חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
במקום להילחם ב-AI ב- SCE הופכים אותו לכלי עבודה
SCE מכשירה את הסטודנטים החדשים לשימוש חכם בבינה מלאכותית עוד לפני...
גשר אקדמי ותרבותי בין ישראל למרוקו: המכללה האקדמית אשקלון תקיים כנס אקדמי לחיזוק הקשרים במסגרת הסכמי אברהם
הכנס יתקיים באוקטובר במרכז הכנסים של המכללה ויעסוק בדו-קיום בין...
שוברים שגרה בערד: יום אירוח מפנק ועתיר תוכן לדיירי מעון "משמרות"
בריכה מרעננת, קבלת פנים חמה, הרצאה ברוסית עם שירים ומשחקי...
מקום שבו הזיכרון פוגש את החיים: ICL חנכה גינת זיכרון במרכז הרפואי סורוקה
הגינה החדשה מנציחה את עובדי החברה ובני משפחותיהם שהלכו לעולמם...
הנוער בנס ציונה הכריע: ניצחון מוחץ למפלגת "ביחד" בתיכון בן גוריון
מאות תלמידי תיכון ע"ש בן גוריון בנס ציונה פגשו נציגים...
סיכול פריצה בשעת מעשה בלהבים
סיירי צוות 3 תפסו חשוד בפריצה לבית בלהבים, כאשר ברשותו...
טקס ההנצחה והזיכרון של המשפחות השכולות ועמותת קהילת שבט הנובה
למעלה מ-3,500 איש, בני המשפחות השכולות, שורדי ושורדות מסיבות הדרום,...
רגע לפני הגיוס: תלמידי י"ב מקריית גת יצאו לסיור בנגב המערבי בעקבות 7 באוקטובר
ביום הזיכרון הלאומי ל־7 באוקטובר יצאו תלמידי שכבת י"ב מאורט...
רשות הטבע והגנים: ארבעה יעלים נתקעו בגב בנחל ורדית - מבצע החילוץ הסתיים בהצלחה
במשך מספר ימים נותרו ארבעה יעלים לכודים בגב הגדול בנחל...
מנציחים וזוכרים: תיכון יוצר עתיד באר-שבע ציין את יום הזיכרון השלישי לאירועי ה-7 באוקטובר במעטפת חינוכית ורגשית ייחודית
עם קיר זיכרון אינטראקטיבי של הצלם הנודע זיו קורן ושיעורי...
דילוג לתוכן