קשה להאמין, אבל בגלל ויכוח קטנוני בין קומץ עובדים לבין הנהלת חברת ח"צ, העוסקת בטיפול בפגועי נפש בנגב — עלולים מאות מטופלי החברה להיוותר ללא השגחה מלאה ואינטנסיבית כמתחייב ממצבם הנפשי.
מנהל חברת ח"צ רפי חדד אמר כי הוא לא האמין שההסתדרות תאפשר לסכן מאות מטופלים פגועי נפש רק בגלל שחלק מהעובדים תבעו לקבל דמי נסיעות על עבודתם בחודשי הקורונה אף על פי שהם לא ביצעו נסיעות באותם ימים ושמרו על קשר עם המטופלים בעיקר באמצעות הטלפון.
לדברי חדד כשנודעה לו סיבת ההשבתה הוא פנה מספר פעמים ושלח כמה מכתבים ליו"ר ההסתדרות המעוף גיל בר טל וליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אולם מכתביו ופניותיו אפילו לא זכו למענה.
חברת ח"צ מופקדת מטעם משרד הבריאות על הטיפול בכ-800 פגועי נפש בדרגות שונות ברחבי הנגב. חלקם שוהים בהוסטלים ומרביתם מתגוררים בביתם וזוכים לליווי וטיפול צמוד של עובדות סוציאליות, מדריכי שיקום ואנשי מקצוע מתחומים שונים. בחברה עובדים כ-240 אנשי מקצוע חלקם בעלי תואר שני והם זוכים להכשרות מקצועיות ושכר הולם.
בחודשי הקורונה רוב העובדים עברו לקשר טלפוני עם המטופלים, מלבד עם אלה המתגוררים בהוסטלים, שם עבדו כרגיל. למרות זאת קיבלו העובדים את מלוא שכרם, למעט החזר דמי נסיעות לעובדים שעבדו מהבית.
בשנה האחרונה, נמצאת הנהלת הארגון במשא ומתן מול ההסתדרות ונציגי העובדים. בתקופת הקורונה, הייתה הפסקה במשא ומתן ולא היה כל קשר בין הצדדים. בעקבות הודעת החברה לעובדים, שלא ינתנו החזרי נסיעות על תקופת העבודה מהבית, קומץ מעובדי החברה החליטו לצאת למאבק נגד הנהלת החברה, בגיבוי הסתדרות המעוף, בתביעה לקבל החזר על נסיעות שלא בוצעו בפועל.
התעוררות זו, הביאה את העובדים לחדש את מאבקם מול הנהלת החברה בעיתוי תמוה ולאחר שבמשך תקופה ארוכה, הקשר עם המטופלים לא התקיים כסדרו בשל משבר הקורונה.
העובדים השובתים, לא נפגשים עם מטופלים ולא מגיעים לעבודתם גם בהוסטלים ובכך מפקירים את המטופלים ומשאירים אותם ללא טיפול ראוי.
רפי חדד מנכ"ל החברה אמר כי למרות הדרישה המופרכת, הוא ניאות להכנס למו"מ ענייני עם ארבעת העובדים שמייצגים כרגע את חבריהם, אולם הופתע לגלות כי בהוראת נציג הסתדרות המעוף גיל ברטל העובדים החליטו להשבית לאלתר את העבודה בחברה ולסכן בכך את מאות המטופלים. קומץ העובדים השובתים אף מקיימים מידי בוקר הפגנה קולנית מול משרדי החברה בבאר-שבע.
למרבה המזל רק קומץ מעובדי החברה הצטרפו להשבתה ומתוכם רק כ-20 הגיעו להפגנות היומיות. שאר העובדים לקחו על עצמם לטפל במטופלים שנותרו ללא מענה. גם עובדים מישובים מרוחקים נזעקו לסייע בהחלפת חבריהם השובתים בהוראת ההסתדרות.
רפי חדד : "אני האחרון שאפריע לעובדים להתאגד ולפעול למען הזכויות שלהם. התנהל בינינו מו"מ במשך כמעט שנה. התעריף של הטיפול במטופלים הוא קשיח ונקבע על ידי משרד הבריאות. ולמרות זאת אני מאמין שאפשר היה להגיע להסכמות ולהסכם עם העובדים. הבעיה היא שההסתדרות כופה על העובדים תביעות קיצוניות ובעצם מנסה לנהל במקומנו את החברה. לכך לא נסכים כמובן…"
ומאות מטופלים עלולים להיוותר ללא ליווי והשגחה
