חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])

חמולה*/קומונה (*בערבית: עשירה [שבט])
חמולה קומונה. קרדיט תמונה אדוה קרני

אוצרת: ליאת יהודה

מוזיאון תרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, יער להב

תאריך: 19.8 ועד חודש מרץ 2022

ימים ושעות: א'-ה' 9:00-15:00

כניסה: 20 ש"ח

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה אדוה קרני

חמולה מאגדת קבוצת א.נשים המחוברים בקשר דם או בקרבה ביולוגית לאב קדמון;

קומונה היא מבנה חברתי שמארגן באופן יזום צורת חיים המבוססת על ערכים אלטרנטיביים.

שתי המסגרות מאגדות קבוצת חברים המתפקדת כמשפחה מורחבת. בתערוכה מוצגות שתי משפחות מורחבות, שבט בדואי וקומונה יהודית, באוהל בדואי משלהן אשר אינו משמש להן מעון של קבע, אלא מרחב "זמני" לרגע, ובה בעת, על-זמני וקמאי.

שתי סדרות של עבודות מוצגות בתערוכה חמולה/קומונה. הן נוצרו בנפרד, לא במקביל, ללא הכרות בין האמנים שיצרו אותן וללא ריפרור פנים אמנותי. שני האמנים המציגים בתערוכה, מוסא אל-עטאונה ואדוה קרני חוקרים מושג: ׳שבטיות׳, גם אם לא התכוונו לכך לכתחילה.

 

׳שבטיות׳ על חוקיה והסדריה נוכחת בהיסטוריה הפנימית של שני העמים. במקרא מצויינים חוקים והלכות שתכליתם למנוע ערבוב בין קבוצות שבטיות ומעבר של אדם מקבוצה זו לאחרת (דוגמה, באמצעות קשר של נישואין). זאת על מנת להימנע מהעברה של נחלה ממטה למטה העשויה לפגום בחלוקת הנחלות השיוויונית. תפיסה שבטית דומה שייחדה לכל שבט נחלת קרקע משלו, אפיינה את ההיסטוריה השבטית הבדואית שנקטה גם היא במערכת של חוקים בעל-פה כדי לשמר את עתודות הקרקע לשבטיה.

כאדריכל צעיר, מבקש אל-עטאונה לחקור את גלגול המבנה האדריכלי של האוהל, ארעיותו או פירוקו, לדוגמה, לצורך אירוע חתונה. עם התהוותה של סדרת הצילומים ׳דם׳ הוא לומד דווקא על מבניות חומרית אחרת שאינה ארעית, מעין דבק אנושי הקושר בין אדם לנחלתו. השבט או החמולה הם קונסטרוקציה איתנה שבלעדיה לא ניתן להציב אוהל (או בית) על קרקע. או כפי שמסכם זאת מוסא בעצמו: ״הקשר אל האדמה כרוך בשבטיות ולא בגילגוליו המבניים של האוהל.

חמולה קומונה.
קרדיט תמונה מוסא אל-עטאונה

צורת המגורים המסורתית, השבטית, הקסימה את חברי הקומונה של קרני, שרק ביקשו לנפוש מעט מהמולה. אך הנוכחות במרחב הארעי של האוהל אינה מקרית עבורם או עבורינו, זהו מקום שיכול להכיל געגוע אל שבטיות שאבדה לכולנו.

השבטיות מאופיינת בהיסטוריה של שני העמים, והזיקה אליה תוסיף להיות ככל הנראה נדבך טבעי בשיח הישראלי הרחב. השבטי מוסיף להתקיים בשיח עכשווי לטוב ולרע, וביטוייו ניכרים לדוגמה בשיח חברתי-עדתי ומתלהם, או כשיח על זיקה קדומה לבעלות על קרקעות כשהוא נובע משני צידי המתרס. הזיקה אל השבטיות היא אמנם טבעית, אפשר ליישמה היום למען מרחב אחד משותף ומפוייס. מרחב שהוא בעל סגולה קמאית להכיל את כולנו כאן בשיוויוניות (וזאת על אף שאיננו חיים היום את השבטיות אלא רק מתגעגעים אליה מידי פעם).

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
בסימן עתיד חינוכי משותף בנגב: כנס החינוך של מנהלי תיכונים מבאר שבע ומהחברה הבדואית בתיכון רגר בעיר
מנהלי תיכונים מבאר שבע ומהחברה הבדואית בנגב, התכנסו השבוע בתיכון...
מתנדבי חברת "אדמה מכתשים" שדרגו את המרכז הטיפולי לנערות בסיכון בבאר שבע
במסגרת יום המעשים הטובים שנדחה התקיימה פעילות קהילתית משותפת עם...
הנגב מתבסס כמרכז הדאטה של ישראל: חברת מגה די סי החלה בעבודות להקמת חוות שרתים מתקדמת מהגדולות בישראל בפארק התעשייה עידן הנגב
טרקטורים עלו על הקרקע במגרש האחרון לשיווק באונה הצפונית של...
ידידותי לסביבה: הסירה החכמה שדוגמת מים ללא מגע יד אדם
סטודנטים ב- SCE אשדוד פיתחו סירה אוטונומית קטנה וחכמה לניטור...
כדאי לדאוג ל״מקומות שמורים״ בתיאטרון באר שבע
רגע לפני שהתחילו ״ליישר״ את עוגות הגבינה של חג השבועות,...
בטיחות מעל הכל: ארגון הקבלנים בנגב בטקס הענקת תעודות "כוכב הבטיחות" לקבלנים
12 חברות קבלניות קיבלו תעודות "כוכב הבטיחות" לאחר שהשלימו את...
"הבית של כולנו": עלילות בניין דירות בבאר שבע הפך להצגה מרגשת
איך רגעים קטנים מתוך בניין מגורים בבאר שבע הופכים להצגה?...
לרגל יום המודעות הבינלאומי לבנק חלב האם שצוין אתמול (19.5) העברת חלב בנקאית לתינוקות רועי ועוז הושלמה בהצלחה
בשלוש שנים האחרונות, אזרחי מדינת ישראל התמודדו עם מציאות ואתגרים...
700 מהנדסים ומעצבים חדשים הוסמכו בקמפוס באר שבע של SCE
בצל תקופה ביטחונית מורכבת ושירות מילואים ממושך של רבים מהסטודנטים,...
בלב תקופת המבחנים: ביה"ס תיכון "יוצר עתיד באר-שבע" חגג את שבועות בהפנינג חגיגי במיוחד
בין מבחני הבגרות, ההכנות לשירות הצבאי והעשייה הלימודית האינטנסיבית, בתיכון...
דילוג לתוכן