שכר נושאי משרה בחברות ציבוריות וממשלתיות עלה לא פעם אל הכותרות, הטענות החלו להישמע כבר לפני עשור והממשלה עשתה מספר צעדים בנושא בדרכים כאלו ואחרות. בנוסף אל הביקורת שכר נושאי המשרה הפכה למאפיין לא קטן בקרב החברות הציבוריות והממשלתיות, שכן השכר והתנאים השונים שנלווים אליו משפיעים במגוון צורות על ההוצאות השונות של החברה. ולכן נשאלת השאלה כיצד מתבצע סקר שכר לנושאי משרה? האם הסקר זהה לכל סקטור? לאחר חיפוש לא קצר מצאנו את המאפיינים וההגדרות עליהם נשענים סקרי השכר הנעשים בקרב נושאי משרה שונים, גם באלו הנעשים מחוץ לישראל וגם בשוק המקומי.
מה כולל הסקר ואת מי?
בשנת 2016 חוקק חוק השכר בישראל אשר מגביל את שכר הבכירים לפי שלושים וחמישה אחוזים מהשכר הנמוך ביותר בחברה. אך בכדי לאמוד את השכר בצורה ריאלית יש להביט על כמה מאפיינים כמו הוצאות הרכב של נושא המשרה, ביגוד, קרנות פנסיה שונות, ביטוחים, אופציות ודיבידנדים. במידה ואכן אלו כלולים בצורה כזו או אחרת בחוזה, בחלק מהמגזרים קרנות פנסיה/גמל אינן נכללות אך במידה וכן יש להעריך אותן יחד עם השכר. סקירות אלו נעשות במגוון פורטלים פיננסיים וכיום סקרי השכר נעשים גם בקרב בכירי המשק הישראלי וגם בחול, פרמטרים אלו משפיעים לא אחת על שווי המניות או החברה לעיתים לטובה ולהפך.
מועדי סקרים ועמידה בחוק
על מנת לעמוד בחוק שנחקק בשנת 2016 מתבצעת בדיקה אחת לשנה על מנת לוודא כי שכרם של נושאי המשרה אכן עומד בתנאים, כאשר הבדיקה נעשית גם במגזר הציבורי וגם הפרטי. לשם עמידה בחוק מתבצעת סקירה אחת לשנה, עם זאת ישנם מכרים מסוימים בהם מתפרסמת סקירת שכר של נושא משרה כזה או אחר. כאשר מנכ"ל חדש מצטרף אל חברה ציבורית או פרטית, לעיתים מתפרסם סקר שכר שלו ולעיתים של בכירים אחרים. במקרה הפוך בו מנכ"ל מתפטר גם מתפרסמים סקרי שכר ובחברות פרטיות/ציבוריות לעיתים מתפרסם סקר שכר לנושאי משרה ולעוד משרות בחברה אחת לרבעון או בעזרת בחברות השמה פרטיות כלו ואחרות.
