חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מנהיגות חוצה ארגון בלב הנגב: עשרות נשים מובילות התכנסו לכנס המעסיקות השנתי של מרכז לאודר לתעסוקה בנגב
פורום המעסיקות של מרכז לאודר לתעסוקה בנגב התכנס למפגש פסגה...
גאווה מקומית כמו אוזניות מבטלות רעש – רק למכונות ענק המהפכה של AVEX בעיבוד השבבי
הכירו את הסטארט-אפ AVEX: פיתוח חדשני של ד"ר זיו ברנד...
מנהיגות בנתיבי המחר: כנס "מורשת העתיד" של ויצו באר שבע הפגיש בין היסטוריה לחדשנות נשית
באירוע מרגש שנערך השבוע בבית ויצו באר שבע, תחת הכותרת...
יום סגול" במדבריום: שיתוף הפעולה בין ICL , בית החולים סורוקה וקהילת הנגב למען ילדים עם אפילפסיה
כ-500 ילדים ובני משפחותיהם, לבושים סגול, השתתפו בשבוע שעבר בהפנינג...
"ביקור התזמורת": תזמורת המשטרה הגיעה למרכז היום לקשיש ב- "משמרות" ירוחם
במרכז היום לקשיש של חברת "משמרות" בירוחם התקיים השבוע אירוע...
נחנכה מרפאת שיניים קהילתית חדשה באופקים
מענה חברתי ראשון מסוגו לתושבים הזקוקים לסיוע בשיתוף עמותת "ובנה". עיריית...
שלב נוסף בתוכנית ההאבים של השרה רגב: מתניעים את תוכנית מתח"מ באר שבע צפון
השרה רגב: "אנו ממשיכים להרחיב את רשת ההאבים, המחברים את...
כ-200 מנשות אופקים השתתפו בבוקר נשי ומעצים במסגרת שבוע הספורט בישראל
הבוקר (רביעי), התקיים באופקים אירוע מיוחד וספורטיבי לכ-200 נשות העיר...
מחברים את הנגב למרכז: משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל מקדמים שלב נוסף בפרויקט הלאומי "מסילת הדרום"
השרה רגב: "מסילת הדרום מחברת את הנגב למרכז ומקצרת מרחקים...
מחוז הדרום מדורג אחרון בזכאות להארכת זמן בבגרויות
רק 37% מתלמידי מחוז הדרום קיבלו הארכת זמן בבחינות הבגרות...
דילוג לתוכן