ"א ביחידה ובהמשך הכשיר חופ"לים וחובשים והוציא אותם לקורסים בכדי שהיחידה תבצע את משימותיה המבצעיות בגבולות המדינה וברובן גם במבצעי חוצי גדר.

בשנת 2013 עבר לח"א לשרת בבסיס רמון כמפקד כוחות הרפואה ומשם ב2021 החל את תפקידו בבסיס חצרים כמפקד כוחות הרפואה בסדיר ובמילואים, סמ"פ בגדוד גיבוש טיס והצ"ח ביחידה מבצעית בח"א.
בראייתו כל משימה במסגרת הצבא היא קודם כל שליחות – ״כל משימה שאני עושה ביומיום בין אם היא הכי פשוטה או הכי מורכבת, מבחינתי היא שליחות ומהווה משמעות״ ״העשייה שלי והתחושה שאני משמעותי, זה מה שמשאיר אותי כאן בצה״ל – בעיקר כשרואים תוצאות בשטח״.
הוא רואה את הצבא כמקום שפותח דלתות לכולם- ״כל חייל שמשתחרר יוצא עם כלים לחיים, בפרט כאשר החייל מבין את המשמעות בעשייה שלו״. הצבא עבורו זה מקום מיוחד כיוון שאתה פוגש את כל קבוצות האנשים- דבר שגורם לך להכיר אוכלוסיות שונות ממך ולהכיר את האחר ופקט להיות אזרח טוב יותר.

רס"ב ו' מספר על הילדות שלו באופקים- זאת עיר שהכפילה את כמות תושביה בשנים האחרונות, עיר עם ערב רב של תושבים. רס"ב ו' זוכר שתמיד היה משחק בשכונה בה גדל עם מגוון האוכלוסיות חרדים, חילונים, עולים חדשים מהמזרח או מברית המועצות – עיר חייה ומשפחתית.

כתושב העיר אופקים רס"ב ו' מציין ששירות בצה"ל פתח לו דלתות רבות במהלך חייו. במסגרת שירותו עבר בין בסיסים, התגורר בבסיסים ובערי הפריפריה –
“במהלך השירות בצה"ל ומסעותיי ברחבי הארץ זכיתי להתבונן מקרוב בפלאיה של מדינת ישראל — מהנופים המדהימים של הדרום ועד הירוק העשיר שבצפון. בכל מקום מחדש התגלו לפניי יופייה, עוצמתה ורב־גוניותה של המדינה.”

בנוסף רס"ב ו', במהלך השירות הצבאי סיים לימודי משפטים והכשרת דירקטורים.
" בזכות השירות הצבאי הצלחתי לצאת מהעיר הקטנה ולהכיר את המדינה, הזדמנות זו נתנה אפשרות להתפתחות עצמית, לתרום בקהילה תוך שילוב אוכלוסיות מיוחדות בצה"ל, לתרום לתלמידים במסגרת תכנית פר"ח, להיות פעיל במנהיגות העירונית בעיר ולעיתים להתנדב בבתי המשפט ולעזור למעוטיי יכולת שאין באפשרותם לשכור שירותי עריכת דין".

רס"ב ו' מדגיש במיוחד את משפחתו – "לולא המשפחה המדהימה שלי וההקרבה שלהם לא הייתי מצליח". משפחתו של רס"ב ו' עברה עימו בין בסיסים, בכל מעבר לתפקיד חדש נאלצה להשתלב מחדש במרחב ובעיקר להיות כתף תומכת בעשייתו. "לא תמיד הייתי בבית במרבית השירות שלי בצה"ל ובעיקר בתחילת מלחמת חרבות ברזל. משפחתי עזבה את העיר לחצי שנה, ובקושי ראיתי את המשפחה. יש לי בן מיוחד שמאובחן על הרצף האוטיסטי ואני בר מזל שזכיתי לאישה מדהימה שהייתה שם בשבילו ובשבילי לכל אורך המלחמה". לאחר חצי שנה רס"ב ו' ומשפחתו החליטו לחזור לעיר אופקים ולא לוותר בעיקר על אנשיה הגיבורים והמדהימים.

רס"ב ו' מציין ומדגיש, "אזרחי המדינה והמדינה עצמה הם דבר ייחודי במובן העמוק ביותר, חיבור נדיר של רוח, ערבות הדדית ועוצמה שאין כמותם בשום מקום אחר בעולם".