חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
גם בזמן מלחמה: רופא הנשים במכבי שהגיע מהמילואים לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד
״דווקא בתקופה הזו, חשוב ללכת ולהיבדק״: יום בריאות האישה ביוזמת...
מרכז לאודר לתעסוקה ממשיך להניע את גלגלי הקריירה בנגב
למרות המצב וגם כשנשארים בבית, מרכז לאודר לתעסוקה בנגב מנגיש...
לא נכחד למרות הכל רשות הטבע והגנים: הצמח הנדיר שהתגלה בישראל אחרי 19 שנים
פומה פרסית, צמח קטן ונדיר מאוד ש"נעלם", התגלה על ידי...
הישג מרשים לנבחרת מקיף אמית שדרות: מקום שני ופרס הצטיינות ברובוטיקה
נבחרת הרובוטיקה של המקיף הכללי אמית שדרות ממשיכה לשבור שיאים....
מהובלת סדאם חוסיין ועד מיגון העוטף סיפורה של "טופ קאר שיריון"
בעוד צה"ל וכוחות הביטחון פועלים בעוצמה במסגרת מערכת "שאגת הארי"...
בימים של חירום, מחפשים רגעים של שגרה המדע שמאחורי הבירה בעיר העתיקה: פרויקט הגמר המפתיע של הסטודנט מבאר שבע
יותם בר נתן, סטודנט שנה ד' להנדסה כימית ומנהל "בית...
רשות הטבע והגנים: תשע דיות שחורות שנפגעו מאירוע הרעלה בדרום טופלו בבית החולים לחיות בר שבספארי ושבו לטבע
גם בתקופות מורכבות, יש מי שממשיך לשמור על חיות הבר:...
חיבוק תחת אש: אמית טכנולוגי באר שבע בביקורי בית
צוות בית החינוך אמית טכנולוגי באר שבע יצא השבוע למבצע...
המסע המרגש של מורי אמית שדרות אל בתי התלמידים
בזמן שמבצע "שאגת הארי" נמשך והלימודים מושבתים, צוות תיכון הבנים...
רגע של שמחה: חגיגת פורים צבעונית במרכז היום ''חושן'' בשדות נגב
רגע לפני מבצע ''שאגת הארי'' , מרכז היום ''חושן'' של...
דילוג לתוכן