היום (1.9) נפתחים שערי תיכון רגר בבאר שבע לשנת הלימודים החדשה, בהתרגשות רבה. לצד ההתרגשות של אלפי תלמידים שיחזרו לספסל הלימודים, נרשמת גם חזרה מרגשת מסוג אחר: בוגרי בית הספר ששבו אליו, לא עוד כתלמידים, אלא כמורים מן המניין.
דניאל בר-און, בוגר תיכון רגר וכיום מורה לחינוך גופני, מספר כי החזרה לבית הספר שבו גדל היא סגירת מעגל משמעותית. לאחר שירות צבאי, הוא בחר בהוראה "כדי להעביר ידע ולעודד פעילות גופנית״.
לדבריו, ההחלטה לשוב דווקא לרגר נבעה מהחזון לפתח בתיכון מגמת ספורט רחבה: "רצינו להקים מגמת כדורסל לבנות, פתחנו כיתות ספורט והמטרה היא להגיע ל-5 יחידות לימוד בספורט. אם זה היה קיים בתקופה שלי כתלמיד, הייתי הולך על זה. היום יש כבר שלוש כיתות ספורט בחטיבת הביניים ואני מקווה שבשנה הבאה תיפתח מגמה מלאה.״
בראון מדגיש גם את תחושת הביתיות: "רגר בשבילי הוא מקום טוב לגדול בו. כל הרצון של בוגר שחוזר ללמד כאן הוא להשפיע ולשנות לפי הניסיון שצבר״.
נועם טדגי, בוגר מחזור 2012, מלמד כיום תקשורת והפקה ומחנך לראשונה כיתה ז׳. הוא מתאר את התחושה לשוב לרגר במילים ברורות: "זה הבית שלי. גדלתי פה, התחנכתי פה, העברתי כאן את השנים הכי יפות שלי. בתקופת התיכון התמודדתי עם קשיים ואתגרים, והיה פה צוות שראה אותי, הקשיב לי ועזר לי לבנות ביטחון עצמי. היום אני עובד לצד אותם מורים שהיו ההשראה הכי גדולה שלי, חלקם ממש לימדו אותי כתלמיד."
את דרכו להוראה עשה לאחר קריירה בתחום התקשורת, רדיו, חדשות, טלוויזיה ויחסי ציבור, ובעקבות דרבון מהסביבה הקרובה ועבודה רבה עם בני נוער במסגרות שונות עשה תעודת הוראה והתחיל ללמד בתיכון רגר שנה שעברה.
״המעבר לתפקיד המורה לא היה פשוט, זה מאתגר ללמוד את החומר, לשמור על משמעת, לעמוד מול כיתה ולסחוף אחריך אנשים. מודה הייתה לי התחלה קשה, אבל ברגע שהתחלתי להרגיש בטוח יותר מקצועית זה שינה גם את היחס שלי עם התלמידים.״

החוויה המכוננת שלו התרחשה דווקא מחוץ לקירות הכיתה, בטיול השנתי עם שכבת י׳.״ מספר נועם "בתוך הכיתה היה קשה להתחבר, אז חשבתי שאם לא בכיתה, אז במסלול. יצאתי איתם לטיול וגיליתי תלמידים מקסימים. מאז הכול השתנה: נוכחות מלאה, אפס הפרעות, והיו אפילו תלמידים מכיתות אחרות שרצו להצטרף לשיעורים שלי. זו הייתה נקודת מפנה אדירה עבורי״.
שיר איצקוביץ׳, בוגרת המגמות לקולנוע ותקשורת ברגר וכיום מורה לאותם תחומים, מלמדת כבר ארבע שנים. לדבריה, "זה המקום שהייתי בו הכי הרבה שנים, שש שנים כתלמידה ועוד ארבע שנים כמורה. זה ממש בית בשבילי. אני עובדת היום עם אותם מורים שלימדו אותי בעצמי."
שיר הגיעה להוראה אחרי שעבדה ברדיו דרום, כשבמקביל עסקה בהדרכה: "הדרכתי שוטרים על מערכות מידע, ותמיד אהבתי לשלב הדרכה עם התקשורת. ההוראה הייתה בשבילי דרך לחבר בין העולמות״.
היא מתארת את הקשר האישי עם התלמידים כגורם המרכזי לאהבת המקצוע: "זה לא מרגיש כמו עבודה. אני באה ונהנית מהקשר איתם. אני די צעירה, והם מרגישים בנוח לשתף אותי גם בדברים אישיים. מבחינתי זה קשר שהוא הרבה מעבר למורה ותלמיד, כמו אחות גדולה״.
החיבור בא לידי ביטוי גם בסיפורים אישיים: ״כשילדתי את הבת הראשונה שלי, תלמידה שלי התעקשה לבוא לבקר אותי, קנתה לי מתנה והחזיקה את התינוקת כדי שאוכל לאכול ולנוח. זה בעיניי אומר הכול על סוג הקשר שנוצר פה״.
ענת בייביץ, מנהלת תיכון רגר: ״ תיכון רגר לא רק מקום שבו תלמידים חוזרים לשגרת לימודים, אלא גם בית, שאליו חוזרים הבוגרים כדי ללמד, להשפיע ולהעניק לדור הצעיר את מה שהם עצמם קיבלו בו בעבר. אני שמחה ומברכת על הבוגרים המצויינים שלנו שבוחרים להשקיע בדור העתיד, כל שנה מחדש. בתיכון רגר אנחנו שואפים ליצור קהילה בה אנשים מרגישים שייכים, משמעותיים ואזרחים תורמים לחברה, והבוגרים שלנו בהחלט מוכיחים זאת.״
