הסטודנטים לחקלאות, מנוואטי הוטבליאן Menawati Hutabalian ואוקטביו דה-קוסטה Octavio Da Costa' עשו את כל הדרך מאינדונזיה, בכדי ללמוד במרכז הבינלאומי למשתלמים בחקלאות AICAT בערבה התיכונה. מה שהם לא ידעו שימצאו כאן מלבד השכלה גם זוגיות ושהנוף המדברי יהפוך לתפאורה לסיפור אהבה נפלא.
מנוואטי מספרת: "נפגשנו לראשונה בישראל ביום הלימודים הראשון שלנו אוקטביו הפנה את מבטו אליי עת שצילמתי בכלל את חברו שישב לצדו ואני כלל לא שמתי לב אליו. בסיום יום הלימודים, התיישבנו באופן מקרי, זה לצד זו, באוטובוס ההסעות לסטודנטים חזרה ליישובים. הוא פתח בשיחה ושאל על הלימודים ועבודתי בבית האריזה, כך למדנו קצת האחד על השני, אך לא חשבתי שהוא מתעניין בי באופן רומנטי ומבחינתי הייתי מרוכזת בלימודים ובעבודה, על אף שזו הייתה שיחה ארוכה, לא זכרתי אפילו את שמו.
למחרת כבר השיג את מספר טלפון הנייד שלי, שלח הודעות ווטסאפ והציג עצמו מחדש. בהמשך קבע כי בהסעות נשב האחד לצד השני באופן קבוע וכך היה. העברנו זמן ביחד רק בשיחות, בארוחות בבית הספר ובצעידה יחדיו בסיורים של AICAT.
כשאוקטביו גילה בפניי שאני מוצאת חן בעיניו וביקש שאהיה החברה שלו, לקח לי הרבה זמן להשיב. רציתי קודם להכיר אותו טוב, את השקפת החיים שלו ואת תכניותיו לעתיד, משום שהמטרה עבורי בלצאת יחד היא להתכונן לנישואין וגם עבורו, חלקנו את אותו העיקרון. אם המטרה אינה להינשא, אני מאמינה שעדיף להישאר רק ידידים. זו הסיבה שלקח לי הרבה זמן לתת לו תשובה. לאחר שלושה חודשים שהכרתי אותו טוב והייתי בטוחה שאני רוצה להיות חברתו ואף מוכנה להינשא לו, השבתי "כן" זה היה ב-4 לפברואר. ארבעה חודשים לאחר מכן, בחודש יוני, שבנו לאינדונזיה בטיסה מתל-אביב לבאלי, שהיה המקום האחרון בו נפגשנו ואמרנו זה לזו – ניפגש בקרוב, אתגעגע לך ואני אוהב אותך, והמשכנו כל אחד לעירו וביתו. אנחנו מגיעים מאיים שונים, הוא ממזרח אינדונזיה ואני מהחלק המערבי. טיסה בין מקומות המגורים שלנו אורכת 3.5 שעות. עמדנו על המחויבות שלנו והמשכנו לבנות מערכת יחסים טובה. כעבור שלושה חודשים, באוקטובר 2019, שבתי לישראל לתקופת של 16 חודשים. זו הייתה מערכת יחסים מרחוק, אך סמכנו זה על זו, הייתה לנו תקשורת טובה והעברנו הרבה זמן בשיחות וידאו בווטסאפ, על אף שהיה פער של 6 שעות. החלטנו בשיחותינו למסד את הקשר כשאשוב. ואכן במרץ 2021 שבתי לאינדונזיה ובאוקטובר התחתנו. הוא הגבר היחיד שיצאתי אתו אי פעם. אבל הוא מושלם עבורי ואני אסירת תודה להיות אשתו. ותודה לערבה התיכונה שהפגישה ביננו. הערבה תמיד תהיה ביתנו השני והמקום בו פרחה אהבתנו".
