איפה נפגשים עיוור, נכה וטבעוני? זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, שלא עומדת בכללי התקינות הפוליטית, אבל אל ROOMS מודיעין, מתחם העבודה השיתופי החדש של רשת פתאל, מגיעות חברות סטארט-אפ רבות, המפתחות מוצרים למען הקהילה, בין השאר עבור עיוורים ולקויי ראייה, עבור המרותקים לכסאות גלגלים, עבור זוגות שחולמים על ילדים, וגם עבור טבעונים. החברות, שסיפורן מובא כאן בהמשך, בחרו לעבוד ממתחם עבודה שיתופי, המעוצב כמו בית מלון, וממוקם ממש בלב המע"ר המתפתח של מודיעין.
בין סגר אחד למשנהו, פתחה הרשת את מתחם ROOMS, במעמד דוד פתאל, יו"ר קבוצת פתאל, יובל ברונשטיין, יו"ר רשת ROOMS, ונדב פתאל, מנכ"ל רשת ROOMS, וכן חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי.
יובל רצבי, מנהלת מתחם ROOMS מודיעין, מדווחת שבין החברות הראשונות שהגיעו למתחם היו חברות הזנק (סטארט-אפ), שחפשו סביבת עבודה מפרה ואיכותית מחוץ לבית, אבל לא בהכרח רחוק מהבית. לדבריה, כבר היום, כחודשיים לאחר הפתיחה, המתחם מאוכלס בחברות מתחומים שונים ומגוונים – ראיית חשבון, מסחר דיגיטלי, עיצוב גרפי, שילוח, אבטחה, שיווק דיגיטלי, כתיבת תוכן, תיווך, אנרגיה סולארית, עיצוב חוויית משתמשים, שיווק ביגוד מחומרים ממוחזרים, יעוץ משכנתאות, ומתחם שלם המיועד רק לעורכי דין, ולצד כל אלה יש נוכחות יפה והתעניינות גוברת והולכת מצד חברות סטארט-אפ.
"זיהינו בקרב תושבי מודיעין מגמה של מעבר לעבודה קרוב לבית, שהלכה והתעצמה בתקופת הקורונה. ברגע שמוצע מתחם איכותי ליד הבית, ובלב העיר, תושבי מודיעין כבר לא צריכים לנסוע רחוק ומעדיפים לעבוד במשרד איכותי וקרוב".
"שילוב הידע המלונאי שלנו באירוח מאפשר לנו להעניק לשוכרים שלנו, שנקראים אצלנו members, מגוון רחב של שירותים ומבחר מודלים של התקשרות. בתקופת הקורונה חברות רבות גילו את היתרון בגמישות הרבה ש-ROOMS מציעים, עם האפשרות להתרחב או להצטמצם כמעט באופן מיידי, כמו גם בהעדר הצורך לעסוק בשכירות, עיצוב, תשלומי ארנונה, חשמל, מים, תחזוקה ועוד. ובנוסף על כל אלה, ישנם חדרי ישיבות רבים, הזמינים לשכירות לפי שעה, מטבחים מאובזרים, ופעילות קהילתית.
יובל, תושבת העיר מודיעין, מגיעה מהעולם העסקי, עם התמחות בתחום של גיוס הון, והיכרות מעמיקה ורבת שנים עם תעשיית ההיי-טק. לתפיסתה, המתחם הוא לא רק קירות ועמדות, אלא הרבה מעבר למ"ר. "הרבה מאד חברות סטארט-אפ מונות בין עובד אחד לשלושה עובדים, בשלב הראשון, והחברה צומחת בהדרגה, ולכן הגמישות היא קריטית עבורם. בנוסף, אנחנו עדים להפריה הדדית בין חברות שונות, מעצם האינטראקציה ומהמפגשים המתאפשרים במתחם עבודה שיתופי, בין אם באירועים ובה-happy hours שאנחנו יוזמים, ובין אם במפגש אקראי על כוס קפה. מעבר למשרד ולשירותי concierge, הדיירים שלנו נהנים מנטוורקינג ומחיי קהילה עשירים, קהילה שמפרה את חבריה ומעניקה להם ערך מוסף ממשי. אנחנו מחויבים גם לבניית סביבת העבודה הפיזית וגם לבניית האקו-סיסטם בעיר מודיעין, והפיכתה לשחקנית מובילה בתעשייה הישראלית".
המודל של מתחמי עבודה משותפים מתאים לחברות סטארט-אפ, שרוצות משרד מוכן, מרוהט ובשכירות גמישה, עם אפשרות להתרחב ולהצטמצם בהתראה קצרה. בזכות המודל הזה, חלה עלייה מתמדת במספר המנויים בשטחי משרד משותפים בארץ, לצד עלייה עקבית במספר המשרדים המשותפים בכל העולם. מגיפת הקורונה שנתה את כללי המשחק בכל תחומי החיים, וכמובן גם בעולם הנדל"ן, ובכלל זה גם בתחום הנדל"ן למשרדים ותעשייה. אך לדעת ROOMS השינויים יצרו הזדמנות.
יובל אומרת, שאם תקופת הקורונה ערערה את העולם כולו, הרי שההשפעה הגיעה גם אל תחום המשרדים. "הקורונה החזירה את העובדים הביתה, וגלתה לנו שאפשר לעבוד גם כשלא נמצאים בתוך משרדי חברת האם. חברות רבות נאלצו לסגור את משרדיהם ולחפש פתרון גמיש יותר, אצל אחרים חלק מהעובדים נשלחו לעבוד מהבית. הסגרים הובילו אותנו לחשוב, שאפשר גם אחרת. תושבי מודיעין נוכחו לדעת, שלא חייבים לצאת מהעיר, ושיש בזה אפילו שיפור באיכות החיים, כשלא מבלים שעות רבות ביום בדרכים ובפקקים.
"כשעובדים מצאו את עצמם חולקים את חלל הבית ואת האינטרנט הביתי עם בני/בנות זוג ועם הילדים, שגם הם עברו ללמוד ב"זום", הם החלו לחפש פתרונות עבודה שהם לא בתוך הבית, אבל עדיין קרובים לבית. יש לזכור שלא לכל אחד יש חלל עבודה מתאים בתוך הבית הפרטי שלו. המציאות החדשה, בה הלימודים והעבודה עברו להיות ביתיים, הובילה את העובדים והמעסיקים לחפש אחר מודל חדש, שיאפשר עבודה רציפה, בסביבה מקצועית, עם אינטרנט חזק ואמין, קרוב לבית, עם גמישות בהתאמת החלל והתקשרות שלא כובלת לטווח ארוך. "
כאן נכנסים לתמונה מתחמי עבודה שיתופיים, שמציעים מגוון רחב של אפשרויות, וגמישות רבה בגודל החלל – ניתן לשכור עמדה אחת וניתן לשכור אלפי מ"ר, במספר העובדים – ניתן לרווח בין עובדים, בגלל הצורך בריחוק חברתי ואפשר לצמצם בחזרה, וגם באופן ההתקשרות – ניתן לשכור עמדה ליום, לחודש, לחצי שנה ויותר. "בתקופת הקורונה זיהינו," היא אומרת, "שאין לחברות רצון או יכולת להתחייב להוצאות שכירות של משרד שלם, תשלומי ארנונה, דמי ניהול וכיוצא באלה, כשאיום של סגר או יציאה לחל"ת מרחף באוויר. המציאות הזאת דורשת הרבה יותר גמישות, שנותנת מענה לחוסר הוודאות ומבטלת את המחויבות לטווח ארוך".
"אנחנו ב-ROOMS לא נתנו לקורונה לעצור אותנו, ואפילו מצאנו שהמודל שלנו מקבל תיקוף מצד השוק, דווקא בימים משתנים אלה, בצל הקורונה. הריחוק החברתי הרחיק את האנשים מהמשרדים, אבל הצורך האנושי והמקצועי באינטראקציה חברתית לא נעצר. חברות מאמצות את המודל הגמיש של co-working דווקא בתקופה זו של חוסר ודאות, היות ואינו מחייב התחייבות. חללי עבודה משותפים נותנים מענה בדיוק לצורך לא להתחייב, ומעניקים מסגרת קהילתית, שהיא גם מפרה מבחינה מקצועית, וגם מאפשרת תקשורת בין אישית, פנים מול פנים, תוך שמירה על תו תקן סגול." היא מדגישה.
וכמובן, המתחם עומד בכללי "התו הסגול", בזכות שטחים ציבוריים רחבים, והקפדה על מגבלת ההתקהלות במתחמים המשותפים. "יש לנו שטחים פנימיים גדולים ומרפסת חיצונית גדולה במיוחד." היא מסבירה. "אנחנו עומדים בהנחיות לגבי התקהלות בחדרי הישיבות, שהם רחבים דיים כדי לאפשר ישיבה במרווחים נאותים, וניתן להגיע אלינו כדי לערוך במתחם שלנו גם הרצאות, סדנאות וישיבות. במתחם ישנה זרימת אוויר, למשרדים יש חלונות חיצוניים, ואנחנו מקפידים על סטנדרט נקיון מחמיר, עם צוותי נקיון מתוגברים. אנחנו עושים הכל, על מנת להבטיח שהעובדים במתחם יוכלו ליהנות מעבודה רציפה, בתנאים טובים, תוך הקפדה על כל הכללים."
המתחם כולו נגיש לבעלי מוגבלויות פיזיות, עם מסדרונות רחבים במיוחד, המאפשרים התנידות עם כסא גלגלים, עם גישה ישירות מהחנייה אל תוך המתחם וכן גם מטבח נגיש, עם התאמה לגובה של היושבים בכסאות גלגלים.
יתרון זה מביא אותנו לחברת הסטארט-אפ של אפרת שנהוד הפועלת מן המתחם:
*מסייעים לבעלי מוגבלויות פיזיות*
www.resymmetry.com
בחדר מספר 205 יושבת אפרת שנהוד, מרפאה בעיסוק בהכשרתה, שצברה נסיון רב שנים בעבודה עם ילדים ואנשים עם מוגבלות פיזית, בבית חולים אלי"ן בירושלים ובתל השומר, והתמחתה בהתאמת מכשירי שיקום וניידות, מערכות ישיבה וכסאות גלגלים. במהלך השנים העבירה אפרת קורסים בתחום התאמת כסאות גלגלים וישיבה נכונה, והכשירה טכנאים ומטפלים בארץ בעולם וגם במדינות עולם שלישי, דרך פרויקט שמומן על ידי USAID וארגון הבריאות העולמי WHO.
"לאורך השנים," מספרת אפרת, "בחנתי מה קורה בחייהם של אנשים שמבלים בלית ברירה את רוב יומם ישובים בכסא גלגלים. לאחר תהליכי למידה אינטנסיביים, הבנתי שחלק מהשינויים והעיוותים שנוצרים במערכת השריר והשלד שלהם, כמו גם הסיבוכים הרפואיים הנוספים, מתרחשים גם בעקבות הישיבה וחוסר התנועה לאורך זמן.
"הישיבה ככלל ובכסא גלגלים בפרט משפיעה על מבנה השלד והשריר בצורה שלילית." היא מסבירה. "ההשפעה של הישיבה בקרב ילדים ואנשים היושבים בכסאות גלגלים, גורמת לשינויים במבנה השלד והשריר, עד כדי כך שגופם מקבל את צורת הכסא, עד שלא ניתן ליישר את הרגליים כלל. שינויים אלה גורמים לבעיות רפואיות מורכבות, המצריכות התערבות כירורגית, ניתוחים והליכים רפואיים מורכבים. כמטפלים של מקצועות הבריאות, הטיפול השיקומי מוגבל באינטנסיביות שלו, ולכן איננו יכולים להשפיע על השינויים שמתרחשים במבנה הגוף כפי שהיינו רוצים, ולשם כך אנו זקוקים למכשירים שיעבדו עבור ולטובת האנשים".
אפרת מבחינה בין ישיבה פאסיבית בכסא (גלגלים או משרדי), בה הגוף שמוט יותר ונכנע לכוח הכובד, לבין ישיבה אקטיבית, הגורמת לשרירים לעבוד נגד כוח הכובד ולגוף להתיישר ולהיות פעיל. לאחר שראתה את כל הנזקים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה מאורח חיים 'יושבני' (sedentary), החליטה להקים את חברת ReSymmetry.
צוות החברה עומל בימים אלה על פיתוח מערכת שליטה ובקרה בתנועה, המורכבת מחיישנים ואלגוריתמיקה חכמה, ומוטמעת במערכת ישיבה רובוטית מיוחדת, שפותחה לצורך זה. מערכת הישיבה מורכבת מחלקים נעים, אוספת נתונים על המשתמשים, ומשנה באופן יזום את התנוחות שלהם, על פי תוכנית מותאמת אישית. כך הישיבה, בין אם בכסאות גלגליים או בכסאות משרדיים, הופכת להיות אקטיבית.
לדברי אפרת, בשלב הראשון, מערכת השליטה והבקרה בתנועה הכוללת חיישנים משנה את תנוחות הישיבה על בסיס חוקים rule base) – כלומר, אם… אז…). בעתיד, ככל שיותר אנשים יהנו מהישיבה במערכת Resymmetry, התגובתיות ושינויי התנוחות יהיו בהתאם לתוכנית מותאמת אישית, על פי המדדים האישיים ומבוססי AI (אינטליגנציה מלאכותית).
"אנחנו מפתחים טכנולוגיה של מערכת שליטה ובקרה בתנועה. בעזרת הטכנולוגיה, אנחנו יודעים לזהות באיזה מנח האדם יושב, ומחליטים על הזמן והמנח הבא שמתאים ליושב. הכסא הרובוטי משנה את צורתו, ומעביר את האדם לשבת בתנוחה חדשה. כל מנח ישיבה גורם לגוף לשבת בתנוחה שונה, והשרירים שלנו מגיבים לכל שינוי שמתרחש. כך יושבים בצורה פעילה, ושומרים על מבנה הגוף ועל גמישות ואורך השרירים".
המוצר אמנם צמח מעולם התוכן של אפרת והתחיל כמיועד ליושבים בכסא גלגלים, אולם כיום החברה רואה את הטכנולוגיה כמתאימה למנעד רחב מאד של מוצרים ושימושים – מכסאות גלגלים דרך כסאות משרדים ועד לכסאות רכב; מאנשים בעלי מגבלה פיזית ועד אנשים הסובלים מבעיות שנובעות משעות של ישיבה ממושכת מול מסך (כמו כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, קפיצות שרירים ועוד).
"אנחנו יכולים להוסיף תנועה לתוך מנח ישיבה של כל אדם, ולהתאים את השינויים לצרכים ולאתגרים הספציפים שלהם. בין אם יש להם מוגבלות בעמוד השדרה או כאבי גב, המערכת יכולה להתאים לכולם.
"לא מדובר בשינוי חד פעמי," היא מדגישה, "אלא בתנועה מתמדת ועבודה של הגוף בזמן הישיבה, שמתרחשת כל הזמן. לא נדרשים בהכרח שינויים גדולים, יכולים להיות שינויים של מילימטרים ספורים, המחייבים את השרירים לעבוד, משחררים קפיצות שרירים, ומקלים על הכאבים".
הטכנולוגיה אוספת נתונים, ולומדת את תנוחות הישיבה במנחים משתנים. המערכת לומדת את הצרכים האינדיבידואליים של היושב, בהתאם למדדים שנאספים, כמו גם על פי המשקל, הגובה, הפעילות הגופנית, השעה ביום ופרמטרים נוספים, המאפיינים את האדם ואת מערכת השלד והשריר של האדם המסוים. על פי עיבוד הנתונים, המערכת מעבירה את האדם לשבת בתנוחות נכונות יותר עבורו.
הטכנולוגיה חייבת להיות מותאמת למערכת ישיבה רובוטית – גם כסא וגם תוכנה. אולם החברה ממודיעין לא מייצרת כסאות, אלא טכנולוגיה לשינוי והתאמת תנוחות ישיבה, ולכן חתמה לאחרונה על הסכם להקמת חברה משותפת עם חברת "קארמה" מטאיוואן, שמייצרת ומפיצה כסאות גלגלים ב-40 מדינות בעולם. "מדובר ב-joint venture, בו אנחנו מספקים את הטכנולוגיה והם מספקים את החומרה, וביחד נפתח מערכת ישיבה רובוטית לילדים נכים, ונביא את המוצר לשוק הבינלאומי".
ואפרת לא לבד. בחברה צוות מפתחים מהתעשיות הבטחוניות, עם ידע רב שנים בהנדסת מערכות ושילוב טכנולוגיות. יו"ר הדירקטוריון הוא רון מירון, מנכ"ל טבע ישראל, איתן ינוב אחראי לפיתוח העסקי, יש צוות שעובד על פיתוח עסקי בשוק האמריקאי ויועצים מהאקדמיה כמו פרופ' כרמלי (ניהול מחקרים קלינים באוניברסיטת חיפה), ד"ר עובדיה (מנהל מחלקה אורתופדית ילדים באיכילוב) דוקטורנטית לפיזיותרפיה ויועצת שבעבר ניהלה פרויקט פיתוח בכיר ב"הרמן מילר", החברה הטובה ביותר לכסאות משרדיים ארגונומים.
אפרת אומרת שהחברה מחויבת להיות מחוברת לשטח, לניסויים קליניים, להבין צרכים של משפחות ורופאים, ולהיות hands on, כדי להביא לשוק מוצר שעונה לצורך של המשתמשים שלה. לשם כך ערכה החברה סקר שוק של מעל 100 איש, כדי להבין את הצרכים ומה חושבים על המוצר. 50% אמרו שירכשו את המוצר, לא משנה המחיר, וזאת בעקבות כאבי הגב מהם סובלים בישיבה.
"סטארט-אפ זה המון סימני שאלה ודאגות. בשונה ממקום עבודה מסודר, העבודה שלנו היא למחוק סימני שאלה. בחלום הזה יש הרבה שליחות. זה מה שמחזיק חברות סטארט-אפ. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לעשות טוב בעולם, וההצלחה שלנו יכולה לשנות למליוני אנשים את החיים."
החברה של אפרת זכתה בכמה פרסים כספיים בתחרויות, כמו גם במענקים של הרשות לחדשנות והשקעות מאנג'לים פרטיים. בשנת 2016 זכתה במקום הראשון בתחרות של קרן מיראז' ליזמים בני 45 ומעלה, ובשנת 2017 זכתה בתחרות האזורית שלWeWork Creator Awards TLV , וכעת מצויה בשלב חיפוש משקיעים.
את עבודת החברה היא ניהלה עד לאחרונה מביתה שבמודיעין, והיום היא יודעת להגיד, שעבודה מהבית היא לא רעיון טוב, כי יש הרבה מאד הסחות, ויום עבודה בן 8 שעות יכול להמשך 12 ו-16 שעות, או כל היום.
"חפשתי מקום אחר לשבת בו, הסתובבתי גם במודיעין וגם בחוץ, והגעתי ל-ROOMS. אני מאד אוהבת את האווירה כאן, כיף לבוא לכאן בבוקר.
"הנהלת המקום הולכת לקראת חברות סטארט-אפ, וזה חשוב מאד. הייתה לנו אוזן קשבת מיובל ותומר, גם לצרכים שלנו וגם לתזרים שלנו. שיתוף פעולה של מנהלי המתחם והתחושה הטובה שהם נותנים לחברות מהווה את הבסיס לכך שיוכלו להשאיר את החברות במתחם."
*מסייעים לבעלי מוגבלויות חושיות*
בחדר מספר 205 יושב תומר בכור, מנכ"ל חברת Renew Senses https://www.renewsenses.com/
תומר בן ה-31 הקים את החברה בשנת 2018, לאחר שהשלים תואר ראשון ושני במדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד במחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית במרכז הרפואי הדסה.
המחקר שלו עסק בהתמרה חושית ובתפיסה המרחבית של עיוורים, לקויי ראייה ובעלי שרידי ראייה. לאחר שעבד עם עיוורים ויצר עמם קשר קרוב, הוא הגיע להבנה שיש מקום לייצר כלים שיעזרו ללקויי ראייה להתנהל במרחב טוב יותר, כתב פטנט והקים את החברה.
לדבריו, ניתן לאפשר לאנשים שחוש הראייה שלהם מאותגר, לחוות מידע ויזואלי באמצעות חושים אחרים, ואפילו לייצר חושים חדשים.
"יש המון מידע שאנחנו 'עיוורים' לו" הוא אומר, "ויש דרך להעביר לעיוורים את העולם הוויזואלי בצורה שתאפשר להם התנידות מלאה, ועל ידי כך להעניק להם עצמאות רבה יותר."
בצוות ובקבוצת המחקר שולבו הרבה מאד לקויי ראייה, ומבחינתו זהו רכיב קריטי להצלחת המחקר והמוצר.
ואם כבר מדברים על המוצר של Renew Senses, מדובר במכשיר שהוא לא פולשני, אלא מחזיקים אותו ביד, ומאפשר לדעת איזה מכשולים ועצמים נמצאים סביבנו, כמו חפצים, שלטים ועצמים. תומר מציין שהמכשיר הוא רב-חושי (מולטי-סנסורי), ומשלב שלושה חושים – שמיעה, מישוש וראייה – או צליל, רטט ותמונה.
תומר מגלה, כי בימים אלה שוקדים בחברה על מוצר חדש, המיועד למתעוורים שעדיין רואים. לדבריו, עם הזדקנות האוכלוסייה, הצפי הוא שעם השנים יהיו יותר ויותר בעלי לקויות ראייה ועיוורים, ולכן הוא מאמין שלמוצר הזה יהיה שוק וביקוש.
"אנשים עם עיוורון יכולים לעשות הכל." הוא מכריז. "המגבלות הן בהנגשת דברים עבורם, והמטרה שלנו היא לאפשר להם לעשות הכל בצורה יותר מדויקת ובפחות זמן".
כעת החברה נמצאת בשלבי סיום פיתוח המוצרים, בתהליך גיוס עובדים (בעיקר מפתחים), ובקרוב יחלו גם בסבב גיוס כספים, במטרה להתחיל מכירות ושיווק המוצר לקהל הרחב.
החברה זכתה לגיבוי של הרשות לחדשנות, שתומכת בטכנולוגיות בעלות נגיעה בזירה החברתית ומסייעות לבעלי מוגבלויות, וכן לאמון של שתי דמויות מפתח שלאחרונה הצטרפו, לשמחתו של תומר, לצוות החברה.
"לפעמים פוגשים אנשים כשהכי זקוקים להם." אומר תומר בגילוי לב, "יש המון סיבות לכשלון של חברת סטארט-אפ. מעטים מגייסים, מוכרים מוצרים או עושים אקזיט. לא מדברים מספיק על כמה קשה ליזמים כשהחברה שלהם לא במקום טוב. אני זכיתי לכך, שלאחרונה נכנסו לחברה שני שותפים חדשים ומדהימים. בלעדיהם החברה לא הייתה קיימת."
מדובר באפרת שנהוד, היושבת אף היא במתחם לצדו, ומקדמת סטארט-אפ משלה, המפתח מוצר המיועד לבעלי מוגבלויות פיזיות ומרותקים לכסאות גלגלים. השניים הכירו במאיץ של חברות סטארט-אפ, היא התפעלה מהמוצר שלו ועודדה אותו להמשיך בפיתוח ולהמשיך בקיום החברה, ואף הצטרפה לצוות החשיבה של החברה, במטרה לקדם אותה אל השלב הבא. אליה הצטרף גם איתן ינוב, יועץ עסקי לחברות סטארט-אפ, שגם הבין את הפוטנציאל הגלום במוצר החברה, ושכנע את תומר לא לוותר ולהמשיך הלאה. תומר אומר שהוא זוקף את גיוס הכספים המוצלח של החברה הרבה לזכותם של שני השותפים החדשים שלו.
"בהתחלה ישבנו בירושלים בבית אליאנס במאיץ mass challenge, שם גם זכינו במקום הראשון בתחרות של כל חברות הסטארט-אפ שהשתתפו במאיץ. משם עברנו למתחם בתל אביב, וכיון שאפרת ואיתן גרים במודיעין החלטנו להעביר את החברה למודיעין.
"הגענו למתחם ROOMS, ראינו את המקום, שהוא מאד יפה ונוח, צעיר, עם מרחבים ועם אחלה facilities ו-vibe טוב, והחלטנו ללכת על זה.
העברנו את משרדי החברה לכאן בחודש דצמבר 2020, ובזכות העובדה שיש כאן גמישות רבה, יש לנו אפשרות להתרחב ולגדול בעתיד."
*משנים את המזון שאנחנו צורכים*
בחדר מספר 209 יושב רוני ריינברג, מנכ"ל חברת Got Science
https://www.linkedin.com/company/got-science-ltd/
רוני הוא בעל השכלה בתחום הנדסת ביו-טכנולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. במסגרת עבודתו רוני עוסק ביזמות וייעוץ בתחומי מדע שונים, בדגש על – food tech & pharma.
אחרי 16 שנות נסיון בפיתוח בעולם התרופות, יצא רוני לדרך עצמאית.
מזה 9 שנים מנהל רוני אורח חיים טבעוני, והוא זיהה שתחום מוביל בעולם המזון הוא מציאת תחליפים למוצרים מן החי. לדבריו, ישראל מובילה בתחום, בהיותה מעצמת food tech.
את החברה שלו, שהיא חברה משפחתית – GOT הם ראשי התיבות שמות ילדיו, גל אור ותום – הוא הקים בשנת 2020, וממקד את מאמצי הפיתוח של החברה בתחום של חלבון אלטרנטיבי (alternative protein).
"אנחנו משתמשים בכישורים מדעיים מעולמות הפארמה," הוא מסביר, "ומיישמים בעולם המזון. אחת החברות שאנו עובדים עמה עוסקת במציאת תחליפים לגבינה צהובה ולפסטרמה, שלא מבוססים על מוצרים מהחי.
"המטרה היא לא לשנות את העדפות התזונה של אנשים," מבהיר רוני, "אלא לשנות ולשפר את המזון". המשימה שלנו היא לייצר מוצרים, שיהיו טובים מספיק, כך שרבים ירצו לצרוך אותם, ותהליך הייצור שלהם יהיה עם מקסימום חמלה לבעלי חיים ומינימום אימפקט סביבתי."
בחברה שני עובדים – רוני ריינברג וסינדי מילר, מנהלת פרויקטים – והם מנהלים כיום מספר מיזמים משותפים בתחום המזון, בשיתוף חברות במיקור חוץ, כמו חברת RS Ness של רפי שביט – חברה מובילה בייעוץ ומתן שירותי פארמה/מדיקל/מדיקל קנביס/מכשור רפואי.
"אחת החברות שלנו נמצאת כיום בשלב seed round – גיוס ראשון, חיפוש משקיעים, סבב, במטרה לאפשר את המשך הפעילות והרחבתה".
רוני גם משמש מנכ"ל של עמותה ללא מטרות רווח, המקדמת את תחומי החלבון האלטרנטיבי, זכויות בעלי חיים וקיימות, Modern Agriculture Foundation (https://www.modern-agriculture.org).
רוני ובני משפחתו, שאותם יפעת, אשתו, מכנה "חציבעונים" (צמחונים עם נטייה לטבעונות), מתגוררים במודיעין משנת 2011. לדבריו, הם מאד אוהבים את העיר ואיך שהיא מתפתחת, גם בתחום התרבות, ובעיקר בזכות האנשים המדהימים המתגוררים בה, עם דגש על מערכת החינוך, שם זכו לפגוש הרבה נשות ואנשי חינוך מדהימים. לכן, אך טבעי היה שהעסק שהקים ופעילות העמותה יהיו מהעיר.
עם פתיחת מתחם ROOMS, הגיעה למקום יפעת, שהיא בעלת עסק עצמאי משלה, ראתה כי טוב, והחליטה לקבוע בו את מקומה. רוני הגיע בעקבותיה, והשניים החליטו לחלוק משרד, יחד עם עובדי החברה, ולדבריהם בינתיים נהנים מכל רגע.
"הגענו ל-ROOMS וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. יש פה אווירה רצינית, אקסקלוסיבית, שמאפשרת עבודה, ומעודדת עובדים למקסם. בהקמת המקום שמו לב לכל פרט ופרט, אפילו למוזיקה בשטחים המשותפים. כיף לעבוד פה וכיף להביא אנשים מבחוץ. הבאנו משקיעים למקום, והייתה לנו תחושה שאנחנו עושים רושם נכון ומקצועי, גם בזכות המקום.
צוות המתחם מאד למעננו, מאפשר ונמצא פה בשבילנו, וזה לא מובן מאליו".
*מגבירים יעילות טיפולי פוריות בעזרת בינה מלאכותית*
בחדר מספר 203 יושבת חברת Fairtility:
חברת הסטארטאפ Fairtility מפתחת פתרונות תוכנה מבוססי בינה מלאכותית (AI) עבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), במטרה להגביר את יעילות הטיפולים ולצמצם את משך הזמן עד להולדת תינוק.
החברה עוסקת בניתוח נתונים אודות עוברים (embryos) במעבדה, בשלב טרום השרשה, עוד לפני שהם הופכים לעוברים בבטן (fetus), ומחליפה עבודה שנעשתה עד היום באופן ידני על ידי אמבריולוגים (חוקרי התפתחות העובר).
מוצרי החברה מספקים סיווג של עוברים וחיזוי הצלחת קליטת ההריון ומאפשרים לעבור משיטות ידניות לחיזוי מדויק, בזכות אלגוריתמים מתקדמים ולמידה עמוקה.
הנתון העדכני הוא ש-15% מהזוגות בעולם נזקקים לטיפולי פוריות וממוצע מספר מחזורי ההפריה לתינוק היום הוא כ-3:1, כלומר שזוג צריך לעבור בממוצע 3 טיפולים כדי להוליד תינוק אחד.
מייסדי החברה הם איתי ארליך (CTO, אחראי טכנולוגיות), ד"ר אסף בן מאיר (CMO, האחראי לתחום הקליני מחקרי), ערן אשד (מנכ"ל, לשעבר ממייסדי חברת הצ'יפים אלטייר), ומוטי שנייברג (יו"ר, מייסד Nacre Capital, המתמחה בבניית חברות בתחום בינה מלאכותית וטכנולוגיות בתחום הרפואה והחקלאות).
איתי ארליך בן ה-38, תושב מבוא חורון ואב לשישה, היה עתודאי ששירת ב-8200 כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה, ומשם עבר לפיתוח משקפי עזר ללקויי ראייה, והיה העובד הראשון בחברת אורקם, שהוקמה על ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם בשנת 2010.
כשפגש את ד"ר אסף בן מאיר, השניים החליטו להציע פתרון קצה לזוגות שמתמודדים עם בעיות פוריות. החברה שהקימו באמצע 2019 מבצעת ניתוח חזותי והתפתחותי מורכב של סרטוני ותמונות עוברים בשלב הגידול, על מנת לחזות, בין השאר, איזה מהם יביא להריון מוצלח.
איתי מסביר שהליך הטיפולים כרוך בהרבה סבל למטופלת ונטל רגשי וכלכלי לשני בני הזוג, וכי מדובר במרוץ נגד הזמן, כיון שככל שהמטופלת מבוגרת יותר, כך הסיכוי להצלחת הטיפול קטן. "אם לא נזהה עוברים, נבזבז זמן יקר על הכנסת עוברים שלא יובילו להריון. השאיפה שלנו היא להצליח להוריד את מספר הטיפולים, ולקצר משמעותית את משך הזמן עד שזוג חובק תינוק".
עלויות טיפולי הפריה הן עצומות. "ישראל היא מעצמה בהיקף הטיפולים ובמספר התינוקות הנולדים בעקבות הטיפולים האלה," הוא קובע, "אולם בעוד בישראל המדינה וקופות החולים מממנות חלק ניכר מהטיפולים, בארה"ב, למשל, המשמעות הכספית היא לבחור בין בית לבין תינוק. לאור זאת, לחברה יש פוטנציאל רב לא רק בישראל, אלא גם בכל העולם".
החברה ממומנת היטב, והמוצר הראשון נמצא בעשרות פיילוטים בבתי חולים ומרפאות פוריות בארץ ובעולם.
איתי: "הפרקטיקה הנהוגה היום במרפאות ובבתי החולים בנויה הרבה על ניסיון ומומחיות של צוות האמבריולוגים, ולפיכך מאופיינת בסובייקטיביות. מעבר לכך, הערכה של עובר דורשת זמן ומאמץ רב. המוצר שלנו נועד לפתור את הבעיות האלה, ולספק כלים אוטומטיים ומבוססי דאטה, לייעול הליך בחירת העוברים ולשיפור משמעותי בשיעורי ההצלחה".
אל המשרד במתחם ROOMS החברה הגיעה בדצמבר 2020. איתי יושב במקום באופן קבוע, וד"ר אסף בן מאיר מגיע למקום לכמה שעות בשבוע, שכן את תפקידו בחברה הוא ממלא, בנוסף על היותו רופא חוקר. לחברה משרד ראשי בתל-אביב.
אסף הוא מומחה לגניקולוגיה עם תת התמחות בפוריות מבית חולים Mount Sinai בטורונטו. בשובו ארצה היה רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית, שעבר לנהל את בנק הזרע בעין כרם, עד למינוי הנוכחי לתפקיד מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
אחרי שנים של מחקר על הזדקנות ביציות ודרכים לשיפור איכותן, הוא עבר גם למחקרים שבחנו איזה עובר הוא האיכותי ביותר והכי מתאים להחזרה.
לדבריו, הסיבוך הגדול ביותר בתהליך ה-IVF, הוא החזרה של יותר מעובר אחד, וכתוצאה מכך הריון מרובה עוברים, המהווה סכנה, הן לאם והן לעוברים. מכאן התעורר הצורך לדעת מיהו העובר המוביל היחיד שכדאי להחזיר. עם תחילת השימוש באינקובטור, שיש לו יכולת לצלם עוברים במעבדה מדי כמה דקות, התאפשר מעקב צמוד אחר העוברים. "מרגע שהיתה לנו אפשרות להסתכל על העוברים כמעט באופן רציף," הוא מסביר, "אפשר היה ליזום מחקרים, שמטרתם לנבא את איכות העובר, ולנסות להבין מהסרט מה הסיכוי להביא להריון".
הוא מבהיר, עם זאת, "אנחנו לא משנים את הביולוגיה של העובר – היא נתונה. אנחנו תורמים במיון מדויק ומהיר יותר של העובר הנכון להחזרה, המתרגם לקיצור משך הזמן עד להריון ולשיפור שיעורי ההצלחה״.
"בנוסף, התפתחות הבינה המלאכותית עוררה אצלנו את המחשבה לנסות להשתמש בכלים, כדי שהמכונה תלמד לבד לנתח סרטים ותתן חיזוי לגבי איכות העובר. ערכנו מחקר במשך חמש שנים, בשיתוף פעולה של כמה יחידות IVF בארץ, ורק כשהיו בידינו די נתונים כדי לבצע ניתוח שלהם, ויכולנו ליישם את המסקנות, פתחנו את החברה".
איתי: "אנחנו לוקחים את כל הנתונים הקליניים מהמעקב אחר העוברים, ועם כלים של AI אנחנו מנתחים את התמונות, כדי להבין איזה עובר תקין. אנחנו עוזרים לאמבריולוגיות במעבדה לעקוב אחרי שלבי העוברים, ולדרג אותם לפי מדדים מורפולוגים. יש לנו את היכולת לתת תובנות שלא ניכרות לעין".
"השאיפה שלנו היא להוציא פיצ'רים חדשים כל הזמן. הגרסה הראשונה כבר בפיילוטים, ובעקבותיה נרחיב ונעמיק את הפתרונות שאנו מסוגלים להציע לצוות הרפואי".
ואיך הגיעו למתחם ROOMS? "במהלך 2020 הוצאנו מוצר ראשון לשוק, נוצרו חיבורים עם קליניקות בחו"ל לשת"פ מחקרי ועסקי וצוות החברה גדל מאד. אחרי שמשרדי החברה עברו לתל אביב, הגיעה הקורונה ושנתה דפוסים של חברות. הרבה מאד אנשים עברו לעבוד מהבית, והפגישות עברו לדיגיטל. אמנם, גילינו שאין הכרח לשבת יחד כל הזמן, אבל היה צורך במשרד, שמציע גמישות והוא גם קרוב לבית. כיוון שאני גר במושב ליד מודיעין, היה לי ברור שהמקום הזה מתאים לנו, וגם הגמישות במקום. אנחנו מתחילים מקטן – עם עובד וחצי – ויש לנו אפשרות לגדול בהמשך, כך שזה הדבר הנכון עבורנו.
"התנאים ב-ROOMS מעולים, ומאד מזכירים תנאים שיש בחברה גדולה. למי שעובד כאן יש הרגשה שהוא חלק ממשהו גדול, ונחמד מאד לראות עוד אנשים סביבך. יש אווירה מאד משמעותית של עשייה וחדשנות בכל פינה. בשאיפה, בהמשך נראה גם שיתופי פעולה עם השכנים למתחם. יש לאן להתפתח. בעידן המודרני המשרד יכול להיות כמעט בכל מקום. כאיש משפחה, אני בהחלט נהנה מחסכון של כשעה וחצי בפקקים, כתוצאה מעבודה באיזור המרכז של מודיעין. אני בטוח שזו רק ההתחלה, ותושבים רבים ממודיעין והסביבה יגלו את היתרונות של המתחם והסביבה בכלל".
ד"ר אסף בן מאיר מסכם: "אין תחליף לאינטראקציה ולדו-שיח שמתקיימים באותו חלל. הזום לא יכול להגיע לאותן רמות של קשר בינאישי, ולכן אנחנו מקפידים להפגש פנים מול פנים מספר שעות בשבוע, כדי להתקדם במחקר. המתחם של ROOMS במודיעין התאים לי, כתושב העיר. המיקום מרכזי, חדיש, ויש אווירה מאד נינוחה ונעימה".
ולצד כל חברות הסטארט-אפ, שעדיין מחכות לפריצה שלהם, יושב גם סטארט-אפיסט ותיק, שכבר עשה אקזיט אחד או שניים.
*קרן הון סיכון סייבר*
בחדר מספר 206 יושב היזם עמנואל פוזיילוב, המוכר גם בשם אמיל, מנכ"ל חברת Native Alpha CyberTech.
אמיל הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון, שצבר נסיון של כעשור בחברת אינטל במגוון תפקידים – מהנדס, מנהל ייצור, מנהל תפעול ומנהל כספים – ויצא לעולם הסטארט-אפ בשנת 2008.
חברת הסטארט-אפ הראשונה שלו עסקה בשיווק ופרסום, והוא שימש כמנכ"ל החברה. בשנת 2015 עשה את מה שכל סטארט-אפיסט חולם לעשות – אקזיט, ומשנת 2015 הוא עוסק בהשקעות בחברות הי-טק, טכנולוגיה ופיתוח.
לאורך השנים היו לו מספר יזמויות. בין השאר, הוא הקים חברת קוסמטיקה טכנולוגית, שעסקה בהתאמת מוצרים קוסמטיים על פי הפרופיל הגנטי של הלקוחות, ועשתה שימוש בבדיקות DNA כדי להציע מוצרי אנטי-אייג'ינג מותאמים אישית. בימים אלה, הוא מתכונן לקראת תהליך הנפקת חברת שותפות מו"פ. מדובר בקרן הון סיכון, שותפות מוגבלת, שמונפקת בבורסה.
יזמות אחרת הובילה אותו להקים מתחם עבודה משותף במודיעין, אותו הוא מגדיר כ"מתחם בוטיק קטן", שהיה מעוצב ואינטימי. לאחר שבחר לסגור את המתחם שהקים, במחצית שנת 2020, הוא חיפש מקום חדש ממנו יוכל לעבוד ולנהל את עסקיו. "כשסגרתי את Kajamba, ראיתי שיש במודיעין מתחם הרבה יותר מעניין. הגעתי לכאן ממש בהתחלה. המקום קסם לי, הוא מעוצב מדהים, והמיקום במרכז העיר מנצח. אני מאמין שהרחוב שבו המתחם ממוקם יהפוך להיות כמו שדרות רוטשילד בתל אביב.
"ישבתי בכמה מתחמי עבודה משותפים בתל אביב, והמקום הזה פשוט מדהים, העיצוב פה ברמה של המקומות הכי יפים בתל אביב.
"הצוות במקום פשוט מקסים, ומאד התחברתי אליהם. כמי שניהל מתחם, אני יכול לומר, שהם עושים עבודה פנומנלית. הם עושים הכל כדי שיהיה לנו נעים במקום. אני מתיחס לזה כמו לבית שלי.
"ה-members האחרים שעובדים במתחם הם אנשים על רמה. יש כאן עסקים מתחומים מאד מגוונים, ואני רואה גם אופציות לעשות עסקים בתוך המתחם.
"העובדה שROOMS- זו רשת ארצית היא יתרון גדול עבורי, וכבר בקרתי ועבדתי משני מתחמים אחרים, ברמת גן ובתל אביב.
"לוקיישן פצצה. רשת פצצה. סטנדרט בתי מלון פצצה. אני מאד מרוצה מהמהלך ושמח שבאתי!".
*
מתחם ROOMS ממוקם בבניין דונה 1 על רחוב דם המכבים, הרחוב הראשי במע"ר המתפתח של העיר מודיעין. בימים אלה פועל המתחם בקומה שלמה, המעוצבת בהשראת בית מלון, עם זיקה לחברת האם פתאל. בחודש אפריל הקרוב תתווסף עוד חצי קומה באותו המבנה.
עם השלמתו, המתחם ישתרע על פני שטח בן כ-3,300 מ"ר, ובו יוצעו כ-500 עמדות עבודה, המעוצבות לפי קונספט של שירות ואירוח, בסטנדרטים של בתי מלון, כיאה לרשת מלונות בינלאומית.
עמדות העבודה נמצאות בחללים פתוחים ובמשרדים בגדלים משתנים, המותאמים להכיל מעמדת עבודה אחת ועד לעשר עמדות, בהתאם לגודלם, וכן כ-20 חדרי ישיבות בגדלים שונים, חדרי סדנאות עבור כ-30 איש, חללים משותפים המותאמים גם לכינוסים של קהל, 6 מטבחונים מאובזרים, מרפסת בת 280 מ"ר הצופה אל הנוף ובנוסף גם כ-40 מקומות חנייה.
יובל רצבי מסכמת, "המטרה שלנו היא למצב את מודיעין כעיר תעסוקה ולא רק כעיר שינה. אנחנו חלק מהמהפך של מודיעין, ואנחנו משתפים פעולה עם עיריית מודיעין ומשתתפים במאמץ להפוך את מודיעין לעיר מקדמת חדשנות. חברות הסטארט-אפ שבחרו כבר לשבת אצלנו במתחם הן הסנונית, ויש עוד חברות רבות בדרך. אנחנו בהחלט מתקדמים בכיוון הנכון לקראת הפיכתה של מודיעין ל'סטארט-אפ סיטי'."
