הסינפונייטה הישראלית באר-שבע גאה להציג:
“האם להיות באך מאוהב?”
קונצרט מס’ 3 בסדרת “קלאסיקה”
שלו עד-אל, מנצח וסולן בצ’מבלו
שרה פינטלינג- מורג ואורי נהיר – חלילים // ירון פרנסקי, כינור
קרל פיליפ עמנואל באך:
סימפוניה מס’ 1 ברה מז’ור מס’ 183
יוהן סבסטיאן באך:
קונצ’רטו לצ’מבלו בפה מז’ור 1057 ברי”ב
יוהן סבסטיאן באך:
פתיחה מתוך קנטטה 174 “אוהב את אלוהי בכל לבי”
קונצ’רטו ברנדנבורגי מס’ 5 ברה מז’ור 1050 ברי”ב
לואיגי’ בוקריני:
פרק הסיום מתוך הסימפוניה מס’ 6 ברה מינור, “בית השטן”
הסולנים יבצעו את היצירות על פי הסדר הבא:
שלו עד-אל (צ’מבלו) , שרה ואורי (חליל) : בקונצ’רטו לצ’מבלו
שרה (חליל) ירון (כינור) ושלו עד-אל (צ’מבלו): בקונצ’רטו ברנדנבורגי מס’ 5
מוצ”ש 15 בדצמבר 2018, בשעה 20:30
יום שני 17 בדצמבר 2018, בשעה 20:30
במשכן לאמנויות הבמה באר-שבע
טל’ להזמנות: 08-6266422
קונצרט מס’ 3 בסדרת “קלאסיקה” של הסינפונייטה הישראלית באר-שבע מוקדש לחובבי מוסיקת הבארוק, בהשתתפות סולני הסינפונייטה המובילים בתחומם:
ירון פרנסקי, הכנר הראשי של התזמורת, שרה פינטלינג-מורג חלילנית ראשית ואורי נהיר חלילן בכיר. כל זאת, בניצוחו של מאסטרו ברק טל, אשר רקח תכנית ססגונית ומגוונת, כך הוא מספר על הצפוי לנו בקונצרט:
“לתכנית הערב שני נושאים השזורים אחד בשני. הראשון הוא מקבץ שלושה קונצרטים ברנדנבורגים אהובים וידועים, אבל זולת החמישי, הם מבוצעים ב”עיבודים” נדירים ופחות ידועים, פרי עטו של באך עצמו! הזדמנות פז לאוהבי באך להאזין להם בביצוע תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע.
כל המלחינים הגדולים בהיסטוריה, כמעט ללא יוצא מן הכלל , עסקו בד בבד בעיבודים והלחנות מחדש של יצירות רבות שלהם ובעיקר של מלחינים אחרים. בעיסוק הזה לפעמים התגלתה מידת יצירתיות גדולה לא פחות מאשר ביצירות המקוריות.
הערב יש לנו הזדמנות לשמוע את באך הפך את הקונצ’רטו הברנדנבורגי ה4 מכינור לצ’מבלו, ואיך הוא “שיפר” את הפרק הראשון של הברנדנבורגי השלישי והוסיף לו כלי נשיפה בצורת פתיחה לקנטטה, 7 שנים מאוחר יותר. הנושא השני של הקונצרט הוא התקופה המופלאה, של עשרות שנים בודדות בלבד, בין שיא הבארוק, המסודר והמרובע, בהובלת האבא באך, דרך סגנון פרוע ופורק עול שנוהגים לכנות “סער ודחף” שאחד ממוביליו הראשיים היה בנו קרל פיליפ, עד הנחיתה לסגנון הקלאסי המרובע והאלגנטי.
קרל פיליפ בעצמו, כמו מלחינים נוספים שפעלו באותה תקופה, כמו היידן ובוקריני הוא דוגמא מצוינת למטמורפוזה הזאת שאחזה ביוצרים של התקופה. את הדו -קוטביות הסגנונית הזאת אפשר אפילו לשמוע בתוך הסימפוניה עצמה” .
על המנצח, שלו עד-אל:
בוגר תלמה ילין והאקדמיה המלכותית של האג. זכה במלגות קרן אמריקה ישראל וזוכה פרס פרנסואה שפירא לשנת 1987. חבר בסולני סטרדיבריוס של הפילהרמונית של ברלין ואיל גרדלינו הבלגית, כמו כן מנהל מוזיקלי של אקדמיה דניאל ושל סולני הבארוק של אוסלו. הוא משמש אורח קבע על כמה מבמות הקונצרטים החשובות העולם כגון: ויגמור הול בלונדון, סנטורי הול בטוקיו, קרנגי הול בניו יורק, פסטיבל באך בליפציג , הפילהרמוני בברלין ועוד.
עד-אל הקליט מעל 80 דיסקים והחזיק במשרות הוראה באוניברסיטת בוסטון, באקדמיה למוזיקה עתיקה בדרזדן ועוד. בשנת 2008 הוענק לעד-אל פרס פאש היוקרתי בגרמניה, על תרומתו להחייאת המוזיקה המרכז גרמנית.
