חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
התחנה הבאה – באר שבע מרכז: האקדמיה בדרום ורכבת ישראל עולות על מסלול משותף
מנהלי מכללות ומנהלי מרכזי קריירה ממוסדות אקדמיים בדרום הגיעו למוסך...
נשיא המדינה בטקס האזכרה הממלכתי לדוד בן גוריון ז״ל
״אנחנו לא נבחנים רק ביום הבחירות, אלא בעיקר ביום שאחריו....
דווקא בצל הקריאות לחרם אקדמי, עשרה בכירי אוניברסיטאות מאירופה הגיעו ל־SCE
על רקע הקריאות לחרם אקדמי על ישראל, משלחת של עשרה...
גדי איזנקוט במכון למורשת בן-גוריון: "הממלכתיות הייתה נכונה לעבר, אבל נכונה הרבה יותר לעתיד"
יום לפני האזכרה הממלכתית לדוד בן-גוריון, הגיעו חברי סיעת ישר!...
תגובה אלרגית חריפה לאנטיביוטיקה כמעט הסתיימה באסון: האחות זיהתה את הסכנה והצילה את המטופלת
אישה בת 63 פיתחה תגובה אלרגית קשה וסבלה מנפיחות חמורה...
מדע, בירה ואינובציה: סדרת "מדע על הבר" כובשת את פארק ההייטק בבאר שבע
הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רובע החדשנות ופארק ההייטק...
יוסי שוורץ, מייסד ומנכ"ל רשת 'סיטי מרקט' והרב חיים יוסף דוד אברג'ל הגיעו לחניכת סניף הדגל הראשון של הרשת בעיר נתיבות
רשת הסופרמרקטים הפרטית סיטי מרקט ממשיכה להרחיב את פעילותה ונכנסת...
חולמת להיות זמרת מפורסמת: נעמי אנק מנתיבות עולה לגמר ״הכוכב המיוחד הבא״
נעמי אנק (17) מנתיבות שרה מגיל שלוש, גדלה בבית מוזיקלי...
53שנים לפטירתו של דוד בן-גוריון
המכון למורשת בן-גוריון חושף לראשונה מסמכים היסטוריים: 91 שנים לפני...
שלושה מופעים קרוב לבית להקת המחול קמע משיקה סדרת מנויים מיוחדת בבאר שבע לשנת 2027
שלושה מופעי מחול לבחירה מתוך ארבע תוכניות, בהן בכורה עולמית...
דילוג לתוכן