חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מהפכת הסיבים מגיעה לחברה הערבית: 066 מחברת יישובים לאינטרנט במהירות של עד 1,000 מגה
אחרי שנים של פערי תשתיות, תושבים בערערה במשולש, דיר אל...
בכירי מערכת הרווחה בישראל התכנסו לסמינר "אחריות משותפת" בפארק התעשייה עידן הנגב
עמיתי המחזור הראשון של תוכנית "מיתר", תוכנית המנהיגות הלאומית של...
רצף טיפולי ומעטפת מעצימה: מאוחדת מציינת את שבוע ההנקה הבינלאומי בסדרת פעילויות וסדנאות ייחודיות בבאר שבע והסביבה
לרגל שבוע ההנקה הבינלאומי, מאוחדת מחוז דרום תקיים מגוון פעילויות...
מחברים בין חדשנות לתעשייה: נאות חובב ומעבדת NUR מעמיקות את שיתוף הפעולה
"החזון הופך לתוכנית עבודה-  שותפות בין האקדמיה, המחקר והתעשייה לחיזוק...
לאחר שלקה בדום לב, חנניה נפגש עם צוות מד"א שהציל את חייו
בשעת לילה די מאוחרת, לפני שעלה לישון בחדרו, חנניה זגורי...
הצטיינות יתרה שנה חמישית ברציפות: מכון התקנים העניק את תו היהלום לתאגיד "מי שבע"
בפעם החמישית ברציפות: מכון התקנים הישראלי העניק לתאגיד המים והביוב...
משיקום העוטף ועד שדה תעופה בינלאומי: פרויקטי הגמר של סטודנטים מ־SCE מציגים חזון חדש לעתיד הנגב
ב־SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון פועלת מעבדת NUR,...
אוגוסט של חוויות לילדים: קייטנת קיץ חינמתי עם שלל פעילויות חווייתיות תפתח ללא תשלום - בעופר קניותר
בין הפעילויות לכל המשפחה: סדנאות יצירה, מופעים, הצגות, סדנאות בישול...
אלפי רצים ישתתפו ב"מרוץ התקווה 2026" בשדות עוטף עזה וירוצו בין מיצגים אמנותיים מרגשים ובאווירה של תקווה, חוסן וחזרה לחיים
המרוץ יתקיים בחסות ראשית של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים בשיתוף...
לא משאירים את החדשנות רק במגדלי ההייטק
המהלך האסטרטגי של מרכז לאודר לתעסוקה בנגב להטמעת בינה מלאכותית...
דילוג לתוכן