חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
חגיגה עולמית על המסך הגדול: יום הקולנוע הבינלאומי מגיע לפלאנט באר שבע
מתחם הקולנוע המוביל בדרום מזמין את הקהל הרחב לחגוג את...
Professional headshot of a middle-aged man wearing glasses and a dark business suit
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיקה את אתגר האטום: סטודנטים יתכננו ארבעה דגמים של כורים גרעיניים קטנים לישראל
מיזם אקדמי ראשון מסוגו יכשיר דור חדש של מומחים לאנרגיה...
מי שבע למען הסטודנטים
נציגי תאגיד המים והביוב "מי שבע" הגיעו בשבוע שעבר לאוניברסיטת...
פיתוח כלכלי מתחיל בשיתוף פעולה: צוערי השלטון המקומי ביקרו בעידן הנגב
פארק התעשייה עידן הנגב אירח את קבוצת ההכשרה הדרומית של...
״משהו אחר״ / חנות בוטיק יד 2 בדימונה
מרכז ההכשרה לשיקום תעסוקתי ״דרור״ דימונה מעמותת "יחדיו", פתח לאחרונה...
מיזם "נובה עד אליך" מגיע לאילת: 'עמותת קהילת שבט הנובה' תקיים יום קהילה מיוחד בחוף הדקל
יום של מפגש, סדנאות, מוזיקה וזמן משותף לחברי הקהילה: שורדי...
מחדשים את בירת הנגב: פרויקט נדל"ני ענק בלב בבאר שבע
עם שטח של כ-60 דונם, מיקום אסטרטגי בלב העיר, פארק...
עם אודי צברי על הבמה: הסטודנטים של SCE אשדוד חגגו את פתיחת השנה האקדמית
שנת הלימודים האקדמית נפתחה באווירה חגיגית במיוחד ב־SCE המכללה האקדמית...
Eleven professionals cutting blue ribbon at Hub technology center opening ceremony
דוח ות"ת: בפעם השנייה ברציפות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא המובילה בישראל בקשרי אקדמיה-תעשייה
לפי דו"ח הות"ת במועצה להשכלה גבוהה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה...
פסולת שהופכת למשאב, מלון לאנשי עסקים ולימודי תעופה: כך נראה העתיד של פארק נ.ע.ם
מודל ה"סימביוזה התעשייתית" הראשון מסוגו בישראל, עצמאות אנרגטית מבוססת גז...
דילוג לתוכן