יישובים שלמים ללא מיגון, קשישים ללא גישה לשירותי בריאות, ילדים ללא מסגרות בסיסיות ואלפי פניות לעזרה נפשית – זו המציאות היומיומית של עשרות כפרים בנגב.
בשבוע שעבר הוכרז לראשונה על הקמת חדר החירום הקבוע לחברה הערבית בנגב – מערך אחיד ומתואם שמטרתו לתת מענה לשגרה שמרגישה עבור רבים כחירום מתמשך. המהלך מבסס לראשונה שיתוף פעולה קבוע בין הקהילה, הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית. האירוע התקיים בפארק התעשיות עידן הנגב, שאירח את הכנס ואת המפגש הרחב של השותפים והארגונים.
במהלך השנה האחרונה הפעילו הארגונים חדר מצב חירום שהפך למרכז הפעולה של הרשויות, ארגוני החברה האזרחית ומשרדי הממשלה. הנתונים שעלו חידדו עד כמה נדרשת היוזמה והיקף הפעילות שלה: 750 מתנדבים, 5000 פעילויות לילדים, 10,000 פניות שקיבלו מענה נפשי, 320 מיגוניות שהוצבו, 10,000 סלי מזון, 800 ערכות עזרה ראשונה ו500 סלי תינוקות.
נתונים אלו מדגישים את הצורך בגוף קבוע ומתכלל למגוון הצרכים בתחום החוסן הקהילתי והמוכנות למצבי חירום שנותן מענה קבוע בנגב.
במפגש השקת חדר החירום, בהובלה משותפת של אג’יק – מכון הנגב, המועצה לכפרים הלא מוכרים, שתיל, הוועד הערבי לחירום, הקרן החדשה לישראל ושותפים נוספים, הוצג ציר הזמן של פעולת החדר עד היום, התקיים פאנל של ראשי רשויות ומנהיגים בנושא מוכנות לחירום, לצד הרצאת מומחים על הפער בין “המציאות בשטח” ל“אפשרות” לשינוי.
בהמשך נערכו שולחנות עגולים בתחומי חינוך, בריאות, חוסן נפשי, תשתיות, ביטחון תזונתי ותשתיות דיגיטליות – שבכל אחד מהם זוהו החסמים המרכזיים והוגדרו עקרונות פעולה משותפת עבור השנים הקרובות.
בסיום, אמר סלימאן אלעמור, מנכ״ל-שותף ב"אג’יק – מכון הנגב": "הפערים שאנחנו רואים בנגב אינם מקרים בודדים. מדובר במציאות ארוכה של היעדר שירותים בסיסיים ותשתיות לקויות. חדר החירום מאפשר לראשונה לבנות תהליך מסודר שממפה את הצרכים ופועל יחד עם המדינה והרשויות כדי לתת לתושבים מענה יציב ושוויוני.”
אילן עמית, מנכ״ל-שותף ב"אג’יק – מכון הנגב", הוסיף: “היום בנינו שפה משותפת בין המדינה, הרשויות והקהילות אשר מספקת מענים לצרכי החברה הבדואית בנגב. חדר החירום יאפשר תיאום, רציפות וביטחון – לא רק בזמן משבר, אלא בכל יום ובמגוון רחב יותר של מצבי חירום.”
עטיה אלאעסם, יו״ר המועצה לכפרים הלא־מוכרים בנגב, אמר:
"מצב החירום שלנו לא התחיל עם המלחמה זו הייתה רק נקודת הצפה. אנחנו חיים בחירום יום-יום: בחורף מול הגשמים, בקיץ מול החום. המדינה לא רואה אותנו בעין טובה, ובהזנחה המתמשכת אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך אסון בתים נהרסים, וקורת גג כבר אינה מובנת מאליה. כל משבר נוגע בנו ישירות, בבשרנו. דווקא שיתופי הפעולה הם אלו שמביאים את התוצאות שאנחנו מצפים להן, ומקווים לראות מתרחבות."
ח״כ וליד אל הואשלה אמר:
“המדינה מצויה במצב חירום, אך עבורנו זהו מצב מתמשך כבר שלוש שנים. ב 7 באוקטובר ראינו עד כמה התושבים בנגב ניצבו מול מציאות קשה, ומתוך אחריות ושותפות הקמנו חדר מצב שנותן מענה אמיתי לקהילה.
גם לאחר שהמלחמה הסתיימה אנחנו מתמודדים עם אתגרים כואבים, הריסת בתים ופגיעה ביישובים שלמים. יש משפחות שנותרו ללא קורת גג, ואנו פועלים למציאת פתרונות מהירים עבורן. חשוב לנו שהטיפול בחברה הבדואית בנגב יהיה חלק מהמאמץ הלאומי. כל עוד הפגיעה ביישובים נמשכת, זו מציאות שמחייבת התייחסות רצינית ומתואמת."
