בימים אלו אנו נוכחים בהסלמה ביטחונית ומתמודדים עם מתיחות גבוהה, ירי רקטות לעבר יישובי ישראל ואזעקות. לכם ההורים, יש תפקיד חשוב מאוד ועיקרי בעזרה בהתמודדות של ילדכם עם המתח והחרדה. תפקיד זה מוגבר עוד יותר כעת לנוכח העדר המסגרות החינוכיות בחופשת הקיץ.
לאור כך, ריכזנו בעבורכם 7 טיפים להתמודדות המצב, להפגת החרדה ולהגברת החוסן המשפחתי:
- תווכו את המידע באופן מותאם לילד – ספרו לילדכם על המצב, בצורה פשוטה ועניינית התואמת את גילו, שמצד אחד משתפת במתרחש ומצד שני מחזירה את הביטחון. הסבירו לילד מראש מה שלבי הפעולות שנעשה באם נשמע אזעקה ועד ליציאה מהרחב המוגן. הימנעו מלהוסיף פרטים מיותרים ודרמטיים על מנת לא לעורר חרדה מיותרת. יש לשים לב לא לדבר "מעל הראש" של הילד, שכן ייתכן והוא ישמע וישלים בדמיונו פרטים מעוררי חרדה. כמו כן, מומלץ לצמצם את החשיפה לאמצעי התקשורת.
- היו קשובים לילד ואשררו את רגשותיו- כשהילד מביע חרדה או כל רגש אחר אשררו את הרגש שהוא מבטא. נסו לא להפחית, לבטל או לזלזל בתחושותיו ורגשותיו. הרבה פעמים הילד סובל ובעצמו חש בושה או בלבול והוא זקוק לתגובות תומכות ויד מושטת לעזרה. תנו מילים והסבר למצב הכוללות תוקף לרגשותיו, כך שהילד ירגיש ששמעו אותו ומכבדים את רגשותיו ומצוקתו. אפשר להגיד " אני רואה שאתה במצוקה עכשיו, אני מבינה שאתה מרגיש עכשיו פחד גדול ".
- הרגיעו – אם הילד מאוד חרד הוא יתקשה להקשיב להסברים ולכן נדחה זאת לשלב מאוחר יותר. על מנת להרגיע את הילד חשוב לשדר לו רוגע וביטחון ותחושה שאתם ביחד אתו. האם הילד נרגע עם מגע פיסי למשל בחיבוק או יד על כתפו או שבשלב זה הוא מעדיף ללא מגע – ההעדפות אלו יהיו שונות בין ילד לילד. אפשר לתרגל עם הילד נשימות איטיות ביטניות העוזרות להירגע. הניחו יד על בטנו, הנחו אותו לנפח את הבטן כאילו הוא מריח פרח ולהוציא את האוויר באיטיות כאילו הוא נושף על נר. חזרו על כך מספר פעמים. חשבו על פעולות שגורמות לו לתחושת קרקוע – כמו הדלקת אור או שמיעת מוסיקה אהובה.
- החזירו לילד את הביטחון בעולם למען העלייה בחוסן– העבירו לילד את המסר שהוא מוגן ובטוח תוך שמירה על אופטימיות. שתפו שאתם כאן ושומרים עליו, כמו גם החדר המוגן או המקלט, כיפת ברזל וצה"ל. הוסיפו כי אמנם יש איום אך בפועל רוב הסיכויים לטובתנו. למשל ניתן להגיד: "אני שומעת שאתה מרגיש מצוקה עכשיו, אני יודעת שזאת תחושה מאוד לא נעימה ומפחידה. אני כאן ואני שומרת עליך. למרות שיש עכשיו אזעקה הסיכוי שנפגע הוא נמוך כי שמרנו על כל כללי הביטחון ואנחנו נמצאים בחדר המוגן שמגן עלינו".
- עודדו את הילד לפעילות וחזרה לתפקוד: בעת אירוע הדחק יש חשיבות לעודד את הילד לפעילות אקטיבית המפעילה את החשיבה הרציונלית, אלו תורמים להורדת הסטרס, ומגבירים תחושת שליטה וביטחון. באם הילד נמצא בחרדה לאורך זמן מומלץ לעזור לילד להתמודד עם כך תוך איזון בין שני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא תמיכה, הכרה בקושי תוך הצעת נחמה והמרכיב השני הוא עידוד לפעילות וחזרה לעצמאות. כאן חשוב לזכור כי אנו צריכים לתת תמיכה ולא הגנת יתר. תמיכה פירושה שאתה כהורה מאמין בכוחותיו של הילד ובכך מאפשר לילדך גם הוא להאמין בהם ולהתמודד עם החרדה שלו בהדרגתיות. הימנעות מלהתמודד עם החרדה אמנם באותו הרגע מובילה להקלה, אך לטווח הרחוק מחזקת ומגבירה את החרדה ובנוסף גם עלולה לעבור הכללה לחוויות נוספות.
- עזרו לילד להבין שהמצב ארעי וחולף – הסבירו לילד שתחושת החרדה היא זמנית וחולפת, כמו תנועה של גלים בים שבאים והולכים. למשל: "אני יודעת שאתה מפחד עכשיו, אבל אני בטוחה שעוד מעט אתה תרגיש אחרת".
- שמרו על ה well being שלכם ההורים – זכרו כי השלווה שלכם היא מקור החוסן העיקרי של הילדים שלכם הן כמודל לחיקוי ולמידה כיצד נרגעים והן בשביל שלכם יהיו מספיק מצברים על מנת לסייע להם. דאגו לרשת תמיכה בעבורכם, וחיזוק העוגנים העוזרים לכם לוויסות החרדה.
אם החרדה הינה בעוצמות גבוהות או לא חולפת אם הזמן ומפריעה לתפקוד מומלץ לפנות לעזרה מקצועית בקו הסיוע לתמיכה נפשית שפתחה מכבי שירותי בריאות המאויש ע״י עובדות ועובדים סוציאליים. המוקד זמין לחברי וחברות מכבי במספר 3555*. זכרו, התערבות מוקדמת ויעילה יכולה למנוע התדרדרות במצב הנפשי.
הכותבת היא ד"ר נורית אל-בר, אחראית בריאות הנפש ילדים ונוער במחוז דרום במכבי שירותי בריאות, ומנהלת מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער של מכבי ברחובות.
