חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מוכנים לרוץ בלילה? המדריך המלא למרוץ הלילה של באר שבע
ביום רביעי הקרוב (9.9.26), אלפי רצים ורצות יעמדו על קו...
החגים של פלאנט באר שבע: מנוי משפחתי, מזנון מפתיע ושוברי קופות לכל המשפחה
מתחם הקולנוע פלאנט באר שבע מציג מגוון פעילויות והטבות המיועדים...
מהכיתה לתעשייה: תיכון "יוצר עתיד באר-שבע" קיים את יום החשיפה והשילוב השנתי לתלמידי שכבה י"א שיצטרפו לתעשייה הטכנולוגית המובחרת כעובדים מן המניין במסגרת ההכשרה המעשית של מגמות הלימוד
תלמידי שכבה י"א בבית הספר נפגשו עם בכירים מ־12 המפעלים...
לרגל הזכיה בפרס החינוך הארצי: בכירי אגף שחר והעירייה בביקור חגיגי באמית טכנולוגי אשקלון
בית החינוך אמית טכנולוגי אשקלון ציין השבוע מפגשים מרגשים במיוחד,...
שלוש שנים ל-7 באוקטובר: שכונה חדשה קמה בקיבוץ נחל עוז בסיוע קק”ל
שכונת מגורים חדשה נחנכה בסוף השבוע בקיבוץ נחל עוז, שנפגע...
בשיא עונת קטיף הענבים ורגע לפני ראש השנה ביקרה משלחת מטעם ארגון מגדלי הפירות בכרמים ובבית האריזה של "ענבי טלי"
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות: "מושב לכיש ו"ענבי טלי" הינם מודל...
פארק האריה – פארק משחקים ענק וחדש בירוחם, בעלות של 6 מיליון ₪, נפתח לתושבי העיר
עו״ד נילי אהרון, ראש עיריית ירוחם והלן רות ניצן, מייסדת...
נשיא המדינה בהתייחסות לפשיעה ולאלימות בנגב: ״חייבים להמשיך ולבנות את הנגב באמצעות מתן הזדמנויות לכולם, אבל קודם כל באמצעות מאבק בלתי מתפשר בפשיעה - בכל הכוח ובעזרת הרשויות וגורמי האכיפה״
נשיא המדינה יצחק הרצוג, השתתף היום, יום חמישי, כ״א באלול,...
מבלים בסוכות באילת – ללא תשלום!
פסטיבל אילת לתיאטרון רחוב חוזר לעיר! והפעם – פסטיבל פנטזיה:  הקרקס...
מהכיתה להייטק: המורים שמפתחים את האפליקציות של בתי הספר
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תלמידי כפר הנוער "עתיד" ע"ש...
דילוג לתוכן