חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מרחיבים שיח של אחדות: בית המדרש "שיג ושיח" משיק בימים אלו מרחב פתוח של 400 מ"ר בבאר שבע
בימים אלו נפתח בבאר שבע בית המדרש "שיג ושיח "-...
בא לעיר מלון חדש: רשת מלונות "דומוס" השיקה את מלון הרצל בלב העיר העתיקה בבאר שבע
בנוכחות ראש העיר רוביק דנילוביץ', הרב הראשי לבאר שבע אברהם...
KAN 2026 הפסטיבל שכבש את המדבר חוזר בפעם השנייה
מוש בן ארי •  דארוויש • ד"ר ליאת יקיר •...
"לילות רמדאן 2026": עשור של חיבורים, טעמים וסיפורים: החוויה התיירותית הכי מיוחדת בנגב של "קסם המדבר" יוצאת למסע תרבותי וקולינרי עם חיבורים אנושיים
לאכול במערה, לבשל מקלובה ולגלות את הנגב הירוק: מיזם  "קסם...
במעמד של כ-200 נשים: נפתחו אירועי האישה של נעמת נגב מאוחד
אירועי יום האישה של נעמת נגב מאוחד נפתחו במלון "רויאל...
מגן דוד אדום ומועצה מקומית גדרה חנכו 2 עמדות מַפְעֵם (דפיברילטור) חכמות חדשות במרחב הציבורי במועצה
היום (ג') נחנכו במעמד ראש המועצה המקומית גדרה סהר פינטו,...
כרטיס כניסה לעתיד: המהפכה האקדמית של המכללה הטכנולוגית אמית שדרות ומכללת ספיר
שיתוף פעולה פורץ דרך, שיושק באביב 2026 יאפשר לסטודנטים במכללה...
מעל 170 תלמידים השתתפו בטורניר השחמט העירוני בבאר שבע
בשיתוף פעולה בין עמותת צל"ש, מנהל החינוך בבאר שבע ובחסות...
קודם כל חינוך! מועצה אזורית הערבה התיכונה אירחה את מנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך לביקור בביה"ס הפריפריאלי ביותר בארץ
מועצה אזורית הערבה התיכונה אירחה את מנהל המינהל לחינוך התיישבותי...
מופע "אגדה חיה" מגיע במיוחד לכבוד חג הפורים
הפרויקט המוזיקלי-זואולוגי של היוצר שחר אבן צור (מוניקה סקס) מגיע...
דילוג לתוכן