3 יצירות של כוריאוגרפים מהדרום בערב אחד!
* לירן מיכאלי * אורן לזובסקי * ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ *
3 ביוני, 18- 19 ביוני בבית להקת המחול קמע, באר שבע
23-24 ביוני באולם ענבל, סוזן דלל, תל אביב
בחודש יוני תעלה להקת המחול קמע בבכורה בתל אביב ובבאר שבע , ערב שבו 3 יצירות שהן תוצרת מקומית של כוריאוגרפים תושבי העיר באר שבע, עיר הבית של להקת המחול קמע. כחלק מערוץ הלהקה לעידוד יצירה ישראלית הערב יוצג במסגרת KAMEA HUB, מעבדת היצירה של הלהקה.
המנהל האמנותי תמיר גינץ מקדיש את הערב ליוצרים מבית:
הכוריאוגרף לירן מיכאלי, יליד העיר באר שבע, יוצר עצמאי שצמח בלהקות המחול העירוניות ומוביל את מרכז המחול ולהקות "חולית" בעיר. לירן הוא יוצר מוערך בעולם המחול העממי ובעבודותיו הקודמות ללהקת המחול קמע "ברטה" (2016) ו- "זוקא" (2021) הוא פיתח שפה תנועתית אישית ומסקרנת שבה הידע הרב ממחולות הפולקלור נמהל בתשוקה למחול עכשווי בכישרון רב. לירן שיתף פעולה ביצירות מחול עצמאיות עם אמן הווידאו והמוזיקה גיל נמט ועם הכוריאוגרף אייל דדון, בוגר להקת המחול קמע גם הוא. לירן יעלה בערב זה את היצירה: דראק" | "DreK"
אורן לזובסקי, רקדן, כוריאוגרף, מוזיקאי ומורה למחול שעבד באינספור להקות מחול באירופה ויצר כוריאוגרפיה לפרויקטים וכן לאופרות בגרמניה. אורן שב ארצה לאחר 15 שנים בברלין והצטרף לקמע כמנהל חזרות לפני שנתיים. אורן מעלה לראשונה יצירה בישראל בביתו החדש. שם היצירה: האפי אנד | “Happy End”
קמע נותנת במה ליצירה גם לרקדני הלהקה כדי לפתח את דור העתיד של היוצרים בישראל:
ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ, הרוקדים בלהקה זו השנה הרביעית, העלו בערב "רקדנים יוצרים" דואט שנון ומלא הומור. גינץ הזמין את השניים לפתח את הדואט ליצירה "דגיגונים | "DGIGONIM שתועלה בערב החדש.
מופעי בכורה
באולם קמע, בית להקת המחול קמע, השלום 13 בבאר שבע
ובאולם ענבל במרכז סוזן דלל:
3 ביוני, יום שני בשעה 20:00, באולם קמע, בב"ש
18 ביוני , יום שלישי בשעות 18:00 ו 20:00 באולם קמע בב"ש
19 ביוני, יום רביעי בשעות 18:00 ו 20:00 באולם קמע בב"ש
23.6, יום ראשון בשעה: 20:30 אולם ענבל, בת"א
24,6 , יום שני בשעות 18:30 ו 20:30 אולם ענבל, בת"א
משך הערב: 75 דקות
מחיר כרטיס: 90 ₪
לתכנית המלאה:
דראק" | "DreK"
כוריאוגרפיה: לירן מיכאלי
מוזיקה מקורית: גיל נמט
עיצוב תלבושות: איתמר מזרחי
תאורה: שי יהודאי
השורות התרוקנו ממילים
אך נותרו שוכבות שם זו לצד זו
בתוך המרחב השותק של הלב,
כמו מסילה של רכבת הרים שלא תגיע לעולם.
"זה מתחיל די מתוק וכולם יודעים איך זה נגמר" איתי פרל
"בתוך תהליך היצירה בחרתי לעסוק במתוק שאולי יגיע ולהשאיר את המר למרירים,
בתהליך עם הרקדנים והיוצרים נגמרו המילים, הסיבות, המחשבות והדהודי הבושה.
משפטים שמניעים ומתווים את הדרך
מילים שמעכלות נתח בשר עסיסי שלאו דווקא ניתן לעיכול,
נלעסות באגרסיביות ללא מחשבה או ספירה של זמן
ככה מהפה אל המעי ובסוף מניחות ראשן על כר קיבה רכה,
ציורי קומפוזיציה מקו למעגל שאבדו אך לא עבדו על אף אחד מעולם
שם בתוך המרחב השותק של הלב התרוקנו להם המילים אך נותרו שוכבות שם זו לצד זו ומחכות לאיסוף,
כמו מסילה של רכבת הרים שלא תגיע לעולם." לירן
בנימה אישית:
כשישבנו במרחב היצירה הפרטי והאישי שלנו (הרקדנים ואני ) בחרתי לבדוק דווקא את מה שאנו מייחלים שיגיע, בידיעה חד משמעית שלא יגיע לעולם,
החיבורים, החקר ובעיקר הביחד אפשר לנו לנדוד במחוזות שאולי נגיע אליהם אם נצליח לאחוז ידיים חזק במעגל .
אבל הי, היינו כחולמים.
אני מודה ונרגש מהזמנתו של תמיר גינץ מנהלה האמנותי של להקת המחול קמע, על האפשרות, השיח הפורה, החברות הנעימה והניהול האמנותי המאפשר להביע ולחקור את הרגעים שבחרתי.
העיסוק, החקר והעבודה עם הרקדנים חשפה שפני מפגש עם א. נשים מדהימים ומסורים המאפשרים ומסוגלים לצייר עם גופם את מה שכולנו חושבים אבל רק יקיר מעז לדבר עליו.
העיסוק בתנועה ויצירה בתקופה שכזו עם א. נשים שכאלה חיברה לי בין נקודות עד ליצירת דמות בהירה של תקופה .
האפי אנד | “Happy End”
כוריאוגרפיה: אורן לזובסקי
מוסיקה: קולאז מאת Kurt Weill , Robert Schumann , Erwin Bolt, Nancy Whiskey:
תלבושות: ֿאורן לזובסקי וטטיאנה ציבולסקי
תאורה: שי יהודאי
המוטו של הקברטים הפוליטיים בברלין של המאה הקודמת הוא " everything goes wrong but we laugh anyway“ בתפנית בלתי צפויה של ההיסטוריה, הפך שוב לממשי ומדויק להפליא.
היצירה Happy End היא מחווה לתקופה פראית דקדנטית ושוברת מוסכמות אך מלאת מלנכוליות וייאוש.
HAPPY END היא הזמנה למסע בעולם דיסטופי בהשראת חוויות אישיות מחיי בעיר ברלין שאליה יש לי קשר מיוחד ואינטימי.
ההרצה המלאה הראשונה של היצירה בסטודיו של להקת המחול קמע בבאר שבע התקיימה שעות לפני הטבח הנורא ב 6 באוקטוברֿ, כשלפתע החלה מלחמה על חיים ומוות.
האירוע הבלתי נתפס הזה הטיל אור חדש על היצירה והנושאים והרעיונות שהיא חוקרת,
אני מוצא שלשנות ה20 הסוערות של המאה ה21 , יש קווי דמיון עם מצב העולם של היום, ואותן סכנות אורבות – ערעור יסודות הדמוקרטיה בחברה מנוכרת והדוניסטית שבה הפרט נדחה מן הקבוצה. בכך עוסקת גם היצירה.
שם העבודה נשאל מקומדיה מוזיקלית שנכתבה ע"י ברטולד ברכט וקורט וייל הלחין. המורשת המוזיקלית של וייל השפיעו עליי רבות אמנותית והיא מקור השראה עיקרי ליצירה הזאת.
פסקול העבודה מורכב ברובו מהמוזיקה של קורט וייל, המגלם את רוח הזמן של רפובליקת ויימאר, לאחר מלחמת העולם הראשונה, ורגע לפני מלחמת העולם השנייה.
השפה התנועתית בה נעשה שימוש ביצירה נגזרת מסרטים המתעדים את הרקדנית אניטה ברבר ואת ציוריו של אוטו דיקס, המגלמים את המהות של סצנת הקברט הפוליטי ומועדוני הג'אז של תקופה דקדנטית, פראית ושוברת מוסכמות..
התיאטרליות משקפת את הראוותנות של החברה באותה תקופה, מלאת המלנכוליות והייאוש העובר כחוט השני ביצירה.
אני רוצה להודות ללהקת המחול קמע ובמיוחד לתמיר גינץ על שיתוף הפעולה הפורה והנחרצות לקיים ערב זה לתת במה ליוצרים למרות הכל ועם זאת.
דגיגונים | DGIGONIM
כוריאוגרפיה: ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ
מוסיקה :
Cool walk- ray brown
Enormous penic- de Vinci’s notebook
עיצוב תלבושות- טטיאנה ציבולסקי
תאורה: שי יהודאי
היצירה דגיגונים | DGIGONIMמציגה את חווית ההתגלות הראשונית והצורך למצוא מקום ושייכות.
במהלך היצירה ניתן לראות את הצמד אשר מחזיקים ונתמכים אחד בשני, אך לעומת זאת שני אינדיבידואלים אשר מחפשים את דרכם האישית בתוך יקום מופשט המשכי ולא מוגדר.
בתוך בועה של כאב, הומור, חיבור וכנות חוקרים את מקומם ואת הקשר ביניהם,
גדלים ומתבגרים ביחד ולחוד בצורה הומוריסטית וחשופה.
