משבר הקורונה היכה באופן שווה בעסקים קטנים במרכז ובפריפריה; ניכר הבדל מובהק בין יזמים ליזמיות – יזמים נכנסו למשבר הקורונה מראש עם חוסן כלכלי גדול יותר מיזמיות, הן בשל גודל העסק וכמות העובדים והן בשל היבטים של חוסר זמן ונטל טיפול בילדים שנמצא עדיין בחזקת יזמיות;
הדוח הוצג במסגרת כנס וירטואלי של מרכז החדשנות והיזמות שבמכללה האקדמית ספיר, ועמותת 'יוזמות עתיד'
יותר מ-28,000 עסקים נסגרו מתחילת השנה, 82% מהעסקים שנסגרו הם עסקים קטנים. התחזיות מצביעות שעד סופה של השנה למעלה מ-80,000 עסקים יסגרו.
דו"ח חדש של ד"ר אוהד שקד, ראש ההתמחות לשיווק טכנולוגיות, מידע ותקשורת במחלקה לשיווק טכנולוגי במכללת ספיר מציג ממצאים ראשונים להתמודדות יזמים בדרום עם משבר הקורונה, בהתייחס לסוגיית המגדר, חוסן קהילתי ותמיכה קהילתית, כלים ניהוליים לעסקים קטנים, חשיבה יזמית בפריפריה, סקטורים בקריסה, התמודדות עסקים קטנים עם המעבר לאון ליין.
על הסקר ענו 152 עונים, כולם בעלי ובעלות עסקים קטנים. 97 מהדרום, 50 מהמרכז, ועוד חמישה מאזורים אחרים בארץ. 47 גברים 105 נשים. כולם יזמים – של עסקים קטנים וזעירים. 40% מהעסקים שהעסיקו עובדים לפני המשבר, לא העסיקו עובדים בזמן המענה לסקר.
הממצאים מראים כי רק 10% מהעסקים נשארו יציבים מבחינת הכנסות; 46% מהעסקים חוו ירידה של עד 50% מההכנסות שלהם; 22% חוו ירידה של מעל 50% בהכנסות; 17% חוו עצירה של הכנסות או סגירה של העסק.
המחקר הנוכחי מצא כי משבר הקורונה טשטש את הפערים בין הפריפריה למרכז בכל הנוגע להתמודדות עסקים קטנים עם המשבר.
אחד ההיבטים החשובים שעלו מניתוח הממצאים הוא ההבדל המובהק בין יזמים ליזמיות, והצורך להבין שההתמודדות עם המשבר שונה בין המגדרים. הממצאים הראו כי יזמים נכנסו למשבר הקורונה מראש עם חוסן כלכלי יותר גדול מיזמיות, שכן ליזמים היו עסקים גדולים יותר ושכרו יותר עובדים. נתון נוסף הצביע על כך 12% מהיזמיות חושבות שההתנהלות שלהן בקורונה הייתה שגויה לעומת 0% מהיזמים.
ניכר הבדל מגדרי משמעותי בהשפעת המשבר על יזמיות ויזמים בשל היבטים של חוסר זמן והשפעת היותם הילדים בבית על היזמים והיזמיות, באופן לא מפתיע עול המשבר נפל באופן יותר על יזמיות מעל יזמים. למרות זאת, באופן מפתיע, בעלות עסקים פחות פנו לבקשת הלוואה מהמדינה (7.1%) מאשר בעלי עסקים (17.6%).
מבחינת החוסן הקהילתי והתמיכה הקהילתי נראה כי יזמים בעלי חוסן כלכלי משמעותי יותר ויזמים החברים בקהילה עם חוסן משמעותי יותר זוכים ליותר תמיכה. כלומר, יזמים חזקים יותר המגיעים מקהילות חזקות יותר זוכים גם ליותר תמיכה מיזמים חלשים יותר כלכלית המגיעים מקהילות בעלות חוסן נמוך.
בהיבטים רגשיים, המחקר מצא שיזמים קיבלו תמיכה קהילתית גבוהה יותר הם הצביעו על שיעורי תקווה גבוהים יותר בכך שיחצו את המשבר בצורה טובה. ככל שהתמיכה הקהילתית הייתה חזקה יותר היזמים נטו לפנות לייעוץ עסקי, להגביר את השימוש באונליין בזמן משבר, למצוא תחומי פעילות חדשים לעסק, שינוי והתאמת השירותים בהתאמה לצרכי המצב, יצירת שיתופי פעולה עסקיים, ניצול המצב להשקיע בעסק לטווח הארוך. בנוסף ככל שהתמיכה הקהילתית לה זכו היזמים הייתה גבוהה יותר, הם נטו יותר להשקיע משאבים בניצול הזדמנויות, לפעול לקניית עסק מתחרה הנמצא בקשים, לשנות שיטות עבודה ולהתאימן למצב, לייצר צוותי חשיבה עם העובדים שלהם ולבנות תוכנית עסקית כדי להתמודד עם המשבר.
ד"ר אוהד שקד, ראש ההתמחות לשיווק טכנולוגיות, מידע ותקשורת במחלקה לשיווק טכנולוגי במכללת ספיר: "העסקים הקטנים הינם מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית, הן מבחינת התרומה שלהם לתמ"ג והן מבחינת תרומתם למקומות העבודה. במשבר הקורונה ובמשברים קודמים בעבר הם נפגעו קשה יותר מהעסקים הגדולים וליזמים המובילים את עסקים אילו ישנם פחות כלים להתמודד עם משברים כמו משבר הקרונה. מחקר זה נועד לשפוך אור על צורות התמודדות השונות של בעלי העסקים הקטנים, והוא ממחיש את הצורה בה בעלי עסקים שונים, אם מאפיינים אישים, עסקיים, וניהוליים שונים – חוו את המשבר באופן שונה זה מזה. בשלב הבא של המחקר, אנו מגבשים את מסקנות אילו לכדי המלצות פרקטיות להתמודדות עם משבר הקורונה ומשברים דומים בעתיד: הן ליזם, הן למועצה המרחבית ולגופים החברתיים הפועלים בנושא, והן לממשלת ישראל על גופיה השונים".
