מבקר המדינה: אילת נפגעה קשות במלחמת חרבות ברזל, הממשלה סיפקה מענה חלקי ומאוחר

דוח מבקר המדינה חושף: 90% מהעסקים באילת מתבססים על ענף התיירות, שנעצרה  לחלוטין עם פרוץ המלחמה. מספר דורשי העבודה בעיר זינק פי 3.5, הפדיון במרכזים המסחריים צנח עד 59%, והמדינה נאלצה לשלם לעסקים פיצוי חסר תקדים של 216 מיליון ש״ח. החלטת ממשלה הקצתה 50 מיליון ש״ח לפיתוח תשתיות תיירות ואירועים באילת ובמצפה רמון, אך רק מחצית מהסכום אושרה, וגם זאת בעיכוב של כמעט שנה. המשמעות: סיוע ששר האוצר הודיע עליו בינואר 2024 לשם חיזוק תעשיית התיירות בה – לא הועבר לאילת עד היום

אילת מצאה את עצמה בחודשים הראשונים למלחמת ״חרבות ברזל״ בחזית המשבר הכלכלי של ישראל. בעיר שבה כ־90% מהעסקים תלויים בענף התיירות נרשמה קריסה כמעט מוחלטת של הפעילות התיירותית. מספר דורשי העבודה גדל פי 3.5 בתוך חודשים ספורים וההכנסות של מחצית מהעסקים צנחו ב־75%. במקביל,

אילת קלטה את מספר המפונים הגבוה ביותר מכל ערי התיירות – תרומה לאומית משמעותית, אך כזו שהחריפה עוד יותר את הפגיעה בכלכלה המקומית. דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, המתבסס על ביקורת שנערכה בין דצמבר 2023 לספטמבר 2024 ופורסם כעת, מתאר כיצד צעדי הממשלה לשיקום העיר יושמו באופן חלקי בלבד, ולעיתים בעיכוב ניכר.

השפעות המלחמה על התיירות והכלכלה המקומית

בחודשים אוקטובר 2023 עד ינואר 2024 מספר לינות תיירות הפנים בעיר היה קטן פי 3.5 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באותה תקופה הפדיון במרכזים המסחריים ירד בשיעורים שבין 29% ל־59%, והוצאות בכרטיסי אשראי צנחו ב־25%–45% במשך 17 שבועות רצופים. הפגיעה התקציבית לעירייה עצמה נאמדה בכ־4 מיליון ש״ח.

נזקים אלה נבעו מהשהות הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש; מהיעדר חלופות כלכליות אחרות בניגוד לערי ליבה תיירותיות אחרות שקלטו גם הן מפונים; ומהתפוסה הגבוהה של בתי המלון במהלך חודשי המלחמה הראשונים שלא איפשרה להם לקלוט תיירות פנים – והם העלו את הצורך בסיוע ממשלתי מיוחד לעיר.

סיוע ממשלתי חלקי ומאוחר

בינואר 2024 גיבש משרד האוצר מתווה סיוע ייחודי לעסקים באילת, שאומץ בהחלטת ממשלה במרץ 2024. במסגרת זו הוגשו לרשות המסים 879 תביעות על החודשים ינואר–פברואר 2024, ובסך הכול שולמו לעסקים בעיר פיצויים בהיקף של כ-216 מיליון ש״ח, המשקפים את היעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים בעיר מעבר לתיירות. בהחלטת ממשלה נוספת, מאפריל 2024, נקבעה הקצאה של 50 מיליון ש״ח לטובת אילת (רובו המכריע של סכום זה) ומצפה רמון: 25 מיליון ש״ח לפיתוח תשתיות תיירותיות ו-25 מיליון ש״ח לקידום ושיווק אירועים רבי משתתפים. הדוח קובע כי יישום החלטה זו היה חלקי ומאוחר: התקציב לפיתוח תשתיות תיירותיות אושר רק בדצמבר 2024 – שיהוי של כ-11 חודשים – והוא צפוי להתממש רק בשנת 2025; התקציב לשיווק אירועים רבי משתתפים לשנת 2024 לא הוקצה עד סוף אותה שנה. המבקר מדגיש כי מצב זה מנע פעולת שיקום ושיווק בזמן אמת, בניגוד לרציונל שנקבע בהחלטת הממשלה.

משרד התיירות לא נערך – עיריית אילת לקחה יוזמה

הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה אילת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נבעו לא רק מהשבתת התיירות והקליטה ההמונית של מפונים, אלא גם מהיעדר היערכות מוקדמת ומהזנחה של החלטות ממשלה שנועדו לחזק את העיר כבר לפני שנים. המבקר קובע כי משרד התיירות לא השלים תוכנית חירום, לא גיבש מנגנוני סיוע לענף גם לאחר משבר הקורונה, ולא יישם את החלטת הממשלה מ־2015 – שהתקבלה אחרי מבצע צוק איתן – שקבעה שיש להקים צוות בין־משרדי שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות. נכון למרץ 2025 עדיין לא הוצגה תוכנית פעולה אופרטיבית לשיקום תעשיית התיירות בעיר – מחדל שהותיר את אילת חשופה במיוחד בזמן חירום.

שורה של פרויקטים שנועדו להבטיח לאילת יציבות כלכלית ולעגן את מעמדה כעיר תיירות מובילה נותרו תקועים במשך שנים. מרכז הכנסים העירוני, שנדון למעלה מעשור וזכה לתקציבי תכנון ראשוניים, נעצר באוגוסט 2023 בהחלטת שר התיירות בטענה לאי־כדאיות כלכלית – בלי שנערכה בחינה מקצועית מחודשת. גם שתי חלופות שהוצעו מאז, ארנה משותפת בקריית הספורט או מרכז כנסים בחוף הצפוני, לא קודמו עד תחילת 2025.

פרויקט פיתוח הטיילת העירונית, שנועדה לשמש עוגן תיירותי מרכזי, תוכנן להסתיים ב־2029. אולם בשל מנגנון קבלת החלטות איטי במשרד התיירות, שמתנהל בדיונים המתקיימים אחת לשנה בלבד, נדחה מועד סיומו הצפוי ל־2032 לפחות.

גם פארק הצפרות, שהממשלה התחייבה לשדרגו כבר ב־2012, נותר מאחור בשל מחלוקת בין קק״ל לעירייה והנהלת הפארק, שמונעת העברת 10 מיליון ש״ח לשדרוג הפארק. כמו כן, נמצא בביקורת כי התשתיות בפארק מיושנות – אין חיבור לקווי לתחבורה ציבורית, תשתיות האינטרנט והחשמל אינן עונות על צרכי המקום, אין מרכז מבקרים ממוזג והשירותים עדיין לא מחוברים לרשת הביוב העירונית – וכתוצאה מכך הפוטנציאל התיירותי שלו אינו ממומש.

בהיעדר הובלה ממשלתית כוללת, הדוח מציין כי הייתה זו דווקא עיריית אילת שיזמה פעולה שיווקית תיירותית שהביאה לזינוק בהוצאות כרטיסי האשראי בעיר ולהחזרת הפעילות כמעט לרמתה ערב המלחמה, עדות לפוטנציאל של תיירות הפנים גם במצבי חירום.

חקלאות ימית: פוטנציאל שלא מומש

החלטות ממשלה מ־2019 ומ־2022 קבעו כי אילת תהפוך למרכז מחקרי יישומי בין-לאומי לפיתוח ענף החקלאות הימית. בפועל, מרבית התקציבים לא נוצלו, תהליכי התכנון נתקעו, והמרכז הלאומי לחקלאות ימית לא הועבר למשרד החקלאות אף שחלפו 15 שנה מהחלטת הממשלה הראשונה בנושא. רק במרץ 2025 נפתחה באוניברסיטת בן־גוריון תוכנית אקדמית ראשונה בתחום זה.

כביש 90 ממשיך לגבות מחירים כבדים

מאז 2020 נהרגו בכביש 90 עשרים בני אדם ונפצעו כ־270 נוספים. למרות שהוקצו כ־985 מיליון ש״ח לשדרוג מקטעים מסוכנים, ועל אף שהמבקר התריע כבר בדוחות מ־2021 ו־2024 על הסכנות הבטיחותיות בכביש, גם בבדיקה הנוכחית נמצא כי הליקויים לא תוקנו במלואם וממשיכים לסכן חיי אדם.

כמו כן, מסילת הרכבת לאילת, שאמורה לחזק את הנגישות התחבורתית לאילת, מתקדמת באיחור של עשור וחצי, ורק השנה הוקצו 100 מיליון ש״ח לשלב התכנון הראשוני – ללא ודאות תקציבית להמשך. במקביל, בנמל התעופה רמון הופסק נוהל התמרוץ הכספי לחברות תעופה זרות, נוהל שבעבר תרם משמעותית לגידול במספר התיירים שהגיעו לאילת.

שירותי בריאות מוגבלים – פגיעה מתמשכת בתושבי אילת

הדוח מצביע גם על פערים מתמשכים במערכת הבריאות באילת. בית החולים יוספטל חסר כוח אדם במחלקות חיוניות כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה, דבר שלא מאפשר להפעיל את בית החולים בצורה ראויה במשך כל שעות היממה.  הליקויים הללו מובילים, גם בעת שגרה וביתר שאת בשעת חירום, ל״פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי הניתן לתושבי אזור אילת״. עוד מצוין כי כל עוד הנגישות התחבורתית לעיר מוגבלת, נמשכת שגרה של ביטולי בדיקות ודחיית טיפולים, דבר שמחריף עוד יותר את הפערים בין שירותי הבריאות באילת לבין שאר חלקי הארץ.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, סיכם וציין כי בשביל שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ולאחריהם, על משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את כלל החלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה: לשקם ולחזק את תעשיית התיירות בעיר, להשלים פרויקטים תשתיתיים שבתחומי התיירות, להרחיב את תמהיל הענפים הכלכליים והכשרות העובדים, לשפר את הנגישות התחבורתית והאווירית, ולקדם ולהשלים את הפעולות לשיפור שירות הבריאות והרפואה בעיר.