תיעוד משפחתי
הרבה מתושבי הדרום הגיעו ממדינות שונות והתיישבו בנגב. הם הגיעו צעירים, לעיירות פיתוח קטנות, הקימו בהן משפחות גדולות ומורחבות ועם השנים שחלפו מהר העיירה הקטנה צמחה והייתה לעיר. החיים של כל אחת מהמשפחות שהיו בין התיישבים הראשונים בעיירות הללו שזורים בהתפתחות של המדינה ולכן לכל אחד מהם יש המון סיפורים על כל מה שקרה בעבר והיום נראה בלתי נתפס. החיים במעברות, המעבר לדירות הקטנות, ימי הצנע עם המזון והחיים הלא פשוטים בחולות הנגב. לא לכולם היה נוח לגור במקומות הללו ולכן מקצתם עברו דירה לאחר כמה שנים ובחרו לגור ליד הילדים בערים וביישובים אחרים ברחבי הארץ. אצל רבים מהם אפשר למצוא תמונות מהתקופות הללו אשר מהוות תיעוד משפחתי של העבר.
התמונות הללו מגוללות את סיפור המשפחה שהוא מרתק ולכן כאשר בני המשפחה מתבגרים, הילדים חושבים על רעיון של כתיבת סיפור חיים וזאת כדי שהדורות הבאים ישמעו את כל הסיפורים ויבינו את כל הקשיים שעברו. הדרך המקצועית ביותר לביצוע תיעוד משפחתי היא על ידי הפקת ספר שיכיל את מלוא המידע וישולבו בו גם התמונות האותנטיות שבהן אפשר לראות את ההתפתחות המשפחתית עם ההתפתחות של מקום המגורים שצמח עם השנים. סופר צללים הוא איש המקצוע המתאים ביותר לביצוע משימה זו.
בחירת הפרקים עבור תיעוד משפחתי
סופר הצללים נפגש כמה פעמים עם זקני השבט ושומע מהם את השתלשלות העניינים ובהתאם לכך הם מסכמים יחד אילו פרקים יהיו בספר תיעוד משפחתי. הבחירה היא בדרך כלל להכין פרק או שני פרקים על החיים בגלות, במדינה שבה הם חיו טרם העלייה ארצה. לאחר מכן יהיה פרק שיתעד את המסע לארץ ישראל שבמקרים רבים היה בריחה ממדינה זו. בדרך לא דרך תוך סיוע של אנשי הסוכנות היהודית הם נעו בסתר באמצעות משאיות, סירות ואמצעי תחבורה נוספים עד שהגיעו למקום מבטחים וממנו הם הגיעו לישראל.
ההתרגשות עם הכנת הספר
כל מפגש עם סופר הצללים כרוך בהרבה מאד התרגשות כי מדברים על רובד ועוד רובד של תיעוד משפחתי, נזכרים בעבר, בפרטי פרטים שהם חשובים ובהרבה נתונים מפתיעים. כל ההתעסקות הזו אינה קלה עבור המבוגרים, אך המטרה חשובה להם. גדל כאן דור חדש שלא יודע הרבה על כל תקופת העלייה שלהם ארצה ועל ההתיישבות בעיירה הקטנה ועבור הצעירים כל הסיפור הזה הוא בלתי נתפס ונראה כאילו הוא קרה לפני מאות שנים.
מחלקים את הספר לבני המשפחה
לאחר ימים רבים של תיעוד משפחתי, מדפיסים את הספר ובני המשפחה הנרגשים מקבלים את כל העותקים שהזמינו. הם פותחים את הספר בהתרגשות עצומה ועוברים על כל אחד מהדפים כשהם מתמוגגים מאושר. זה הזמן לחלק עותק מהספר לכל ילד, לכל נכד, לכל נין ולכל צאצא. המגמה היא שיהיה ספר אחד לפחות בכל בית.
