היום (שני, 19.5) התקיים בבאר שבע הכנס הלאומי הראשון לקהילתיות עירונית בישראל – יוזמה ראשונה מסוגה שמובילים יחד עיריית באר שבע וחברת "כיוונים", בשיתוף קרן שח"ף, ארגון ארץעיר וחברת ICL. הכנס התקיים במעמד ראש העיר, רוביק דנילוביץ', ובהשתתפות בכירים ממשרדי ממשלה, נציגי רשויות מקומיות, ארגונים אזרחיים, קרנות פילנתרופיות ויוזמות קהילתיות מרחבי הארץ.
האירוע נערך בפארק הסופרים – מרחב ציבורי ייחודי המהווה דוגמה חיה למרחב קהילתי שצמח ביוזמה משותפת של התושבים והרשות המקומית. במסגרת הכנס התקיימו שלושה פאנלים מקצועיים שעסקו ביזמות קהילתית, תכנון מוניציפלי-קהילתי וחוסן קהילתי בשגרה ובחירום. לצד זאת נערכו סיורים מודרכים בפארק, יריד יוזמות קהילתיות ודוכנים של עשרות מיזמים מרחבי הארץ.
כשמערכות הביטחון הופתעו, וכששירותים ציבוריים קרסו תחת העומס, היו אלה היוזמות הקהילתיות שצמחו מהשטח – המתנדבים, צוותי החוסן המקומיים, והתמיכה של הרשויות המקומיות – שביחד יצרו את החוסן האזרחי דווקא במקום שבו המדינה לא הייתה. בעוד המדינה שואלת איך בונים מחדש תחושת ביטחון, הולכת ונרקמת בישראל גישה חדשה: חוסן אזרחי מתחיל מהשכונה.
בישראל של 2024–2025, קהילתיות עירונית כבר אינה עניין של "אקטיביזם שכונתי", אלא נחשבת לנושא אסטרטגי של ממש. ההבנה שהתחדדה בתקופת הקורונה והעמיקה עוד יותר מאז מלחמת חרבות ברזל ברורה: תשתית קהילתית אינה מותרות – היא חובה עירונית. לא עוד "ביחד" מתוך סנטימנט בלבד, אלא שפה תכנונית חדשה שמבוססת על קהילה כבסיס לפיתוח עירוני, לחוסן אזרחי ולצמיחה חברתית.
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע: "הכנס היום הוא פריצת דרך בצניעות של רשות מקומית שאומרת 'אני לא יודעת הכל אבל יש לנו את הכוח הגדול ביותר והוא המשאב האנושי שהוא מעורב, אכפתי ויוזם'. עיר שלא יוזמת חדשנות ושיתופיות אין לה זכות קיום. כרשות שרוצה להמציא את עצמה מחדש ולבנות תהליכים נכונים ומדויקים זה יכול לקרות רק בשיתוף האוכלוסייה והקהילות".
במהלך הכנס עלה כי כ-91% מתושבי ישראל חיים במרחב העירוני – נתון שמחדד עד כמה קהילתיות אינה עוד שאלה מקומית אלא אתגר לאומי. השאלה אינה רק חברתית – אלא אסטרטגית: איך בונים ערים שבהן התושבים הם שותפים, יוזמים ובעלי זהות קהילתית – ולא רק צרכני שירותים?
אורי כרמל, מנכ"ל ארגון ארץעיר וחבר מועצת העיר באר שבע: "מהפכת הקהילתיות העירונית היא לא חלום – היא כבר מתרחשת. אנחנו רואים יותר ויותר ערים מבינות שהתושבים הם לא רק צרכני שירותים, אלא שותפים ליצירה ולעיצוב המרחב. הכנס הזה הוא נקודת מפנה, שמבהירה שלקהילה יש תפקיד אסטרטגי בפיתוח העירוני של ישראל."
במהלך הכנס התקיימו כאמור שלושה מושבים מרכזיים שעסקו ביזמות קהילתית עירונית, תכנון קהילתי–מוניציפלי, וחוסן קהילתי לשעת חירום ושגרה. המשתתפים נחשפו לדוגמאות חדשניות ויישומיות מהשטח – פרויקטים שצמחו מתוך החיים עצמם.
לימור מוסייל, מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אמרה: "במלחמה המתמשכת מתגלה בעוז עוצמתה וחשיבותה של הקהילה. היום, לאחר ה־7 באוקטובר, הדרישה לקדם חוסן קהילתי, קהילה וקהילתיות – מגיעה מהשטח: מהרשויות, מהתושבים, מצוותי
פעילים קהילתיים ומהאקו-סיסטם העוסק בקהילה. הקהילתיות הפכה מתוספת נחמדה לתשתית אסטרטגית – לביטחון, לרווחה ולחיים עצמם. אנחנו רואות ורואים שערים שמקדמות קהילתיות לא רק מתאוששות מהר יותר, אלא גם מצמיחות מנהיגות מקומית ובונות זהות קהילתית חזקה מהיסוד."
באר שבע חרטה על דגלה את פיתוח הקהילתיות העירונית כיעד אסטרטגי לפיתוח עירוני, במטרה לשמר משפחות צעירות, למשוך משפחות חדשות ולחזק את תחושת השייכות. מהלך זה, שמקבל ביטוי יום-יומי בשכונות העיר, הופך את באר שבע למודל לרשויות מקומיות נוספות בישראל. בכנס השתתפו בין היתר מנהלי קהילה מרשויות כמו רחובות, גבעתיים, בת ים ועוד – שמבקשים ללמוד מהניסיון המקומי וליישם אותו במרחבים נוספים.
יוסי דויטש, מנהל אגף פנאי וקהילה בחברת כיוונים: "באר שבע מוכיחה שאפשר לפתח קהילתיות אמיתית גם בעיר של רבע מיליון תושבים. זה קורה כשנותנים לתושבים להוביל, משתפים פעולה עם שותפים אסטרטגיים – ומבינים שקשר אנושי הוא לא רק תוספת נחמדה, אלא חלק מהותי מהחזון העירוני."
הכנס התקיים בשותפות עיריית באר שבע, חברת כיוונים, קרן שח"ף, ארגון ארץעיר, חברת ICL הג'וינט, החברה למתנ"סים, משרד הרווחה, קרן רש"י, יד הנדיב וקרנות נוספות – ומשקף מהלך רחב היקף לבניית תשתיות קהילתיות יציבות בכל רחבי הארץ.
