שלשום (רביעי) התקיים בבית משפט השלום בבאר שבע דיון הטיעונים לעונש בעניינם של הנאשמים בפרשת גניבת מערכת הסאונד של מתן מרדכי ליאור ז"ל, שנרצח בטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר לאחר שפעל בגבורה, לקח אחריות על תא השטח, הציל עשרות בני אדם, ועל כך הוענק לו לאחר מותו אות הגבורה האזרחית על ידי נשיא המדינה.
לדיון הגיעו בני משפחת ליאור, חבריו של מתן, לוחמים ששירתו עמו ונציגי 'עמותת קהילת שבט הנובה', המלווה את המשפחה לאורך ההליך המשפטי, בדרישה למצות את הדין עם הנאשמים. במהלך הדיון נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, ובסיומו קבע בית המשפט כי גזר הדין יינתן ב-7 באוקטובר 2026, שלוש שנים בדיוק לאחר מתקפת הטרור שבה נרצח מתן ז"ל.
על פי כתב האישום, יומיים בלבד לאחר הטבח הגיעו הנאשמים לאזור מסיבת הנובה, שהיה באותה עת שטח צבאי סגור, במטרה להוציא מהמקום את מערכת ההגברה של מתן ז"ל, "סאונד פנאטיק", מפעל חייו, בשווי של מאות אלפי שקלים. עוד נטען כי הציגו מצגי שווא בפני גורמי הביטחון והמשטרה כדי להוציא את הציוד מהמקום. בהמשך אותרה מערכת ההגברה והושבה בעקבות חקירת יחידת יואב.
במהלך הדיון שררה אווירה טעונה באולם, כאשר בני המשפחה התקשו לעצור את כאבם לנוכח הנאשמים. במהלך עדותה של האם, שרה ליאור, ביקשה ההגנה להפסיק את דבריה בטענה שאינם רלוונטיים, אולם בית המשפט דחה את ההתנגדות והבהיר כי יש לאפשר למשפחתו של קורבן העבירה להשמיע את קולה.
אביו של מתן, עופר ליאור, נשא דברים נוקבים בפני בית המשפט ואמר: "אני עומד בפניך היום, כבוד השופט, לא רק כאב שכול, אלא כנציגו של בני, מתן ליאור ז"ל, גיבור ישראל שנרצח בטבח הנורא בשבעה באוקטובר בזמן שהציל עשרות חיי אדם. אני פונה אליך בבקשה אחת וחד משמעית, להחמיר בכל חומרת הדין ולהטיל את העונש המקסימלי על הנאשמים, שבזזו את ציודו של מתן בזמן שהדם עדיין לא נספג באדמה."
עוד אמר האב: "אני מבקש מבית המשפט לראות את הפרשה הזו לא רק דרך שוויו הכספי של הציוד, אלא דרך משמעותה האנושית והמוסרית. מערכת ההגברה שנגנבה לא הייתה עוד ציוד עבודה. היא הייתה מפעל חייו של מתן, הכלי שבאמצעותו יצר, התפרנס והגשים את חלומותיו. בזמן שמשפחות חיפשו את יקיריהן וקברו את מתיהן, בחרו הנאשמים לנצל את הכאוס ולבזוז את רכושו של אדם שזה עתה נרצח. אין מדובר רק בפגיעה במשפחה אחת, אלא בפגיעה בכבוד המת, בכבודם של הנרצחים ובערכי היסוד של החברה הישראלית. אני מבקש להעביר מסר ברור, מי שבחר לבזוז את גיבוריה ונרצחיה של המדינה בשעתה הקשה ביותר, מקומו מאחורי סורג ובריח לשנים ארוכות."
אמו של מתן, שרה ליאור, תיארה בפני בית המשפט את דמותו של בנה ואת תחושת הכאב שמלווה את המשפחה מאז הטבח: "מתן שלנו לא ברח. הוא נשאר, תפס פיקוד, הציל נפשות רבות והקריב את חייו. הוא היה אור גדול, אדם של נתינה, אהבת אדם ואהבת המוזיקה."
בהמשך אמרה: "מאז אותו יום ארור אנחנו מנסים בכל יום מחדש לאסוף את השברים ולהנציח את מתן כפי שהיה. אבל בכל פעם שאנחנו נזכרים בפרשה הזו, אנחנו נאלצים להתמודד מחדש עם התחושה שלא הסתפקו בכך שלקחו לנו את הבן שלנו, אלא ניסו לקחת גם את מה שהוא בנה במו ידיו ואת המורשת שהשאיר אחריו. כל ציוד שנגנב נשא את טביעת ידיו, את השנים שבהן עבד, חלם והשקיע כדי להגשים את עצמו. שום עונש לא יחזיר לנו את מתן, אבל יש בכוחו של בית המשפט להעניק למשפחה שלנו תחושת צדק ולהבהיר שלכבודם של הנרצחים יש ערך, ושגם לאחר מותם החברה הישראלית לא תאפשר לפגוע בזכרם או לנצל את מותם למטרות של בצע כסף."
הפרקליטות הדגישה במהלך הדיון כי אין מדובר בעבירת רכוש רגילה, אלא במעשים המבטאים פגיעה מוסרית חמורה וניצול ציני של אחד הימים הקשים בתולדות המדינה לצורך רווח כספי. עוד נטען כי הנאשמים ניצלו את העובדה שכוחות הביטחון עסקו באיתור נעדרים, הצלת חיים וטיפול בזירות הטבח, ופעלו פעם אחר פעם כדי להשלים את גניבת הציוד.
מנגד, סנגורי הנאשמים ביקשו להקל בעונשם וטענו כי יש להביא בחשבון את נסיבות התקופה ואת חלקו של כל אחד מהנאשמים. בסיום הדיון הודיע בית המשפט כי גזר הדין יינתן ביום 7 באוקטובר 2026.
עמותת קהילת שבט הנובה, המלווה את משפחת ליאור מתחילת ההליך המשפטי, מסרה: "מדובר במאבק על כבודם של הנרצחים, על זכרם ועל הערכים שעליהם מושתתת החברה הישראלית. אנו מצפים שבית המשפט יעביר מסר חד וברור כי מי שבוחר לנצל את אחד האסונות הקשים בתולדות המדינה לצורך ביזה ובצע כסף, יישא במלוא חומרת הדין."
