גיל ההתבגרות הוא מאתגר, ולא משנה מאיזה כיוון מסתכלים. זוהי תקופה מאתגרת עבור בני הנוער שעוברים שינויים פיזיים ורגשיים (הורמונים, הרבה הורמונים…) וגם עבור ההורים שצריכים להתמודד עם מצבי רוח, מרידות ושינויים אצל הילד/ה (טוב, נער/ה…). איך להתמודד טוב יותר? להדריך ולכוון אבל לא להעיק? בעיקר עניין של מינון ואיך מעבירים את הדברים שאתם רוצים להעביר.
תגובה רגועה אינה אדישות
הורים רוצים לדעת שהם מהווים כתובת לעבור המתבגר שלהם, שירגיש חופשי לפנות אליהם, לשתף גם בדברים הקשים או בהתלבטויות. למרות זאת, דווקא ברגע האמת הם יכולים להגיב באמוציונליות, למשל בצעקות או תגובה של אכזבה. גם אם קשה לכם לשמוע שהילד נכשל במבחן קחו נשימה והגיבו בצורה רגועה. זו לא אדישות או חוסר אכפתיות. הילד גם ככה מרגיש נסער באותו רגע ורוצה אתכם בתור העוגן והדבר להיאחז בו. אחרי התגובה הרגועה נסו יחד לראות מה קרה ולמה אפשר לעשות כדי להשתפר.
אל תצמצמו את הביטוי העצמי ואת החיפוש שלהם
בתור מבוגרים אתם מסתכלים היום על תמונות שלכם מגיל הנעורים, רואים את הצבעים הזוהרים שהיה חשוב לכם לצבוע את השיער, התספורת המוזרה, החולצה הקרועה ומגחכים כנראה. נסו להיזכר כה קריטי היה לכם לעשות את הדברים האלה באותו זמן. זכרו שגם הילד או הילדה שלכם עוברים אותו דבר. כל עוד אין סכנה בדרך שלהם לביטוי וחיפוש עצמי, אפשרו להם. ישנן דרכים שונות היום לביטוי עצמי. ישנם עגילי טראגוס (עגיל באזור הפאה, באזור שנקרא טראגוס) והליקס שרבים מבני הנוער עושים, עגיל באף או בגבה. יש כאלה שצובעים את השיער או חלקו, ודרכים נוספות לבטא את השינויים שעוברים עליהם. היו פתוחים ושאלו שאלות מתוך עניין וסקרנות ולא שיפוט. כך גם תראו שהילד יודע מצוין מה הוא עושה.
תנו מטלות בית אבל לא כעונש
ישנה סטיגמה שיצאה למתבגרים שכל מה שהם רוצים זה לשבת רגל על רגל ולקבל את כל השירותים מההורים. אמנם יש לכך קשר עם המציאות, אך מצד שני ככל שמתקדמים בגיל ההתבגרות ישנה הבנה גם מצידם שלא ירחק היום והם יצאו מן הבית ויצטרכו לדעת להסתדר, לפחות בדברים הפשוטים כמו עבודות הבית. תנו לילדים למטלות בית מדי פעם. המטלה לא חייבת להיות קבועה אלא כל פעם משהו אחר. כך גם תחדדו את העניין של תרומה למקום בו הם חיים וגם הם יתרגלו מטלות שיצטרכו לעשות בעתיד. עם זאת, אל תחברו בין מטלות בית לעונש וגם אל תציעו פרס. להיפך, נסו להכניס בכך כיף וחלק מן השגרה של הבית.
לא להסיק מסקנות על חברים מהסתכלות חיצונית
בהמשך לטיפ שנתנו קודם לאפשר לילדים להתנסות בדברים ולבטא את עצמם: אל תמהרו להדביק תוויות על חברים של הילדים. גם להם יכול להיות עגיל באף, בגבה או בלשון. השיער יכול להיות בעל צבע או עיצוב שאתם לא בדיוק רגילים אליו אך ממש כמו הילדים שלכם גם הם לרוב יהיו ילדים מבית טוב שמחפשים את עצמם. כל עוד אין נורות אזהרה אמיתיות, אל תסיקו מסקנות רק ממראה חיצוני. אל תשכחו שבמיוחד בגיל הזה הקבוצה החשובה ביותר לילד היא קבוצת השווים, כך שלנתק אותו מחבר חוץ מאשר במקרים מסוימים זו טעות.
