פחד הוא תחושה טבעית הקיימת אצל רוב בני האדם ומטרתה להזהיר מפני מצבים מסוכנים, לשרת את ההישרדות ולהדליק נורת אזהרה במקרים שיש בהם צורך. באופן זה אדם נכנס למצב של זהירות או דאגה ופועל כדי להתרחק מסכנה.
ככל בני האדם וגם חלק מבעלי החיים, אנו מגיבים לפחד באופן רגשי וגופני, והדבר מאפשר לנו להגיב מהר יותר בעת סכנה, גם בלי להשקיע מחשבה. זהו אינסטינקט הישרדותי חשוב. במקרים שבהם הגוף מאותת על סכנה והאדם חווה פחד ללא קשר לסכנה מוחשית או באופן מוגזם ביחס לאיום עד כדי הפרעה לתפקודו, זה יכול להצביע על הפרעת חרדה.
מהי חרדה ולמה היא גורמת?
הפרעות חרדה הן הסוג השכיח ביותר מבין הבעיות הנפשיות באוכלוסייה, הן כוללות סוגים רבים ויכולות להופיע בכל גיל. חרדה היא הפרעה הגורמת לפחדים שונים ובלתי נשלטים מאובייקטים, ממצבים, מבעלי חיים מסוימים באופן מועצם ומוגזם, שמתבטאים באופן רגשי, התנהגותי וגופני. הפחד המשתק מפריע לאדם לנהל חיים תקינים ותפקודיים, פוגע בו מבחינה חברתית, תעסוקתית, זוגית וגורם לקושי עצום.
אף על פי שהחרדה ברוב המקרים אינה קשורה לאיום חיצוני אמיתי, האדם מדמיין את הסכנה בתוכו והיא גורמת לו לפתח תסמינים שמזינים את עצמם ואף יוצרים מחשבות מטרידות.
סימפטומים פיזיים ורגשיים של חרדה
החרדה משפיעה על האדם באופן משתק ובלתי נשלט וגורמת לסימפטומים המופיעים בדרך כלל כשאדם נבהל או כשהוא מצוי בסכנה אמיתית. במקרה של חרדה, הסכנה קיימת בעיקר בראשו של האדם ומפעילה את המנגנונים האמורים לאותת לגוף על איום לעיתים קרובות מאוד וללא צורך.
כשאדם נחשף למושא החרדה שלו או אפילו רק חושש מהאפשרות להיחשף אליו הוא מגיב באופן גופני הכולל קשיי נשימה, דפיקות לב חזקות, לחץ בחזה, סחרחורת, רעד, כאבי בטן, הזעה, יובש בפה ועוד. מבחינה רגשית האדם חש תסכול, אובדן עשתונות, בהלה, דבר היכול להוביל גם לאופן התנהגות של הסתגרות והתבודדות, במטרה להימנע מהאפשרות של חשיפה לאותו גורם חרדה.
7 סוגי הפרעות חרדה שחשוב להכיר
חרדה היא מושג הכולל בתוכו סוגים רבים של הפרעות חרדה, חלקן ספציפיות, חלקן מוכללות ואחרות קשורות לפאניקה או לפוביה מדבר מסוים. כל הסוגים הללו הם בעצם הגדרה של אדם המתמודד עם חוויות של פחד שאינו ממשי או אינו תואם את הסכנה שהוא מדמיין. ישנם סוגי הפרעות אצל ילדים ויש סוגי חרדות אצל מבוגרים והן יכולות לקרות בכל גיל.
- חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) – היא פחד מפני כישלון, מבוכה או השפלה מול אנשים, תחושה של חשש לקבל הערכה שלילית או תגובה שתגרום ללחץ. החרדה הזו יכולה להיות מנת חלקם של ילדים ומבוגרים ועלולה לגרום להימנעות מלדבר מול קהל או במהלך השיעור, לאכול ליד אנשים, להתקדם בעבודה, לצאת לפגישות חברתיות או רומנטיות ועוד.
- הפרעת חרדה מוכללת (GAD – General Anxiety Disorder) – היא דאגה מוגזמת ומתמשכת ממספר גורמים שיכולים להיות אתגרי החיים כמו קריירה, בריאות, פרנסה, משפחה ויכולים להיות כלליים יותר ולחזות אסונות גדולים וקטסטרופות. החשש המתמיד הזה גורם להם לחיות בחרדה מתמדת ובלתי נשלטת אשר פוגעת באיכות חייהם.
- פוביה ספציפית (Specific Phobia) – חשש מאובייקט מסוים או ממצב כלשהו אשר משפיע על האדם בחשש להיחשף לאותו מצב או אובייקט וגורם לחרדה ללא פרופורציה. למשל פחד מטיסות יכול להיות מנת חלקם של רבים אבל רוב האנשים מצליחים להתגבר עליו ולטוס.
- הפרעת פאניקה (Panic disorder) – היא פחד מתמשך מהתקף חרדה לאחר שהאדם חווה התקף חרדה. האדם חושש ממצב כזה ועסוק בכך וחרד ללא יכולת לשלוט בכך.
- אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) – הפרעה המתאפיינת בחוסר יכולת לדבר במצבים מסוימים, למשל מול קהל או בכיתה בבית הספר או בגן, אך לילד או למבוגר אין בעיה לדבר במסגרות אחרות שבהן הוא חש בנוח. הדבר עלול לפגוע בהישגים, ביכולת הלימוד או במסגרת העבודה, הלימודים, מבחינה חברתית ועוד.
- אגורפוביה – היא פחד מפני מקומות פתוחים, ציבוריים, עמידה בתור, שימוש בתחבורה ציבורית ועוד, מחשש שהאדם לא יוכל להימלט במקרה חירום או לקבל עזרה אם יצטרך. האנשים שסובלים מאגורפוביה נמנעים משהייה במקומות העלולים לגרום להם לחרדה ויכולת התפקוד שלהם נפגעת עקב כך.
- חרדת נטישה – היא פחד המופיע אצל ילדים ומבוגרים וכולל חרדה מתמשכת מפרידה מבני משפחה או מהבית.
ישנן הפרעות חרדה נוספות שמוגדרות באופן שונה כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעות גוף, דרמטילומניה, אגרנות, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והפרעות על רקע של שימוש בתרופות או בחומרים ממכרים.
אבחון סוגים שונים של הפרעות חרדה
אבחון של הפרעות מתבצע בדרך כלל על ידי אדם המוכשר לכך בתחום בריאות הנפש כמו פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. עם זאת, הבירור צריך להתחיל אצל רופא המשפחה ולכלול ביצוע בדיקות גופניות כדי לשלול בעיות גופניות העשויות להשפיע על המצב הנפשי.
שיטות טיפול מומלצות במגוון סוגי חרדות
ישנם מגוון של טיפולים לחרדות, כשהיעיל ביותר לסוג זה של הפרעה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ולעיתים בשימוש בשיטות נלוות. במקרה הצורך ניתן לשלב גם טיפול תרופתי ממוקד.
