מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, פרסם דוח ביקורת על פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת, פיתוחה הכלכלי ונגישותה התחבורתית. דוח מבקר המדינה בדק את רצף הכשלים בטיפול בעיר אילת, עיר מוטת תיירות, ללא גיוון תעסוקתי, המתמודדת מעל עשור עם התיישנות תשתיות התיירות, תחרות עם אתרי נופש במדינות אחרות וקשיים הקשורים בפריפריאליות, המהווים איום תמידי על יציבותה הכלכלית ופרנסת תושביה, שהגיע למשבר כלכלי בשנת 2020 בשל מגפת הקורונה.
מהבדיקה עולה, כי במהלך העשור האחרון נעשו ניסיונות ממשלתיים ומקומיים להתמודדות עם הקשיים, באמצעות תוכניות לחיזוק התיירות ופיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר, אך רוב התוכניות ממשלה רב-תחומיות ורחבות באילת, לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים, לא מומשו.
דוח מבקר המדינה בדק את הליכי התכנון והביצוע בשנים 2017-2020, של פעולות ממשלתיות שננקטו וכן פעולות מהעשור האחרון 2009-2019, לקידום התיירות באילת ופיתוח העיר, בהם מידת ביצועם של שלושה פרויקטים תיירותיים משמעותיים, פינוי שטחי בסיס חיל הים בעיר, לשם הרחבת שטחיה למגורים ולתיירות ופיתוח הנגישות התחבורתית של העיר באמצעות הנחת מסילת רכבת ושדרוג כביש 90.
הביקורת התבצעה במשרדי ראש הממשלה, התיירות, האוצר והביטחון. בדיקות השלמה התבצעו בעיריית אילת, במשרדי התרבות והספורט, פיתוח הנגב והגליל, במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בחברה הממשלתית לתיירות, בחברה הממשלתית לפיתוח חוף אילת, במשרד התחבורה ובצה"ל. חלק מהממצאים עודכנו עד דצמבר 2020.
בדיון בצוות השרים בינואר 2012, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, הציע להוביל צוות שיתכלל את התכנית לקידום אילת וראש הממשלה הורה לו להגיש "תכנית כלכלית כוללת לקידום העיר אילת".
מדוח מבקר המדינה עולה, כי התכנית הכלכלית לא קודמה ובאוקטובר 2013 הפסיקה המועצה הלאומית לכלכלה את מעורבותה בהכנת ההצעה והעבירה את הטיפול באילת לאגף הפנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.
במהלך השנים ובהיעדר תכנית כלכלית מאושרת, החלו גורמים שונים ועיריית אילת, בניסיונות לקדם מיזמים פרטניים מול משרדי הממשלה, ניסיונות שלא צלחו.
בנובמבר 2015 הוחלט בכנס פורום מנכ"לים של משרדי ממשלה, על הכנת תכנית אסטרטגית לעיר אילת ל-15 השנים הבאות, אותה ירכז משרד האוצר, בסיוע חברת ייעוץ חיצונית, למציאת מנועי צמיחה לעיר.
מדוח מבקר המדינה עולה, כי נוצרו קשיים בגיבוש החלטה מוסכמת הנשענת על המלצות התכנית האסטרטגית, עקב מחלוקת בקרב משרדי הממשלה, בנושא תקצוב ופטור ממע"מ באילת והתכנית לא הועברה לאישור הממשלה במשך ארבע שנים נוספות.
אוגוסט 2019, על רקע המחאה בשל סגירת שדה התעופה באילת וסגירת שדה דוב במרץ אותה שנה התכנסה הממשלה לישיבה בעיריית אילת ואישרה תכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות, בתקציב של כ- 530 מיליון ש"ח (רובו בפריסה לארבע שנים), מתקציב משרד האוצר וללא ביטול הפטור ממע"מ באילת.
בדוח סטטוס בקרה ומעקב של עיריית אילת מאוגוסט 2020 על החלטת הממשלה מאוגוסט 2019 צוין, כי "עובדת אי קיומו של תקציב מדינה מקשה עד כדי מונעת מימוש ההחלטות שקיבלה הממשלה בעניין התכנית הרב-שנתית". מבדיקת מבקר המדינה עולה, כי, בפועל הועברו לגורמים ממשלתיים ועירוניים, נכון למועד כתיבת דוח מבקר המדינה, הרשאות תקציביות של 209.5 מיליון ש"ח בנושאי בריאות חקלאות כלכלה ותיירות וחלק מהנושאים כבר בהליך ביצוע ומימוש.
דוח מבקר המדינה מעלה, כי למרות העיסוק לקידום העיר אילת על ידי משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, משרד התיירות ועיריית אילת, עיסוקם לא היה אפקטיבי, המחלוקות גרמו לבזבוז תקציב וזמן ניהולי והורידו לטמיון שכר טרחה של כ-2.7 מיליון ש"ח לחברת הייעוץ וכן משאבים ציבוריים, שהושקעו בהכנת תכנית שלא יושמה וכתוצאה מכך נדחו בכמה שנים הליכי תכנון ויישום של תוכניות הפיתוח לעיר, לרבות בתחום הגיוון התעסוקתי. המבקר ממליץ, כי ועדת השרים וועדת ההיגוי, תקבענה סדרי עבודה, תדירות כינוסן ואבני דרך למימוש החלטת הממשלה, תוך דיווח לוועדת השרים, וכי על הממשלה לבחון עיתוי לדיון בצעדים המשלימים, שידונו עם כינוסה של הממשלה הנכנסת, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה באוגוסט 2019.
טרם יושמו החלטות ממשלה בדבר הקמת קריית ספורט בין-לאומית
כתשע שנים ממועד קבלתן
הממשלה קבלה החלטה לגבי מיצובה של אילת כעיר תיירות וספורט בין-לאומית והקמת קריית ספורט וב-2011 החליטה לסייע לאילת באירוח אליפויות אירופה ואליפויות עולם בענפי ספורט שונים ובשדרוג מתקני ספורט. הוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ומנכ"לית משרד התרבות והספורט ומונתה גם תת-ועדה, שסיכמה באפריל 2012 את המלצותיה במסמך הכולל מפרט תכנוני ואומדן עלויות להקמת קריית הספורט בסך כ-100 מיליון ש"ח. בביקורת מבקר המדינה עלה, כי למעט הקצבה ראשונית של 600 אלף ש"ח עבור מימון אירוע ספורט מסוים בעיר, לא הוקצה תקציב ייעודי לביצוע החלטת הממשלה וכי עקב מחלוקות בנושאים תקציביים, עמדתו של משרד האוצר וצורך במיקוד ובתיעדוף פרויקטים באילת, לא קודם הפרויקט במהלך השנים 2012-2013.
בדצמבר 2013, הורתה הממשלה למשרדי התיירות, התרבות והספורט, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ומשרד הבינוי והשיכון להקצות ממקורותיהם 21 מיליון ש"ח לפרויקט ובדצמבר 2014, חתם המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל על הרשאה למתן 6 מיליון ש"ח לעיריית אילת להקמת קריית הספורט, תוך התחייבות העירייה ששני שלבי הפרויקט הראשוניים יבוצעו ב-2015 וסיומו ב-2016. בשנים 2014 ו-2016 העביר המשרד לעיריית אילת כ-10 מיליון ש"ח וב-2017 העביר עוד 2.54 מיליון ש"ח. כאשר ביוני 2016, דיווחה עיריית אילת על קושי הנדסי בביצוע הפרויקט, עיכוב וייקור בהקמתו ב-14 עד 18 מיליון ש"ח. שלב א' של הפרויקט עתיד להסתיים בדצמבר 2021 ועלות ביצועו מגיעה ל-65 מיליון ש"ח ואילו התקצוב ממשלתי לפרויקט עומד רק על 48 מיליון ש"ח.
מבקר המדינה מציין בדוח, כי הגשמת המטרה של הפיכת אילת לעיר ספורט בין-לאומית, עשויה לתרום לפיתוח ולקידום התיירות, לכלכלת העיר ולחיזוק התיירות ולגיוון התעסוקתי בה, לכן נדרשת הקמת תשתיות ספורט ברמה מקצועית גבוהה, על מנת לנצל פוטנציאל זה ועל כל הגורמים הרלוונטיים לפעול לקידומו והשלמתו של פרויקט זה. התמשכות הטיפול בפרויקט במשך כתשע שנים, מצביעה על הצורך שמשרדי הממשלה הקשורים בנושא, הצוות הבין-משרדי לקידום הספורט באילת, צוות ההיגוי ועיריית אילת, ימפו בהקדם את החסמים למימוש החלטות הממשלה בנושא, יגבשו מתווה פעולה להסרתם ויפעלו למימושו והשלמתו של הפרויקט.
הקמת מרכז כנסים ואירועים בין-לאומי – פרויקט לאומי שטרם הושלם
מנתונים בדוח בדיקת היתכנות שהגישה באוגוסט 2020 חל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח) בהזמנת משרד התיירות עולה, כי באילת ישנם 14 אולמות בסדרי גודל שונים ב-7 מלונות באילת. עוד צוין, כי "אילת משוועת" למרכז אירועים רב-תכליתי. כחלק מהחלטת הממשלה בתכנית הרב-שנתית מאוגוסט 2019, נכלל פרויקט הקמת מרכז כנסים, במסגרת פרויקטים תיירותיים נוספים, כמו פיתוח רצועת החוף, קידום מלונאות ופיתוח נופי, כאשר כלל הנושאים תוקצבו ב-190 מיליון ש"ח, תוך מתן עדיפות להקמת מרכז כנסים. במסגרת דיונים בשנים 2011-2015 בין משרדי התיירות והאוצר ועיריית אילת, צומצמה שוב ושוב תכולת הפרויקט, על מנת להקטין את תקציבו. האומדן הראשוני ב-2011 עמד על 450 מיליון ₪, ב-2012 עמד האומדן על 129 מיליון ש"ח, בשנת 2015 על 57.7 מיליון ש"ח ובשנת 2019 האומדן לא היה ידוע.
מבדיקת מבקר המדינה עולה, כי הקמת מרכז הכנסים הוגדר כפרויקט לאומי שיש ליישמו, אך עד לחודש אוגוסט 2020, הפרויקט לא הושלם ולא הגיע לשלבי ביצוע ראשוניים. עיריית אילת התעכבה בהכנת פרוגרמה מפורטת, הכוללת ניתוח כלכלי של הפרויקט שתאפשר לקדם את הפרויקט מול משרד התיירות, אף שנדרשה לעשות כן עוד בשנת 2015 והניתוח הכלכלי הושלם על ידי משרד התיירות בשיתוף עיריית אילת רק באוגוסט 2020.
עוד מצביע מבקר המדינה על חוסר שיתוף פעולה בשנים 2015-2018 בין משרד התיירות לחמ"ת (חברה ממשלתית לתיירות), שטיפלה בפרויקט. בנוסף, בנובמבר 2015 אשרה הצת"פ תקציב ממשרד התיירות לביצוע שלב א' של הפרויקט בסך 15.44 מיליון ש"ח, אך הוסט ברובו על ידי משרד התיירות למטרות אחרות באילת והקמת מרכז הכנסים טרם הושלמה.
הלגונה המזרחית באילת – מפגע אקולוגי של 25 שנים
ב-1990 החליט דירקטוריון חפח"א (החברה הממשלתית לפיתוח חוף אילת) לכרות לגונה בעומק 2.5 מטרים, בחלק המזרחי של החוף הצפוני, להרחבת רצועת חוף לרחצה באילת, ספורט ימי, נופש והקצאת הקרקעות סביב הלגונה להקמת בתי מלון ומבנים.
ב-1995 נחנכה הלגונה, אולם כמה חודשים לאחר שמולאה במי ים התברר, כי קיימת בעיה בתחלופת המים וכן הזרמת חומרים מזהמים למימיה, כך שהצטברה בוצה שחורה על קרקעיתה וחופיה, מימיה נעשו עכורים והלגונה הפכה למפגע אקולוגי שנמשך עד היום.
יצוין, כי בהחלטת בית משפט שהתקבלה בתביעה שהגישה חפח"א נגד הגורמים המייעצים לפרויקט נקבע, כי הנתבעים נושאים באחריות ל-15% מהנזק שנגרם בהקמת הלגונה והתובעת חפח"א אחראית ל- 85% מהנזק. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2011 בנושא פיתוח התיירות באילת, בתקופה שבין אישור תכנית המתאר לאזור הלגונה בשנת 2003, לספטמבר 2010 הייתה חפח"א האחראית לקידום פתרון לבעיית העכירות במים.
בנובמבר 2003 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום, תכנית מתאר מקומית לאזור הלגונה המזרחית בה נקבע, כי הטיפול באיכות המים בלגונה הינו תנאי לשיווק הקרקעות שסביבה לבנייה. בשל בעיות תקציביות שונות ומחלוקות לגבי עתידה של חפח"א, לא נפתרה בעיית איכות המים בלגונה ובשנת 2012 החליטו משרד התיירות ורמ"י על העברת הטיפול בלגונה לחמ"ת. במאי 2013 טענה החמ"ת, כי אין ברשותה התקציב הנדרש לביצוע פעולות טיוב המים וביקשה להשיג מקורות כספיים מהכנסות משיווק המגרשים סביב הלגונה, ללא התנאי של ביצוע העבודות לטיוב מימיה לפני שיווק זה. רמ"י, לשכת התכנון המחוזית, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, לא אישרו צעד זה מחשש, כי הבנייה תקודם ללא טיוב מי הלגונה. על אף חשש זה, אושר בהמשך שיווקם של שלושה מגרשים, עוד לפני השלמת פעולות טיוב המים.
דוח מבקר המדינה העלה בביקורת, כי הטיפול בפרויקט ובעיקר ביצוע פעולות טיוב מי הלגונה וסוגיית ניקוז מי הנחלים, המשיך להתעכב גם בשנים שלאחר מכן, דבר שמנע את התקדמות פיתוח הפרויקט. המבקר מציין, כי למרות שחלפו מעל 25 שנים, מאז נכרתה הלגונה המזרחית וכ-8 שנים מאז מטפלת החמ"ת בנושא, נכון לדצמבר 2020, טרם הסתיימו הפעולות האופרטיביות לטיוב מי הלגונה וכי על חפח"א, חמ"ת, רמ"י, משרד התיירות, רשות ניקוז ערבה ועיריית אילת להשלים בהקדם את הפעולות הנדרשות בנושא זה, בכדי שניתן יהיה לאפשר המשך שיווק הקרקעות ליעדים השונים ובכך לתרום להרחבת שטחי התיירות בעיר, כמו גם לכלכלת ושיפור חזות העיר אילת.
פרויקטים תשתיתיים ותחבורתיים – בפיתוח העיר אילת
פינוי שטחים בבסיס חיל הים באילת- טרם בוצע
רצועות החוף של אילת הינן הנכס האסטרטגי של העיר והן כוללות את רצועת החוף הצפונית (בכיוון הגבול עם ירדן) כ-9 ק"מ ורצועת החוף הדרומית (בכיוון הגבול עם מצרים) כ-3 ק"מ. בחוף הצפוני מתרכזים בתי המלון, טיילת וכמה חופי רחצה. בחוף הדרומי, נמלי ים (אזרחי וצבאי), חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א) וחברת החשמל לישראל (חח"י). בסיס חיל הים ממוקם בחוף הדרומי בצמידות לאזורי התיירות והמסחר. בחלקו המזרחי של הבסיס מופעל נמל ים.
תמ"א 13 משנת 2005 קבעה, כי יש להעתיק את הנמל הצבאי לתא השטח הצפוני של הנמל האזרחי, במטרה לשחרר את קרקעות הבסיס, לפיתוח תיירות ומעגנה. גם בתכנית הממשלתית הרב-שנתית מאוגוסט 2019 הומלץ לפתח את קו החוף הדרומי באילת. ב- 22.10.20 חתמו רמ"י וחנ"י (חברת נמלי ישראל) על הסכם שלפיו תשיב חנ"י למדינה שטחים באילת, בהיקף של כ-235 דונם וכן שטחי חוף פעילים בהיקף של כ-570 מטר, שיעברו מחנ"י לרמ"י ובמאי 2022 יועברו לעיריית אילת.
מדוח מבקר המדינה עולה, כי למרות הסכמה כוללת, כי מיקום הבסיס מפריע להתפתחות העיר ועל אף הדיונים שנמשכים 15 שנה, לא התקיים פינוי או צמצום שטח הבסיס, זאת עקב המסקנה שעלתה באופן עקבי מבדיקות היתכנות והחלופות שהוצעו, כי עלויות הקמת בסיס חיל ים חדש לא יכוסו משיווק הקרקעות שיפונו.
בבדיקת מבקר המדינה נמצא, כי ועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאמורה הייתה לפעול תוך 6 חודשים, לבחינת תכנית לפינוי הבסיס, קיימה מספר דיונים בנושא, אך עד דצמבר 2020, טרם גובש הסכם סופי ומחייב לחלופת הפינוי של הבסיס, תכולת הפרויקט, הגורם האחראי למימושו, לוחות זמנים ומקורות המימון הנדרשים לביצועו. המבקר מציין בחיוב את הפעולות שננקטו בסיום הביקורת, בחודשים ספטמבר-דצמבר 2020, בעניין פינוי שטח הבסיס ושטחים באחריות חנ"י וקצא"א, אך מציין, כי על ועדת ההיגוי להמשיך בפעולותיה לקידום וגיבוש ההסכם על מרכיביו ואישורו על ידי כל הצדדים המעורבים ולהשלים בהקדם פינוי שטחים בבסיס לטובת העצמת הפוטנציאל התיירותי של אילת ולפיתוחה.
טרם הוגשה לממשלה תכנית להקמת קו רכבת לאילת
בפברואר 2010, הוחלט על קידום תכנון תוואי מסילת רכבת לאילת. משרד התחבורה בחן שש חלופות אפשריות וקידם תהליך מכרזי לתכנון, ביצוע והפעלת הפרויקט. בפברואר 2012 החליטה הממשלה על מימוש ההחלטה ובמקביל לפעול להשלמת הקמתו בחמש שנים מיום מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית. מטרה נוספת הייתה פיתוחו ומימושו של פוטנציאל הסחר הבין-לאומי דרך ישראל. בדברי ההסבר להחלטה צוין, כי "יוקצה תקציב ראשוני בסך 150 מיליון ש"ח לתכנון סטטוטורי וקידום זמינות ראשוני של הפרויקט מתוך תקציב תכנית נתיבי ישראל".
מבדיקת מבקר המדינה של מסמך ממצאי הבדיקה בשלושת החלופות והמלצת וועדת ההיגוי עולה, כי המסמך הוגש כבר בדצמבר 2014 לשר התחבורה, משרדי הממשלה ולחברת נתיבי ישראל, אולם טרם הוגש לממשלה לדיון, כנדרש ומאז החלטת הממשלה משנת 2010 לקידום ותכנון תוואי מסילת הרכבת וכשמונה שנים לאחר החלטת הממשלה מפברואר 2012, ההליכים בעניין המיזם עדיין בשלבי הכנה או בדיקה.
בהמלצותיו כותב מבקר המדינה, כי על משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל ומנהל התכנון, לנקוט את כל הצעדים הדרושים לקידום יישום החלטות הממשלה מפברואר 2010, פברואר 2012 ואוגוסט 2019, בעניין מיזם זה והשלמת התכנון הסטטוטורי של קו הרכבת ואישורו. עוד ממליץ מבקר המדינה, כי ועדת ההיגוי ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, תתאם דיוני מעקב בנושא מיזם הרכבת, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, לבחינת הצעדים שנעשו, המלצה על צעדים דרושים נוספים, לרבות המלצה על החלופה המימונית המועדפת, לאחר בחינת המלצות צוות ההיגוי מדצמבר 2014 וקביעת לוחות זמנים עדכניים לביצועה, כמו כן תוודא גיבוש הצעת החלטה לממשלה על ידי משרד התחבורה בעניין מיזם הרכבת.
שדרוג כביש 90 – עומס על הכביש וריבוי תאונות עקב סגירת
שדה התעופה דוב בת"א ושדה התעופה באילת
ציר התנועה הראשי המחבר בין צפון הארץ ומרכזה לאילת, הוא כביש 90, שנסלל בסוף שנות השישים של המאה העשרים. בעקבות סגירתם של שדה דב ושדה התעופה באילת בשנת 2019 ומבדיקות שנעשו, עולה שזמן ההגעה לאילת בטיסה מנתב"ג לנמל התעופה רמון או ברכב, די דומה ולכן חלה עלייה חדה במספר המגיעים לאילת בכלי רכב פרטיים, דבר שהגדיל מאוד את עומס התנועה והסכנה לתאונות בכביש. מבדיקה חיצונית עולה, כי עד 40 תאונות דרכים יוספו בשנה, כ-90 בני אדם נוספים שייפגעו בכל רמות החומרה ועלות התאונות שיתווספו נאמדת בכ-30 מיליון ש"ח בשנה.
דוח מבקר המדינה מציין, כי מאפייניו של כביש 90 יוצרים בחלקים ממנו, סכנות לנהגים, אינן מאפשרות מרווחי טעויות וכל סטייה קלה מהנתיב עלולה להוביל לתאונה חזיתית שתוצאותיה קטלניות.
בשנים 2003-2020 אירעו לאורך כביש 90, 2,480 תאונות, חלקן קטלניות, בהן נהרגו 251 אנשים, 769 נפצעו קשה, ו-7,021 נפצעו קל. עוד מציין המבקר, כי למרות הסכנות הטמונות בכביש 90 והצורך הניכר בשדרוגו, הידועים זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר, לא בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים לטיפול בסכנות שבו.
יצוין, כי פרויקטים תחבורתיים המוגדרים כמוקדי סיכון (כביש אדום) מאושרים לביצוע או שדרוג על ידי ועדה בין-משרדית המורכבת מנציגי משרד התחבורה (יו"ר), משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וחברת נתיבי ישראל, המאשרת כ-30 פרויקטים בשנה המתועדפים על פי רמות הסיכון וכדאיות כלכלית.
בנובמבר 2018, לאחר שלוש תאונות קטלניות שהתרחשו בתוך שבועיים בכביש 90 בהם נהרגו 17 בני אדם , הודיע משרד התחבורה, כי שר התחבורה דאז, קיים דיון מיוחד עם הנהלת משרדו וחברת נתיבי ישראל בעניין הכביש. על פי ההודעה, הנחה השר את משרדו בדיון האמור, לגבש "תכנית לאומית אסטרטגית" לשדרוג כביש 90 (מאילת ועד אצבע הגליל) בשם "חוצה ישראל מזרח״", לכביש דו-מסלולי, בעלות מוערכת כוללת של כ-15 מיליארד ש"ח ולהביאה לאישור ראש הממשלה והממשלה. דוח מבקר המדינה מציין, כי פרוטוקול ישיבה זו לא נמצא במשרד התחבורה וכי כללי המנהל התקין מחייבים רישום של פרוטוקולים מדויקים ואמינים בדיוני גופים ציבוריים.
בהמשך להנחיית שר התחבורה מנובמבר 2018, השלימה חברת נתיבי ישראל במרץ 2019 תכנית אסטרטגית לשדרוג כביש 90 במלואו והצירים המזינים אותו. חברת נתיבי ישראל מסרה, כי כבר בשנת 2012 הכינה תכנון מפורט, לרבות הסדרה סטטוטורית, לצורך שדרוג קטע הכביש שבין צומת הערבה לקטורה וכי פעולות הליכי התכנון, קבלת האישורים והעבודות ימשכו לפחות כעשר שנים נוספות. מבדיקת מבקר המדינה עולה, כי החלטת משרד התחבורה לביצוע השדרוג והחלטת שר התחבורה מנובמבר 2018 בעניין הכנת תכנית לאומית אסטרטגית לשדרוג כביש 90, לא לוו בבדיקה כלכלית תחבורתית. נכון למועד סיום הביקורת, תכנית העבודה הרב שנתית (תכנית חומש) של חברת נתיבי ישראל לשנים 2022-2026 טרם גובשה וטרם הוכרעו סדרי העדיפויות.
מבקר המדינה מצביע בדוח על חשיבות הפחתת הסיכונים בכביש 90 והנגשת העיר אילת וכי על משרד התחבורה להשלים בחינת אפשרות לשדרוג קטע הכביש בין קטורה לצומת הערבה "בסדר עדיפות גבוה", במסגרת התכנית הרב שנתית של חברת נתיבי ישראל, כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה מאוגוסט 2019.
מבקר המדינה מדגיש, כי הקמת מסילת רכבת לאילת, שדרוגו של כביש 90 ושיפור רמת הבטיחות לנוסעים בו, יוכלו לסייע בקידומה ופיתוחה של העיר אילת, באמצעות הנגשת העיר הפריפריאלית ביותר במדינה למרכזה וצמצום מספר תאונות הדרכים בכביש זה וכי שיפור הנגישות התחבורתית יעודד גם הגעת מתיישבים חדשים לעיר, כמו גם הקמת ישובים חדשים באזור ומדגיש, כי מן הראוי שמשרדי הממשלה ויתר הגורמים הרלוונטיים ובכללם משרדי ראש הממשלה, התחבורה, התיירות, האוצר והפנים, יפעלו כל אחד בתחומו לקידום יישום החלטת הממשלה והחלטות נוספות שהתקבלו בעניין מסילת הרכבת לאילת ושדרוג כביש 90, תוך קביעת תכולות הפרויקטים, מכלול השיקולים התחבורתיים, הכלכליים והחברתיים, שלביות ביצועם, דרכים למימונם, לוח זמנים לביצועם וכך גם מנגנונים ליישום ובקרה הנדרשים להבטיח מימושם.
