ראשי ערים בנגב, הגישו הבוקר (7/4) בג"צ כנגד משרד הבריאות ומשרד האוצר על העיכוב בהקמת בית חולים שני בנגב
בצל הבחירות לכנסת ה- 21, ראשי הערים בנגב יוצאים למאבק על זכותם הבסיסית – בריאות. מועצת הנגב יחד עם קואליציית ארגוני הבריאות בנגב עתרו הבוקר, 7/4/2019 לבג"צ כנגד שר הבריאות (רה"מ נתניהו) ושר האוצר בתביעה לפרסם בתוך ששה חודשים מכרז להקמת בית חולים שני בנגב. בין העותרים 7 ראשי רשויות בנגב: איציק דנינו, ראש עיריית אופקים, ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד, רוני מרום, ראש מועצה אזורית מצפה רמון, עומאר אבו רקייק, ראש מועצה מקומית תל שבע, ניר זמיר, ראש מועצה אזורית בני שמעון ועוד.
העותר, מיכאל ביטון, יו"ר "מועצת הנגב" ולשעבר ראש מועצת ירוחם: "תושבי הנגב לא מוכנים להיות אזרחים סוג ב' ולקבל שירותים סוג ב'. ועדה מקצועית בכירה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות קבעה שהדרך הנכונה להבטיח שוויון בשירותי הבריאות בנגב היא להקים בית חולים שני בשנת 2025. הממשלה אימצה את ההמלצה בספטמבר 2014. חלפו ארבע וחצי שנים ואין שום התקדמות. האוצר מצפצף צפצוף ארוך על צרכי הבריאות של תושבי הנגב, ומסכל באופן ממוקד את ביצוע החלטות הממשלה".
כזכור, באוגוסט 2014 המליצה ועדת אפק לבחינת שירותי הבריאות בדרום, על הקמת בית חולים מרכזי ציבורי חדש בנגב, ובו 500 מיטות, ובצדו מרכז גריאטרי ומרכז לבריאות הנפש. ההמלצה אומצה בהחלטת ממשלה בספטמבר 2014 בה נקבע כי מכרז הקמה יפורסם בתוך שנתיים. בראש הועדה עמד פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והיא המליצה שיש להתחיל בתכנון המוסד "מיידית" ולפתוח את שעריו ב- 2025.
ואולם, חלפו ארבע וחצי שנים, עד כה לא נעשה כמעט דבר: ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והחשב הכללי באוצר לא קבעה מודל מימון ולא עיצבה מודל הפעלה. היא לא ניסחה אפילו עקרונות למכרז. הועדה דחתה למועד כלשהו בעתיד את הקמת המרכז הפסיכיאטרי ובית החולים הגריאטרי. האוצר לא הקצה לתכנון או להקמה ולו שקל בתקציב המדינה. חוץ ממיקום המבנה בעמק שרה, הכל נותר ללא הכרעה, ואפילו המיקום טרם אושר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
ליטל גרוסמן, עמותת רופאים לזכויות אדם: "בריאות תושבי הדרום הוזנחה במשך שנים. את התוצאות אנחנו רואים במדדי תוחלת החיים הנמוכים ביותר ובתמותת תינוקות הגבוהה ביותר בארץ. פתיחת בית חולים נוסף היא צעד חשוב בדרך לסגירת הפערים הללו אולם גם פה במקום לקדם את המהלך משרדי הממשלה ממשיכים במדיניות גרירת הרגליים כשתושבי הדרום הם אלו שמשלמים את המחיר, בבריאותם"
עו"ד ניסן בן חמו, ראש עירייה ערד: "ישנה החלטת ממשלה להקמת בית חולים נוסף בנגב, אך היא אינה מתבצעת. לאור הסיוע שקיבל בזמנו בית חולים הדסה אנו מבינים שלא מדובר בשיקול כספי אלא בעניין של סדרי עדיפויות. לכן, אני רואה בחומרה רבה את המצב בו תושבי הדרום לא מקבלים שירותי רפואה כמו במרכז הארץ, והפערים רק הולכים וגדלים".
יענקלה פטרושקה, מראשי פורום בריאות בדרום: "קואליציית ארגוני הבריאות דורשת להבטיח שהחולים בנגב לא ימשיכו לקבל שירות מפלה ברמה נמוכה, ולהמתין בתורים אינסופיים לניתוחים ולטיפולים. כיום לרשות תושב מדינת תל אביב עומדים עשרה מרכזים רפואיים ובהם מגוון חלופות טיפול משובחות. אין סיבה שתושב באר שבע או ערד יצטרך להסתפק בחלופה אחת, וגם היא נחותה. אנחנו משלמים דמי ביטוח בריאות בדיוק כמו תושבי רמת השרון, ותובעים לקבל בדיוק אותה רמת שירות!".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "כל המדדים הבסיסיים, כגון מספר המיטות ומספר עמדות הטיפול, מצביעים על כך ששירותי האשפוז בנגב נחותים בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי. הנתונים ידועים לכל, אבל לא נעשה מאמץ ממשי לשינוי המצב. אדרבא: בתי החולים במרכז הארץ נהנים מהכנסות עתק מתיירות מרפא ומתרומות עצומות של נדבנים, והפערים מעמיקים".
עו"ד אילנה קוורטין, סמנכ"לית פיתוח משאבים וקשרי ממשל בארגון ארץעיר, המייצגת את העותרים: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לאזרחים שירות זמין ונגיש, במרחק סביר ממקום מגוריהם, ואוסר על אפליה. בפועל, תושבים רבים בנגב הזקוקים לבדיקה מורכבת או לטיפול דחוף, נודדים למרחקים כדי לקבל טיפול בתל אביב. לפעמים הם נוטלים על עצמם הוצאות כבדות וחווים נתק ממשפחתם התומכת. זהו מצב המוחק את עקרונות החוק, ואסור שיימשך".
