חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
ברקע מספר תאונות בטיחות מצערות בענף: ארגון הקבלנים בנגב השיק את תוכנית "כוכבי הבטיחות" לקבלנים
ארגון הקבלנים בנגב השיק את תוכנית "כוכבי הבטיחות" לקבלנים ביוזמה...
פיתוחים וחידושים מישראל והעולם בתחומי החקלאות, השקיה, רכבי שטח ועוד יוצגו השבוע בתערוכה החקלאית הגדולה בישראל
מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, תחנת "יאיר" בחצבה – 29-28 בינואר...
עוד פרויקט חברתי בהפעלת עמותת "יחדיו": חנוכת מרכז "אלומה" בבאר-שבע
בטקס חגיגי ומרגש נחנך היום (יום שני ה-26.6) מרכז "אלומה"...
המלחמה בחרמות עולה שלב: ''סיירת ההורים'' של תיכון רגר בבאר שבע יוצאת לדרך
תלמידי התיכונים בישראל מתמודדים לא רק עם מציאות ביטחונית מורכבת,...
שמהפכת האוטומציה מגיעה לדרום עשרות תעשיינים הגיעו לסיור מקצועי במפעל 'שניב' באופקים
למעלה מ-35 מנהלים ובעלי מפעלים מכל רחבי הדרום התכנסו הבוקר...
משקיעים בחקלאות העתיד כנס חדשנות בחקלאות ופוד-טק בהשתתפות סטארטאפים, מדענים, נציגי ממשלה, משקיעים ועוד במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל 28-29 בינואר, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כנס חדשנות ועתיד החקלאות, בהשתתפות חברות סטארטאפ ישראליות בתחום הפוד-טק,...
בטקס חגיגי בהשתתפות ראש המועצה תמיר עידאן : נחנך מחדש מרכז היום "חושן" בשדות נגב
בטקס חגיגי ומרגש בהשתתפותו של ראש מועצת שדות נגב תמיר...
כל חורף מחדש מופע הציפורים בפארק דודאים
בשבוע שעבר התקיים סיור חורפי בפארק דודאים, הפארק למיחזור וחינוך...
חיזוק הרצף התעסוקתי בנגב
מרכז לאודר לתעסוקה בנגב ממשיך לפעול לחיזוק הקשר בין האקדמיה...
טקס "רב קבלן" מרגש לאנשי הבנייה בישראל: שלושה קבלנים חברי ארגון הקבלנים בנגב זכו לתואר "רב קבלן" על תרומתם רבת השנים לענף ולפיתוח האזור
בטקס חגיגי ומרגש שקיימו התאחדות הקבלנים בוני הארץ וארגוני הקבלנים...
דילוג לתוכן