חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
"את באה, את פוגשת קבוצה שאת כבר מכירה, ואת מרגישה חלק": המפגש של האימהות השכולות מהעוטף
במשך תקופה ארוכה אדי גולדין, שאיבדה את בנה אורן גולדין...
יריד התעסוקה של אופקים חוזר: עשרות מעסיקים ומאות משרות במקום אחד
עיריית אופקים ושותפיה יקיימו בחודש הבא את יריד התעסוקה העירוני,...
שירותי רשות המיסים מגיעים לאופקים: עמדת שירות חדשה נפתחה בעיר
עמדת שירות מאוישת של רשות המיסים החלה לפעול במרכז העירוני...
מאופקים לגביע העולם בקיקבוקס: האחים גולד חזרו מגביע העולם בקיקבוקס עם מדליות כסף וארד
הישג מרשים לשני האחים בני אופקים, אוהד ואיתי גולדפארב, שייצגו...
מסר של אהבה ושלום ממרוקו
המכללה האקדמית אשקלון קיימה השבוע (יום שני) כנס אקדמי בין...
מציירים בלב הערבה סוף שבוע סדנת ציור מול נופי בראשית במדבר
 19-21 בנובמבר 2026, צוקים, הערבה התיכונה.  תיירות מועצה אזורית הערבה...
עשרות מחנכים יהודים מרחבי העולם סיירו בדרום ובעוטף עזה במסגרת ״כנס המחנך היהודי הבינלאומי״ של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שנערך בישראל
כ-150 מחנכים, מנהלים ומנהיגים חינוכיים מעשרות מוסדות חינוך וקהילות יהודיות...
מחזקים את העסקים המקומיים: הכשרת AI במרכז לאודר לתעסוקה בנגב
מעיצוב תכשיטים ויודאיקה, דרך קוסמטיקה ועד ליווי משפחות: בעלי ובעלות...
101 חוויות, 0 שקלים, אילת אחת: החורף באילת מלא בהפתעות
 יוגה על סאפ בלב ים, סנפלינג בנחל יהושפט, סדנת צלילה...
‏השיט חזר, הדיגום נמשך: מה השתנה בנחל לכיש ומה עוד צריך לבדוק?
הנחל שאזור התעשייה והנמל הקיפו שנים עבר שיקום ממושך, והשיט...
דילוג לתוכן