סיפורים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומן הסתם בימים אלו. בזמן שסדר היום השתבש ומרחבי החופש הוגבלו ,נולדו הרגלים ומצבים חדשים שבאו להישאר לתקופה קצרה או להיות חלק מחיינו לעד, אין לדעת. צילום ותיעוד שינויים אלו הופך להיות בכל רגע שאחרי, זיכרון ויזואלי לתקופה רבת השינויים.
יצירה של סדרת תמונות יכולה להיות דרך מצוינת לספר סיפור באמצעות הצילום. כל תמונה שנבחרה להיות חלק מהסדרה צריכה להיות חזקה בפני עצמה גם אם היא מוצגת בנפרד. כל תמונה צריכה להיות שונה מקודמתה ועליה להוסיף או להרחיב את המידע על נושא הסדרה.
נוכח המצב החדש, תלמידי שנה א’ בבית הספר לאמנות במכללה האקדמית ספיר קיבלו תרגיל שבמסגרתו הסטודנטים ניתן להם 24 שעות לחשוב מה השתבש במרחב בו הם חיים? איזה חופש הופר? איזה הרגלים הוקפאו ואיזה הרגלים חדשים נולדו? 24 השעות נועדו לחשיבה וביצוע והם יצאו לצלם ובתום הזמן הגישו סדרת צילומים.
המרצה – איה כהן אלטמן, צלמת חברתית.
הצילומים לא עברו עריכה והם מוגשים כמו המצב, כמו שהם.
