בזמן שאזעקה נשמעה באזור השרון ועוררה את כל השיח הציבורי, תעשייני עוטף עזה נמצאים כבר תקופה ארוכה בשגרת חירום וניסיון לתת מענה לעובדים המעבירים לילות ללא שינה ומענה לילדיהם – לילות לבנים העמוסים ברעשי הפיצוצים. גם בשעות שבהן 'אין לחימה', לכאורה, נלחמים התעשיינים על המשך הייצור ועם פגיעה מתמדת בפריון העבודה.
ההפרעות על הגדר וההסלמה במצב הביטחוני משפיעים מאוד על תושבי עוטף עזה והאזור, במיוחד שהמצב הוא לא חד משמעי ולא מוגדר כתקופת חירום. הנפגעים העיקרים בתקופה זו הם העסקים הנמצאים בעוטף לרבות כ-100 ממפעלי התעשייה שחלקם נמצאים צמוד לגדר.
רבים לא מבינים זאת אבל כאשר יש נפילה, עפיפון תבערה או כל איום ביטחוני אחר בסמוך למפעל כל פס הייצור עומד מלכת. המשמעות של הפסקת פס הייצור גם אם לעשר דקות היא פגיעה בתפוקה של המפעל. בימים בהם התעשייה הדרומית היא עוגן כלכלי ומרכזי חשוב המדינה לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה בייצור. בעיקר כי בעוטף יש ריכוז גובהה של מפעלים חיוניים שמייצרים לתחום הטקסטיל לתעשיות הצבאיות, מזון ופלסטיק – רוב החברות המרכזיות והבולטות בשוק בישראל מייצרות במפעלים שנמצאים באזור העוטף.
המצב של היום מבלבל מאוד – מצד אחד הוא לא מוגדר כמצב חרום ולכן מפעלים לא מקבלים את כל התנאים ומצד שני – הוא גם לא מוגדר כשגרה, כי הדי הפיצוצים נשמעים כל הלילה. תעשיינים מדווחים על תפוקה נמוכה יותר של עובדים אחרי לילות לא שקטים שמובילים גם להפחתה במוטיבציה ובמורל.
יצחק אופנהיים מנכ"ל ובעלים של מפעל אקסודוס בקיבוץ סופה המייצר טקסטיל לתעשיות ביטחוניות "העובדים מגיעים לעבודה אחרי לילה שלא ישנו בגלל כל הפיצוצים, ואז הם מגיעים למפעל ולא מצליחים לתפקד באופן מלא. זה משבש את הייצור ופוגע ביכולת שלנו לעמוד בהזמנות הקיימות . העובדים שלי מרגישים שהעם נטש אותם, שלממשלה לא אכפת.
רותם רואי, מנכ"ל מפעל נעם אורים תעשיות מקיבוץ אורים "בתקופות שהמתיחות מתגברת העובדים לא באו לעבוד. אם המצב הביטחוני יתדרדר יותר גם לכיוון נמל אשדוד, אז יהיה לנו קשה לייצא ולייבא סחורה. רק לאחרונה נוספו לנו ממ"דים במפעל, אז במקרה של צבע אדום אנחנו עוצרים את פס הייצור ויצאים לממד, זה כמובן יותר שגרת עבודה בעייתית מאוד".
אביב חצבני, מנהל מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים "התאחדות התעשיינים מרחב דרום עומדת כל העת בקשר רצוף עם התעשיינים, החווים סיטואציה מורכבת בפגיעה בייצור והפריון, לצד מתן מענה לעובדים וילדיהם. תעשייני הדרום היו שמחים להשקיע בפתיחת שווקים חדשים והגדלת היצוא במקום ניסיונות ההסברים ללקוחות הקיימים שמעבר לים, או לחילופין, להשקיע בחדשנות ומו"פ במקום באמצעי מיגון נוספים וכן בפיתוח העובדים הקיימים מאשר במאבק מול הפגיעה בייצור"
