חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
הדרום על המפה: אירוע VIP לרגל השקת חנות LEGO הרשמית בבירת הנגב - בבאר שבע
בחמישי האחרון (30.4) נערך אירוע VIP בעופר גרנד קניון באר...
נשות ICL בחזית התעשייה: מנהיגות נשית ואחריות חברתית לזכרה של ענת קטלב טל ז"ל בכנס הנשים בנאות חובב
כנס 'נשים מובילות תעשייה' שהתקיים השבוע במועצת נאות חובב כלל...
מאוחדת מקימה מרכז רפואי ראשון בשכונת נווה שרון בנתיבות
המרכז החדש יוקם בשכונה המתפתחת בעיר ויציע מגוון שירותים רפואיים...
קול ילדי אופקים: ילדי שכונת מישור הגפן השיקו ספר ייחודי המספר את סיפורם
בתחילת השבוע (ראשון), 26.04.26, התקיימה באופקים השקה מרגשת ויוצאת דופן...
אופקים מצמצמת את תופעת זבוב החול ומשיבה את איכות החיים לתושבים
למעלה מחצי מיליון שקלים הושקעו בשנה וחצי האחרונות על מנת...
"העלמה והמוות" חגיגית בתיאטרון באר שבע
הפנים של חברות וחברי אגודת הידידים שירדו מאולם התיאטרון אמש...
מצפה רמון בתנופת פיתוח: בהובלת שר הבינוי והשיכון חיים כץ, נחתם הסכם פיתוח כוללני עם המועצה המקומית מצפה רמון
כ-3,000 יחידות דיור חדשות והשקעה של כ-800 מיליון ₪ בפיתוח בהובלת...
אופקים מצדיעה לגיבוריה: ערב הוקרה ללוחמי הקרב על הבית
עיריית אופקים קיימה בסוף השבוע האחרון ערב הוקרה מרגש ומיוחד...
בשורה למערכת הבריאות בדרום: מסלול לימודים חדש ב-SCE: תואר ראשון בדימות רפואי
התכנית תיפתח כבר באוקטובר הקרוב בקמפוס באר-שבע של SCE המכללה...
ליאור אוליצקי ממקיף אמית כללי שדרות קטף את המקום הראשון באליפות הארץ
הישג אדיר לספורט המקומי: ליאור אוליצקי, תלמיד כיתה ט' בבית...
דילוג לתוכן