מהדוח עולה כי עיריית אשקלון לא ביצעה הגנות יבשתיות על המצוק בתחומה הנמצא בסכנה להתמוטטות.
באזורים מסוימים העירייה לא הציבה אמצעי בטיחות מספקים להגנה על הציבור מהתמוטטות המצוק
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום את דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020
בין הנושאים בהם עוסק הדוח- שימוש הרשויות ונבחריהן במדיות החברתיות, פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית, פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנס"ים, פעולות הרשויות המקומיות באמצעות עמותות עירוניות, הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ועוד. בין הנושאים שנבדקו – התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי לאורך קו חוף הים התיכון.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, התייחס לחשיבות הנגשת הדוח לכל אזרח בישראל: "אחת המטרות שלנו היא שהביקורת תהיה רלוונטית ואפקטיבית עבור הרשויות ועבור מקבלי השירותים מהרשויות המקומית. לרשות המקומית יש השפעה על כל אחת ואחד מאתנו ובאופן טבעי כל אדם מתעניין בראש ובראשונה במה שקורה על סף ביתו ולכן פעלנו להנגשת הדוחות. בדוח זה בדקנו נושאים רוחביים ופרטניים ובאם הרשויות נהגו בחיסכון וביעילות, תוך עמידה בכללי המנהל התקין והצבענו על הליקויים שיש לתקן כדי לטייב את העשייה למען התושבים. אנו במשרד המבקר רואים חשיבות בביקורות חדשניות ופורצות דרך ואשר על כן ייחדנו פרק מיוחד בדבר פעילות הרשויות ונבחרי הציבור ברשתות החברתיות והקשר עם התושבים ברשתות אלו. כולי תקווה כי כלל נושאי הדוח ילמדו ע"י כלל הרשויות המקומיות"
התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי נבדקה כחלק מדוח מבקר המדינה לשנת 2020. למרות שחלפו מעל תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות שבאחריות הממשלה, ומומשו רק 8.6% מהתקציב הפעולות של החברה הממשלתית להגנת המצוק עד סוף 2018. הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, ובאזורים רבים אף לא ננקטו אמצעי בטיחות נדרשים. התוצאה היא סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור ולרכוש.
על אף שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ (להלן – החברה להגנת המצוק) והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק, לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים בהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה בסמוך למצוק.
בשנת 2011 החליטה הממשלה לטפל בנושא, בין היתר במישור התכנוני ובמישור התקציבי והטילה את האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בתחום הים- על הממשלה ובתחום היבשה על הרשויות המקומיות. הממשלה העריכה אז כי אומדן עלויות הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות על המצוק ותחזוקתם במשך 20 שנה נעה בין 878 – 1,378 מיליון ש"ח. הממשלה אישרה תקציב לשלב א' לביצוע הגנות על המצוק בגובה 500 מיליון ש"ח, מהם 360 מיליון ש"ח להגנות ימיות ו-90 מיליון ש"ח להגנות יבשתיות. יודגש כי למרות ההפרשים המשמעותיים בין האומדנים החלקיים והעדכניים לביצוע חלק מההגנות והמוערכים ב-1,476 מיליון ש"ח, ובין ההערכות שהוצגו לממשלה בשנת 2011 למיזם כולו, אין למי מהגורמים המעורבים בנושא מידע מלא ומבוסס בדבר היקף התקציב הנדרש לצורך ביצוע מלוא ההגנות.
ביצוע ההגנות הימיות על שלמות המצוק, הינן באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק. ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 ועד סוף 2018 הסתכם בכ-26 מיליון ש"ח – 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתכניותיה המאושרות. החברה הקימה הגנות ימיות דחופות שאינן קבועות (גיאוטיובים והזנות חול) לאורך חלק מהמצוק בתחומה של אשקלון אך לא יישמה רבים מהמיזמים שתוקצבו בתוכניות העבודה שלה וטרם הקימה הגנות ימיות גם באזורים שהוגדרו דחופים.
הגנות יבשתיות על המצוק הינן באחריות הרשויות המקומיות. עיריית אשקלון טרם בצעה דבר בהגנה היבשתית וכן לא נקטה פעולות הכרחיות ומידיות כמו טיפול בבעיות ניקוז על המצוק וכד' ולא פעולות בטיחות מספקות הנדרשות להבטחת שלום הציבור בסביבת המצוק, כמו שילוט וכד', כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר אזורים שבהם אירעה התמוטטות.
כזכור, בשנת 2010 נפצע גבר כשהמצוק שעליו עמד, בחוף באשקלון, התמוטט ובשנת 2018 נפצעה צעירה באורח קשה כשנפלה מגובה 10 מטרים במצוק בר כוכבא באשקלון.
סוגיות בסיסיות שהיו במחלוקת בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בכל הנוגע למימון ההגנות היבשתיות טרם נפתרו, מה שמעכב את הביצוע, ואין למי מהגורמים האחראים לביצוע ההגנות תכנית כוללת לביצוען, לרבות סדרי עדיפויות בהתאם לתקציב ולמצב הפיזי של המצוק.
כיוון שבהיעדר הסכמות נוצרו חסמים שונים בביצוע ההגנות על המצוק, הדוח קובע כי ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף בנושא ותקבל החלטות אופרטיביות לקידומו. על משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות לפעול במשותף לתיקון הליקויים שהועלו, לאתר את החסמים בקידום ביצוע ההגנות על המצוק ולפעול להסרתם, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים בהגנה עליו ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים למניעת סכנה לציבור בעקבות התמוטטותו.
עוד עולה בבדיקת משרד מבקר המדינה כי עיריית אשקלון רכשה ביטוחים שונים לכיסוי אחריותה לאירועים בלתי צפויים לגוף או רכוש. משרד מבקר המדינה מציע כי העירייה תבחן במסגרת ניהול סיכונים להתמודדות עם הרס המצוק, אם הביטוחים שרכשה נותנים מענה הולם לסיכונים הנשקפים לאדם או רכוש, והאם לרכוש ביטוחים נוספים הקשורים להתמוטטות המצוק.
תמ"א ההגנות הדחופות 13 / 9 / א, כוללת הוראות למתן היתרי בנייה להגנות על קטעי המצוק שהוגדרו לטיפול בדרגת דחיפות גבוהה, מחדרה בצפון לאשקלון בדרום. יש לציין כי בתא דחוף אחד באשקלון צפון, בוצעו על ידי החברה להגנת המצוק, הגנות דחופות בים, אך טרם בוצעו הגנות אלו באשקלון דרום, וכן לא בוצעו הגנות יבשתיות דחופות. העירייה טרם הכינה תוכנית מפורטת עם אומדן מפורט לעלויות לביצוע עבודות אלו, שמוערכות בעלות של עשרות מיליוני שקלים.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה עיריית אשקלון בפברואר 2020, כי טרם הוכן אומדן מפורט לפי בקשת משרד הפנים, מאחר שטרם הכינה תכנית להגנות על המצוק. העירייה צופה כי עד סוף קיץ 2020 תעביר למשרד הפנים תכניות הכוללות אומדן.
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הסכום שהקציבה הממשלה לשלב א' לביצוע ההגנות הימיות (360 מיליון שקלים) אינו מספיק . במועד הביקורת קידמה החברה להגנת המצוק מיזמים נוספים להגנות ימיות במקומות אחרים שהם בדחיפות גבוהה וטרם בוצעו, לרבות הזנת חול והקמת שוברי גלים באשקלון, בת ים, הרצליה ונתניה. החברה טרם הכינה אומדנים מפורטים למיזמים אלו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הגנת הסביבה, ראש הממשלה והאוצר בשיתוף החברה להגנת המצוק, לבחון היטב את האומדנים המלאים לביצוע ההגנות הימיות על המצוק, בעיקר באזורים שהוגדרו דחופים, כבסיס לקביעת תוכנית רב-שנתית להמשך מימון ההגנות וביצוען, על פי סדרי העדיפות שייקבעו ובהתחשב במגבלות התקציב ובמצב המצוק בכל אזור.
בתשובה למשרד מבקר המדינה מסר המשרד להגנת הסביבה כי העלויות האמתיות במיזמי תשתית ימית חדשניים, מתבררות בשלב בחינת חלופות בהליך תכנוני מפורט, וכי במסגרת העבודות תתבצע התייחסות להערות משרד מבקר המדינה.
הדוח מופיע באתר האינטרנט של המשרד, וכן בדף הפייסבוק של "משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור".